אותנטיות

והפעם פרק סולו מיוחד, שבו שיתפתי את המדריך האינטראקטיבי החדש שכתבתי: "הכלא הסמוי: כיצד לזהות ולהשתחרר מהמלכודות שקולעות את חייך". חשפתי בו שלושת המלכודות העיקריות שמגבילות את החופש האישי שלנו: מלכודת הזהות, המלכודת החברתית והמלכודת הרגשית. שיתפתי גם במסע האישי שלי, מהקריירה מצליחה באינטל, דרך חיפוש אחר חופש כלכלי, מסע משפחתי בעולם, התמודדות עם סרטן, ועד להבנות העמוקות על משמעות החופש האמיתי. דיברתי על איך רובנו חיים בכלא בלתי נראה שבנינו לעצמנו, ואיך אפשר להשתחרר ממנו. בין השאר תוכלו עוד לשמוע: מה ההבדל בין ריצוי ובחירה בחיינו? איך מזהים את המלכודות הסמויות שכולאות אותנו? האם אפשר לחיות בחופש אמיתי גם בעולם של מחויבויות? מה הקשר בין אותנטיות ותחושת חופש פנימי? איך אפשר להפסיק לחיות לפי תסריט שמישהו אחר כתב עבורנו?

איך אדם חופשי, שנולד עם אינסוף אפשרויות, מוצא את עצמו בתוך כלא בלתי נראה? זה מתחיל מוקדם מאוד. חשבו על תינוק שזה עתה נולד. אותו תינוק בדיוק, אם היה נולד בבני ברק, היה גדל להיות מישהו אחד ואם היה נולד בצפון תל אביב – היה גדל להיות מישהו אחר לחלוטין. בהודו? בסין? בניו יורק? בכל מקום הוא היה מתפתח לאדם שונה, עם אמונות שונות, עם תפיסות עולם שונות, עם "אמיתות" שונות לגמרי על החיים – וכמובן, עם תוצאות אחרות ועם חיים אחרים לחלוטין. ישנם כמה שלבים שגורמים לכלא הסמוי שלנו להיווצר.

מכירים את ההרגשה שאתם יודעים שעשיתם משהו נכון? משהו טוב? שכל החלקים מתחברים בצורה טבעית והרמונית, כאילו נועדו להיות כך תמיד? יש משהו עילאי בתחושה הזו. תחושת הגשמה, משמעות וסיפוק מאד גבוהים. זו התחושה שאני מרגיש בכל פעם בסיום של הריטריט "50 גוונים של חופש". מבחינתי, זו היצירה הכי טובה שלי, עד היום. היצירה הכי מדוייקת, אותנטית ואמיתית שלי.

לשחרר את הכבלים הפנימיים שמשעבדים אותנו כיצד ליצור חופש אמיתי בחיינו, גם בתוך עולם של שיעבוד זיהוי המגבלות שאנחנו מציבים לעצמנו כלים לשחרור פחדים ואמונות מגבילות יצירת חופש פנימי בכל מצב

מוזמנים להקשיב לשיחה מרתקת שלי עם ערן על הדרך לחיים אותנטיים יותר. בפרק הזה דיברנו על המשמעות האמיתית של ייעוד - איך לצאת מהתבניות וההגדרות המוכרות, ולהתחבר למי שאנחנו באמת. שוחחנו על החופש שבלהסתכל על הייעוד במבט אחר, כזה שמתחיל קודם כל בחיבור עמוק לעצמנו. זו שיחה שתיגע בכל מי שמרגיש שהוא רוצה לחיות חיים יותר מדויקים ואותנטיים, אבל לא בטוח איך לעשות את זה.

דר' סוג'יי שמש, הוא תרפיסט, מנחה בינלאומי בכיר בתחום המיניות המודעת, טנטרה, ושאמאניזם מיני ודר' לרפואה וטרינרית (DVM). דיברנו על המסע המרתק שלו שעבר משנות הילדות באפריקה, דרך לימודי וטרינריה, ועד להתמחותו בעולמות הטנטרה, השאמאניזם והמיניות המודעת. שוחחנו על המשמעות העמוקה של חופש אישי, אותנטיות, וההתמודדות עם ביקורת חברתית. בין השאר תוכלו לשמוע: כיצד החיים באפריקה בילדותו השפיעו על חייו כיצד קיבל את השם סוג'יי ומה המשמעות שלו על הריפוי שמביאה איתה ההתמסרות לכל מה שקורה לנו בחיים על המעבר שלו מוטרינריה לעולמות הטנטרה והמיניות המודעת על חווית השהייה שלו באשראם של אושו בפונה בהודו מהם הרבדים והפנים הרבות של המיניות המודעת מהי יכולת הריפוי של האנרגיה המינית מהי המהות של הטנטרה ודרך החיים הטנטרית על הפחד החברתי ממיניות והביקורת שהוא מביא איתו מדוע הקים את עמותת אלמ"א להסדרת תחום הטיפול המיני האלטרנטיבי מהי המשמעות של להיות אותנטי עם עצמי

