מבחוץ אתה "הגבר שהכל אצלו מצוין"
אבל מבפנים, אתה מרגיש כבוי?
מסע עומק של 5 שבועות לגברים שרוצים להפסיק לשחק תפקיד המצופה, ולחזור להיות הם עצמם.
לפני כמה שנים, החל המסע שלי עם הזהות הגברית שלי.
חליתי בסרטן באשך שמאל.
עד אותו רגע, הייתי "הגבר הנכון".
זה שיודע. זה שמוביל. זה שמצליח.
הגבר החזק, שלא מראה חולשה, שלא נשבר, שעושה בדיוק את מה שמצופה ממנו.
זה שכל כך עסוק בלשדר לעולם שאצלו הכל בסדר.
גם כשלרוב זה לא היה ככה.
גם כשעמוק בפנים הרגשתי זר לעצמי.
סימנתי V על כל מה שצריך: עשיתי כסף, בניתי קריירה, הייתי בזוגיות והפכתי להורה. הכל נראה מבחוץ "כמו שצריך".
אבל משהו בי היה מנותק.
ואז הגיע הסרטן.
פתאום אי אפשר היה יותר להעמיד פנים.
המחלה אילצה אותי להיכנס פנימה. להסתכל בכנות על מי שאני. לפגוש את כל הדמויות והזהויות שניהלו אותי עד לאותו רגע.
הבנתי שכדי להחלים, לא רק פיזית אלא גם רגשית, אני לא יכול להמשיך ולהחזיק בהצגה החיצונית, בפרסונה שיצרתי.
הייתי צריך להסכים לשהות בתוך הלא-נודע, וליצור זהות גברית חדשה. כנה יותר, נוכחת יותר, אמיתית יותר.
המסע הפנימי העמוק שעברתי לקח אותי למחוזות מדהימים בחיים שלי.
כל מימד בחיים שלי השתנה והשתדרג. ההורות, הזוגיות, המיניות, העסק, האהבה העצמית שלי, התשוקה לחיים.
אני יודע שאני לא לבד בזה.
אני רואה מסביבי, ופוגש כל הזמן, גברים שנמצאים בדיוק במקום שבו אני הייתי.
גברים שממלאים את כל הציפיות, אבל בפנים, בכנות מול עצמם, מרגישים שמשהו חסר. משהו לא שלם. שהם לא עצמם.
גברים שהזוגיות שלהם הפכה להיות תפקודית ותפעולית. ללא קרבה ואינטימיות (שלא נדבר על המיניות).
שמחזיקים את כל העולם על הכתפיים, אבל איבדו את החיות ואת התשוקה.
וזו בדיוק הסיבה שיצרתי את המסע הזה.
מסע לגברים. תכל'סי, ישיר ואמיתי.
מרחב אינטימי ובטוח שבו גבר יכול פשוט להיות הוא, יחד עם עוד גברים.
לא כדי להוכיח משהו למישהו.
לא כדי להרשים.
לא כדי לתקן בעצמו משהו.
להיפך.
לקבל את מי שהוא, במלואו, ועל כל שלל היבטיו.
מרחב שמאפשר להתחבר מחדש אל עצמך, לנשום, לדבר, ולהיזכר מי אתה באמת.
וזו ההזמנה שלי אליך: להצטרף אלי למסע הזה.
זה לא עוד “קורס” או סדנה.
זה מרחב שבו תוכל לדבר, להרגיש, לשמוע ולשתוק. בלי לחץ.
רק אתה, עם עצמך, ובנוכחות גברים אחרים שצועדים בדרך הזו לצידך.
מדובר בתהליך עומק אישי וקבוצתי של 5 שבועות, שבהם נפגש, בקבוצה אינטימית ומצומצמת (10-12 גברים בלבד), ונצעד ביחד דרך ארבעה שערים.
ארבעה ארכיטיפים של הגבר:
"ילד. מלך. מאהב. קוסם.
מסע לזהות הגברית החדשה שלך"
בכל מפגש, נפגש עם חלק אחר בגבריות שלך.
ארבעה חלקים, ארבעה ארכיטיפים משמעותיים בגבריות שלנו.
