ניתוק רגשי ושכלתנות יתר עם שחר כהן
30 באפריל 2024
זה מרגיש כאילו העולם יצא מדעתו. כאילו אי שם מתחילת 2020, כשהגיחה הקורונה לחיינו, אנו מוצאים את עצמנו באיזה סוג של דהירה לעבר כאוס טוטאלי שקורה כאן. בכל המישורים.
הרבה מבנים מוכרים מתפרקים.
מערכות כלכליות, מערכות יחסים, עסקים, הפוליטיקה, הבריאות, הבטחון, רמת האמון של האנשים בגופי הממסד השונים.
מלחמה באוקראינה, נסיון הפיכה ברוסיה, הפיכה/רפורמה (תלוי באיזה צד אתם) משפטית בישראל.
הרבה מאד פירוקים של המוכר (ו"הבטוח").
והרבה מאד דברים חדשים שנוצרים כאן, כל עולם הבינה המלאכותית שהולך ומתפתח בקצב שיא שלא נראה כמוהו עד היום לאימוץ טכנולוגיות חדשות, ויהפוך מיליוני עובדים בעולם למובטלים חדשים. שמצטרפים למובטלי הקורונה, ולמיליוני העובדים שהחליטו להתפטר ולעזוב את עבודתם לאחר הקורונה (תופעת ההתפטרות השקטה).
קצב שינויים גדל והולך.
החיים בעולם של היום מורכבים יותר מאי פעם.
כי זה לא רק שהמוכר והבטוח נעלם ומשתנה, אלא גם כמות האפשרויות החדשות וההזדמנויות החדשות שיש היום הולכת וגדלה.
כשהשתחררתי מהצבא אי שם, לפני כ-30 שנים, האפשרויות שלי היו די ברורות ומאד מצומצמות: טיול, לימודים, עבודה.
היום למשוחררים הטריים מהצבא, כמות האפשרויות וההזדמנויות שפתוחות בפניהם היא עצומה. כמעט אינסופית.
המורכבות של חיינו הולכת וגוברת, מה שהופך אותם למאתגרים יותר לניווט אל מול כל כך הרבה לא נודע.
חשבו על האופן שבו חיי היומיום שלנו השתנו בשנים האחרונות: ההתקדמות טכנולוגית, השינויים הפוליטיים בעולם, הנורמות החברתיות החדשות שמשתנות שיבשו את הסדר המוכר שהסתמכנו עליו פעם. הדרך בה אנו עובדים, מתחברים לאחרים ואפילו כיצד אנו מגדירים הצלחה מתפתחת ומשתנה כל הזמן. זה לא מפתיע שכל כך הרבה אנשים מרגישים אבודים, חרדים וחסרי בטחון וכיוון מול חוסר הוודאות שהשינויים האלו גורמים להם להרגיש.
כבני אדם אנו חושקים ביציבות ובחיזוי. המוח שלנו מחויב לחפש נחמה במוכר, מכיוון שהמוכר מספק לנו תחושת ביטחון. לכן, כאשר אנו מתמודדים עם חוסר וודאות, אנו באופן טבעי מרגישים קצת לא בנוח. זה כמו להיכנס לטריטוריה בלתי ידועה ללא מפה (או וויז) לנווט איתה – זה יכול להיות מפחיד.
מאד מפחיד. ומשתק.
המסע האישי שלי עם אי וודאות, התחיל כבר אי שם ב-2006. כשעזבתי עבודה טובה ו"בטוחה" כדי לצאת לדרך יזמית עצמאית.
היא המשיכה דרך הקמה של מיזמים ועסקים רבים לאורך השנים, סגירה ומכירה של חלקם, הקמה של חדשים. ושינויים רבים באופן שאני פועל ועובד.
לפני כ-7 שנים יצאתי עם כל המשפחה לטיול ארוך בעולם, שלימד אותי הרבה מאד על התמודדות עם חוסר וודאות. דרך המפגש עם תרבויות חדשות ובעיקר דרך ההתנסות עצמה, של לטייל בעולם, ללא תוכנית מוסדרת, ובלי שאנו יודעים איפה נהיה בעוד שבוע או שבועיים קדימה.
מאז הספקתי עוד לחלות בסרטן ולהתמודד עם כל חוסר הוודאות והפחד שבאו איתו, להחלים, לפגוש כמו כולם את הקורונה ואת ההשפעות שלה על העסק והעשייה שלי, להתגרש, ליצור לעצמי חיים חדשים ואהבה חדשה.
אני מרגיש שכל ההתנסויות האלו חיזקו אצלי מאד את השריר הכל כך חשוב הזה של הכלת חוסר הוודאות.
ואם רגע נהיה ממש כנים עם עצמנו, אין לנו באמת וודאות בשום דבר. חוץ מאשר בדבר אחד – שנמות. המוות הוא וודאי. מתי הוא יקרה, זה ממש לא ידוע.
גם בעבר לא היתה לנו באמת וודאות בשום דבר.
אבל זה היה מאד נחמד לחיות תחת האשליה הזו שיש לנו וודאות.
האשליה הזו כמעט והתנפצה לחלוטין עם כל מה שהעולם שלנו עבר ועובר.