שרון כהן הוא מורה ומרצה למערכות יחסים מודעות. מסע החיים שלו בדרך למציאת הייעוד של חייו, עובר דרך הרבה תחנות שלכאורה אינן קשורות אחת לשניה משוער בליגת העל בכדורגל, שני תארים בכלכלה, נהג מונית ומורה. בשיחה שלנו נכנסנו לעומק הבחירות, המילים, האהבה והמשמעות בחיים שלנו. תוכלו לשמוע בין השאר: כיצד הצורך להיות אהוב הניע אותו בחיים מדוע הוא סקרן לגבי אזורי העיוורון שלו ומה המתנות שמחכות שם מהן מערכות יחסים מודעות ומה מאפשר להן להיות כאלו מדוע הכאב הוא מורה בחיים שלנו כיצד אהבה עצמית היא השורש של הכל ומשפיעה על כל תחומי החיים שלנו מה זו אהבה? מדוע כבני זוג אנו לוחצים על הפצעים אחד של השני וכיצד זה מאפשר לנו לרפא אותם מה מושך באנשים שהם אותנטיים למה אנו אף פעם לא מרוצים ממה שיש לנו ורוצים יותר וגם על הפוסט שכתב ששינה את כל עולמו: "עוף (על עצמך) גוזל"

לקראת הריטריט הקרוב של "50 גוונים של חופש", יצרתי אתגר של שבעה ימים, שבו, בכל יום עסקנו במפתח חופש נוסף. ריכזתי כאן את כל המפתחות וכל התרגילים במקום אחד, שיהיה לכם נוח לעבור עליהם ולתרגל. בכל יום שיתפתי בקצרה מפתח חופש אחד, פשוט אבל מאד משמעותי, שאם תשתמשו בו, תוכלו להכניס יותר חופש לחיים שלכם.

חלק ניכר מחיי הייתי אדם מרצה. קל לי לומר את זה היום, אבל בעבר לא יכולתי לראות שכך הייתי, לא הייתי מודע לכך. וכשאנחנו לא מודעים למשהו אנחנו נשארים שבויים בתוכו. ריצוי הוא דפוס פעולה טיפוסי להרבה אנשים. פשוט כי הוא נראה לנו כמו "פתרון קל" להרבה מצבים שאנו חוששים או לא רוצים להתמודד איתם. נכנסתם לקונפליקט עם מישהו? זה לא כיף. אז מרצים והבעיה "נעלמת" מתקשים לעמוד על דעתנו? או חסרי בטחון? ריצוי פותר את הבעיה, פשוט כי וויתרנו על דעתנו. מבקשים מאיתנו משהו שלא ממש בא לנו לעשות, אבל לא נעים לנו לומר "לא", או שאנו חוששים לפגוע במישהו? מרצים. מרצים, אך לא מרוצים.

פורים הוא החג החביב עלי. זוכרים את המסיבות בפורים כשהיינו ילדים? (וגם כמבוגרים), איך אנחנו אוהבים להתחפש, לשים מסיכה ותחפושת, ולהיות למישהו אחר ליום אחד? זה משחרר, מרגש, כיף. אבל מה קורה כשהמסיכה והתחפושת הזו הופכת להיות חלק קבוע מהחיים שלנו? לפני שנים, בתקופה שהייתי ב"קוד המנצח", הייתי לובש חליפות. לסדנאות, להרצאות, ולפעמים גם לפגישות "חשובות". אבל לא רק את החליפה לבשתי - לבשתי מסיכה שלמה. מסיכת "המצליחן", הבטוח בעצמו, זה שתמיד יודע מה לעשות. בבית, היתה לי מסיכה אחרת: של האבא "המושלם", הבעל "האידיאלי". תמיד חזק, תמיד יציב, אף פעם לא מראה חולשה. זה שיודע מה צריך לעשות ומה הדבר הנכון. עם החברים? מסיכה של הבחור הכיפי, השמח, המצליח, זה שאף פעם לא עייף או מדוכדך. כל יום, החלפתי מסיכות. הייתי מאסטר של הסוואה עצמית.