הילד (החופש, החיוּת והחיבור לרגש)
האתגר: התאמצנו להיות "הגברים הנכונים" והחזקים, ובדרך איבדנו את החופש הפנימי, הספונטניות והחיות.
מה נעשה במפגש: נרד קצת מהשכל אל עולם הרגש. נזהה איפה התכווצנו ונלמד לתת מקום לקול האמיתי שלנו, בלי תפקידים ובלי מסכות.
זוכר מתי הפעם האחרונה שהרגשת חופשי?
באמת חופשי להיות מי שאתה ולבטא את זה.
חופשי להוריד את המסכות והתחפושת של "החזק", "המצליח" או "זה שיודע", ולהיות אמיתי ואותנטי עם עצמך.
חופשי לשחק, לצחוק, לבכות, לטעות, לבקש, להתפרע, להגיד “לא בא לי”?
הרבה מאיתנו איבדנו את הילד שבפנים.
אני לא מדבר על ילדותיות.
אני מדבר על החיוּת. על הספונטניות. על הסקרנות. על החיבור הישיר לרגש.
במפגש הזה נצא קצת מהשכל, וניכנס לעולם הרגש.
נפגוש את המקומות שבהם שתקנו, התכווצנו, ניסינו להיות "הגברים הנכונים", בזמן שכל מה שרצינו היה שמישהו פשוט יראה אותנו באמת.
ונתחיל לגלות, מה הקול שרוצה לצאת ממני?
מה החלקים בתוכי שאני מדחיק כי הם “לא ראויים” או ש"אין להם מקום"?
ומה קורה כשאני נותן לעצמי להיות אני. בלי תפקיד, בלי המסיכה?
המלך (אחריות, אבהות והמקום שלך במשפחה)
האתגר: רובנו מחזיקים אשמה וביקורת עצמית על ההורות שלנו, ונקרעים בין הצורך לפרנס לבין הרצון להיות נוכחים.
מה נעשה במפגש: נקלף את ה"אני חייב" וה"אין לי זמן", ונלמד איך לייצר נוכחות אמיתית, יציבות, וקשר אינטימי ומדויק מול הילדים.
אני לא יודע מי היה האבא שלך, או איזה מודל גבריות קיבלת.
אבל אני יודע שכמעט כל גבר שאני פוגש (וגם אצלי זה היה כך), מחזיק בתוכו אשמה.
ביקורת.
ושיפוטיות על עצמו, על ההורות שלו, ועל המקום שלו בבית.
"האם אני מספיק?"
"האם אני באמת נוכח שם?"
"האם אני אבא כמו שאני רוצה להיות?"
ואולי גם השאלה הקשה מכולן: האם אני בכלל יודע להיות ה"מלך"?
זה שלוקח את האחריות על המשפחה.
שמייצר את היציבות והביטחון.
שמשמש מורה דרך.
במפגש הזה נדבר על המקום שלך בבית.
על הקונפליקט התמידי בין הצורך לפרנס לבין הרצון לזמן איכות.
בין הרצון להיות עם המשפחה, לבין הצורך הכל כך טבעי להיות קצת לבד עם עצמך.
נחפור רגע מתחת לכל ה"אני חייב" וה"אין לי זמן", ונגלה מה באמת יושב שם.
נדבר על הקשר עם הילדים.
על הדינמיקה השונה שיש מול כל ילד.
על איך שומרים על קרבה ויוצרים אינטימיות אמיתית גם כשמתרחקים, פיזית או רגשית.
על הבן המתבגר שפתאום נסגר, או הילדה שאתה לא מצליח להתחבר אליה.
ונדבר גם על הקשר עם האבא שלך.
זה שנמצא, או זה שלא נמצא.
ונבין, אולי לראשונה, איך הקשר שלך איתו משפיע על הגבריות שלך היום, ועל ההורה שאתה.
המאהב (אינטימיות, מיניות ותשוקה)
האתגר: השגרה הפכה את האהבה לשותפות לוגיסטית. המגע נהיה תפקודי, האינטימיות נשחקה והרצון האמיתי התחלף בריצוי.