אבל הנה העניין החשוב באמת: בתוך אי הוודאות שאנו כל כך חוששים ופוחדים ממנה, טמונה גם הזדמנות גדולה עבורנו. זהו הפוטנציאל לצמיחה, התפתחות, גילוי עצמי ומציאת דרך חדשה שתואמת אותנו יותר.
פיתוח היכולת שלנו לנווט בתוך חוסר הוודאות פותח בפנינו דלתות להזדמנויות חדשות, אפשרויות חדשות וחיים משמעותיים ומחוברים יותר לצרכים והרצונות האמיתיים שלנו.
על ידי פיתוח הלך רוח מתאים והאסטרטגיות הנכונות, אנו יכולים לנווט בחוסר וודאות בביטחון. זה לא שחוסר הוודאות נעלם, אלא שיכולת ההכלה שלנו אותו, גדלה ומתפתחת. וכך במקום להיות משותקים מול חוסר הוודאות, כפי שקורה לאנשים רבים, ניתן להמשיך בתנועה.
לא חסרות דוגמאות ליזמים מצליחים ומוכרים שדווקא מתוך תקופות מאד מטלטלות בחייהם, ומתוך אי וודאות שאפפה את עתידם, יצרו את עצמם מחדש, ויצרו מיזמים, פרויקטים וחברות מאד מאד מצליחות.
סטיב ג'ובס לאחר שפוטר מהחברה של עצמו.
אופרה ווינפרי, ריצ'רד ברנסון, אילון מאסק, ג'י.קי. רולינג, מארק צוקרברג, נלסון מנדלה, אדיסון.
או משלנו: שמעון פרס, גולדה מאיר, אנה פרנק, וכן – גם ביבי (לא משנה אם אתם אוהבים אותו שלא, אי אפשר לקחת ממנו את הקרדיט לכך), הם דוגמאות לאנשים שהצליחו ליצור, להמציא את עצמם מחדש ולחדש, גם בתקופות שהתמודדו עם חוסר וודאות.
המשותף לכולם, הוא שהם הבינו שכדי להביא לשינוי והתקדמות משמעותיים, עליהם לצאת אל מחוץ לאזורי הנוחות שלהם. הם ראו בחוסר וודאות הזדמנות ולא איום.
בעיני, ההתמודדות עם חוסר וודאות והיכולת להכיל אותו, היא סוג של שריר.
בניית וחיזוק השריר הזה, מתחילה במיינדסט שלנו מול ארועים כאלו. אפשר בקלות להפוך להיות קורבן מול מציאות משתנה ולא וודאית, ואפשר להיות במיינדסט של צמיחה. כשאנו מאמצים הלך רוח של צמיחה, מתחילים לראות את האתגרים כהזדמנויות לשינוי, להתפתחות האישית שלנו, ליצירה של משהו חדש.
זה לעבור מחשיבה של "אני לא יכול להתמודד עם זה" ל"אולי אני לא יודע להתמודד עם זה עדיין, אבל אני מתכוון להתפתח ולפתח את היכולת שלי לצלוח את זה".
חלק מהותי מהיכולת שלנו להכיל חוסר וודאות, ולדעת איך לנווט בתוך מצבים כאלו, הוא החוסן הרגשי שלנו.
אי וודאות אינה מגיעה לבד. יש לה חברים. מגוון של רגשות: חשש, ספק, פחד, חרדה. פיתוח חוסן רגשי פירושו הכרה בהם, והיכולת שלנו להכיל אותם (במקום להדחיק או להימנע מהם).
מרבית חיי ניסיתי להימנע מרגשות כאלו. הם לא נעימים, לתפיסתי אז לא היו מקדמים, ופשוט הדחקתי ונמנעתי.
זה יצר אותי רובוט רגשי מצד אחד, ומצד שני, מאד מהוסס בפעולות שלי, כי בגלל שפחדתי מהם כל כך, לא הייתי מעז לעשות פעולות שעלולות לגרום להם להופיע.
יכולתי להמשיך ולכתוב עוד הרבה על האופן שבו ניתן להרחיב את יכולת ההכלה שלנו לחוסר וודאות, אבל במקום זאת, אני רוצה להזמין אתכם להדרכה חדשה ומעמיקה שאקיים בקרוב ובה אחשוף בפניכם את כל מה שלמדתי על היכולת שלנו להתמודד עם חוסר הוודאות.
קראתי לה:
אלו הן 3 שעות מלאות בתוכן פרקטי על אומץ בחיים, חוסן מנטאלי ויציבות רגשית המאפשרות לצמוח בעולם משתנה וחסר יציבות.
יאללה, באים?
אל תשאירו את כל הידע והטוב הזה רק לעצמכם! שתפו את אלו שבאמת אכפת לכם מהם.
היו הראשונים לקבל את כל התכנים הכי משמעותיים שלי: פרקי פודקאסט חדשים, פוסטים מעוררי מחשבה וכלים מעשיים ישירות למייל שלכם
* בהרשמתי אני מאשר.ת לקבל עדכונים והודעות במייל ובסמס מערן שטרן וחברת "יוצא מהכלל". כמו כן, קראתי והסכמתי לתנאי השימוש
מיטב התכנים שלי זמינים לכם ללא עלות!
הם מחכים לכם כאן בלחיצת כפתור
אני מזמין אתכם לקבל ממני את מיטב התכנים שלי ללא עלות!
הם זמינים לכם כאן בלחיצת כפתור
