להתנתק
מדי פעם כדאי פשוט לעצור לרגע. לעצור את הרכבת הזו שנקראת חיים, לרגע קצר. רגע כזה מאפשר התבוננות. להסתכל על החיים שלנו, מה יש בהם, מה אין, מה עובד ומה שלא. ומאפשר להרגע, לחשוב, ולחשוב, ולחשוב.
לחשוב בשקט, בלי פלאפונים, בלי מיילים שנכנסים, בלי פגישות וגם בלי האנשים בסביבה. אפילו המשפחה. לקחת פסק זמן, שקט ולחשוב.
להסתכל רגע על החיים ולתכנן קדימה. מה אני רוצה שיהיה, במה חשוב לי להתמקד, איך אני רוצה שיהיה מכאן ואילך?
יצאתי לשלושה ימים, לקחתי צימר בצפון הנגב. מקום שקט ורגוע. והתחלתי לחשוב.
אתה מקבל זוויות חדשות, רעיונות חדשים. אבל לא פחות חשוב מכך, כדי להגיע למצב שבו אני שם את העסק בצד לשלושה ימים הייתי חייב לעבור איזה שהוא תהליך עם עצמי. הייתי חייב להרגיש מספיק בטוח בעצמי ובעסק כדי שאוכל לעשות זאת. וזה עובד…
יצאתי להתנתקות. סגרתי את הטלפון הנייד שלי. סגרתי את המיילים. לקחתי איתי מחברות, ספרים שנראו לי מעניינים וישיוכלו לתת לי השראה, מוסיקה שקטה. קצת חטיפים מפנקים כדי שיהיה לי מה לנשנש – ויצאתי.
זה משהו שתיכננתי מראש לעשות – כמעט חודשיים מראש, סגרתי לי ביומן שלושה ימים להתנתקות.
קצת מדיטציה, אמבטיות חמות, אוכל טוב. לישון כשאני מרגיש קצת עייף. פשוט להרגע ולמלא מצברים. פתחתי את החופשה הזו במסג' טוב ומפנק – שעתיים וחצי ששחררו לי הרבה מתחים מהגוף.
פשוט להרגע.
ואז גם מגיעה ההשראה, פתאום באים הרעיונות הטובים, פתאום נופל איזה אסימון.
זה יכול להיות צעד טוב לעשות לפני החלטות חשובות. הייתי אפילו ממליץ, להכין רשימה של שאלות חשובות או החלטות שאני רוצה לקבל ולצאת איתן להתנתקות הזו. אני בטוח שהתשובות יגיעו.
צריך לתת את הזמן הזה ולהתחבר אל עצמנו. התשובות קיימות בתוכנו, ולא בשום מקום אחר. צריך רק לתת להן את הזמן והן באות. צריך לאפשר להן להגיע. וכדי לעשות זאת צריך "להוריד" הילוך.
המטרה העיקרית שלי לבוא לכאן היתה לשבת ולכתוב את הספר שלי. זה מאד מתאים לי המשימתיות הזו. הקצבתי ביומן שלושה ימים שבהם אשב ואכתוב את הספר שלי. מה שהבנתי תוך כדי הימים האלו, הוא שמה שצריך לקרות יקרה. ובמקום להרגיש מתוסכל מכך שאולי לא כתבתי את הכמות שאותה תכננתי לכתוב, פשוט הרשיתי לעצמי לזרום עם מה שקורה. אז קצת קראתי, קצת נימנתי, קצת (הרבה) אכלתי, חשבתי, ישנתי, עשיתי מדיטציות פה ושם. וגם כתבתי. ואני מאמין שמה שמה שכתבתי זה מה שהייתי צריך לכתוב. והשאר כבר יבוא מאליו.
אבל קיבלתי בהירות לגבי המשך החיים שלי, לגבי העסק שלי והמשפחה. קיבלתי החלטות לגבי ההתנהלות העתידית שלי. וזה לוקח זמן, לוקח זמן למחשבות להרגע, לוקח זמן להתרגל. פשוט לזרום עם זה, לתת לעצמכם את הצ'ופר הזה. קחו קצת חופש – לחשוב…
אז קחו רגע, הזמינו לכם מקום שקט וצאו להתנתק קצת. זה שווה!