מה נעשה במפגש: ברגישות, נפתח את המרחב הכי חשוף. נדבר בכנות על מה שאף גבר לא מעז להגיד בקול רם על התשוקות שלו, על תפקוד הגוף, ועל הפחדים שמנהלים אותנו באינטימיות.
עבורי, זה המפגש הכי חשוף, עדין ומורכב.
אבל כנראה גם זה שיש בו הכי הרבה פוטנציאל לשינוי אמיתי.
רוב הגברים לא אומרים בקול, את מה שהם מרגישים בתוכם: שמשהו שם נשחק. שהמגע הפך לתפקודי ותכליתי, שהרצון התחלף בריצוי, ובעיקר שהאהבה נהייתה שותפות לוגיסטית תפעולית.
וכאן אנחנו נצלול פנימה, בלי שיפוטיות, כעס או אשמה ובלב פתוח, לדבר על האתגרים, הפחדים, התקשורת, התשוקות, תפקוד הגוף, האינטימיות והמיניות.
נדבר על מה שלרוב לא מדובר, ועל הקול שלך, שאולי לא מבטא את מה שאתה באמת רוצה.
זה מרחב שבו תוכל להגיד בקול רם את מה שאולי לא דובר מעולם.
וזה גם המפגש שבו גברים הכי מרגישים כמה אנחנו דומים: בדיוק בדברים שאנחנו לא מדברים עליהם.
הקוסם (משמעות, כיוון והצלחה פנימית)
האתגר: סימנו V על כל ההישגים שמצופים מאיתנו, אבל בפנים נשארנו עם שקט מנקר ותחושת ריקנות.
מה נעשה במפגש: נבדוק באומץ איפה אנחנו חיים חיים של מישהו אחר, נגדיר מחדש מהי באמת הצלחה עבורנו, ונבחן את האפשרויות המעשיות למסלול שלנו.
כמה מאיתנו הצליחו “לפי הספר”, מילאו את כל הציפיות החברתיות והסביבתיות מהם, סימנו V על כל הצ'קליסט.(אני אחד מהם), אבל בפנים, בכנות מול עצמם, מרגישים ריקים?
כמה עבדנו קשה, טיפסנו, השגנו… ורק בפנים יש שקט… סוג של ריק… ושאלה שלא תמיד יש לנו את האומץ לשאול: האם אני חי את החיים שלי, או את מה שציפו ממני?
במפגש הזה תוכל לשאול שאלות שכנראה הרבה זמן לא שאלת:
מה אני באמת רוצה?
מה עוד מחכה לי שם בפנים?
מה הייתי עושה אם לא הייתי מפחד?
נדבר על משמעות, על תשוקה, על מה זו באמת "הצלחה" (עבורך, לא עבור האחרים), על החלומות והשאיפות ואיך לממש אותם.
נדבר על האפשרויות שיש לכל אחד מאיתנו, לשנות מסלול ולדייק את הכיוון של החיים עצמם.
המפגש החמישי שלנו יהיה מפגש אינטגרציה.
אנחנו נשב ביחד, מסביב למדורה, עם בירה ביד, ואהבה בלב ונקשיב לכל אחד, למסע שעבר, למה שהשתנה, למה שעוד מבקש להשתנות.
לא מדובר כאן בעוד סדנה.
זה מרחב שאני מעז לנחש, שלא היה לך עד כה בחיים.
לא של “לימוד”.
אלא של מפגש.
קודם כל מפגש עם עצמך.
בתוך מרחב קטן, קרוב, מחזיק, עם עוד גברים כמוך. שאתה לא צריך להרשים.
לא כדי לתקן אותך.
אלא כדי שתיזכר: מי אתה.
זה לא “מסע גבריות” עם סיסמאות.
זה פגישה עם עצמך, דרך הילד, המלך, המאהב והקוסם שבך.
אז מה אתה אומר? אתה בא?
הפרטים הטכניים
5 שבועות / 5 מפגשים
מתי: המפגשים יתקיימו אחת לשבוע בתאריכים: 30/8 (א'), 6/9 (א'), 15/9 (ג'), 22/9 (ג'), 29/9 (ג') . בין השעות 18:00-22:00.
איפה: המפגשים יתקיימו בבית שלי, בפרדס חנה.
כמה משתתפים: 10–12 גברים בלבד
ההשקעה: 1,850 ₪ לכל המפגשים.
בונוסים: כל משתתף יקבל גם פגישה אישית איתי (בזום) לדיוק המסע האישי שלו.
וגם, עותק של הספר "דרך גבר" של דיוויד דיידה.
אם משהו בטקסט הזה כיווץ אותך, או גרם לך להנהן מול המסך, כנראה שיש בתוכך קול ששמח שמישהו סוף סוף דיבר אליו דוגרי.
אם אתה מרגיש שזה מדבר אליך, אני מזמין אותך להצטרף אלינו מכאן.
כי לא צריך לחכות למשבר כדי לפגוש את החיים.
אפשר לחיות אותם – עכשיו!
ערן
נ.ב. – אם זה מרגיש לך נכון, ובכל זאת יש לך שאלה,
אני מזמין אותך לשלוח לי מכאן הודעה אישית בווטסאפ ונדבר.
כמה שאלות שאולי עוברות לך בראש כעת:
אני לא טיפוס שמדבר על הרגשות שלו. מה אם לא ארצה לשתף?
הכל טוב. זה לא "מעגל הקשבה" שבו כולם חייבים לדבר או להציג איזו דרמה.
אתה יכול לבוא, לשבת, להקשיב ולשתוק. אף אחד לא יוציא ממך מילים בכוח.
המטרה היא לא להוכיח שום דבר.
הרבה פעמים, מספיק רק להיות נוכח במרחב עם עוד גברים שעוברים דברים דומים, כדי להתחיל להרגיש את השינוי. אתה תדבר רק אם, מתי, ואיך שתרגיש בנוח.
תגיד, זה הולך להיות איזה קורס ניו-אייג'י עם חיבוקים ובכי?
ממש לא.
אנחנו לא מתעסקים בתיאוריות רוחניות, אלא בחיים עצמם: בקריירה, במיניות, בילדים, במשכנתא, בשחיקה.
זה מרחב תכל'סי ופרקטי. אין פה קלישאות רוחניות מנותקות מהמציאות.
במקום זה, אנחנו פשוט מסירים את המסכות והזהויות הישנות שאנחנו סוחבים עלינו יום-יום. באים לעבוד, באים לדבר דוגרי.
החיים שלי די בסדר. לא חוויתי איזה משבר או התרסקות. זה בשבילי?
כגברים, לרוב אנחנו רגילים לחשוב שצריך לחכות שמשהו יתרסק: בעיות בעסק, גירושים, מחלה, כדי לעשות שינוי או לבקש עזרה.
אבל לא צריך לחכות למשבר.
אם יש בך תחושה עמומה של חוסר, אם אתה מרגיש ש"הכל בסדר" אבל מבפנים יש שקט או ריקנות, המסע הזה הוא בדיוק בשבילך.
אנחנו לא פה כדי "לתקן" אותך, כי שום דבר לא מקולקל בך.
אנחנו פה כדי להיזכר מי היית לפני שהפכת למה שכולם צריכים שתהיה.
אני קורס מרוב עומס בעבודה ובבית. איך אני אמצא לזה זמן?
זה הפרדוקס. החיים מנהלים אותך, לא אתה אותם.
בדיוק בגלל שאתה קורס, אתה חייב לעצור.
כי מה הולך להשתנות בעוד חודש, חודשיים או שנה, אם לא תעצור ותעשה שינוי כלשהו?
5 שבועות. מפגש אחד בשבוע. העולם לא יתמוטט בזמן הזה.
להיפך, זה הזמן שלך להטעין את עצמך, כדי שתוכל לחזור אל המרוץ הזה הרבה יותר מדויק, חי ונוכח. עבור עצמך ועבור הסביבה שלך.
חמישה מפגשים באמת יכולים לחולל כזה שינוי?
הטרנספורמציה לא קורית כי אנחנו "לומדים משהו חדש".
היא קורית כי אנחנו מסכימים, לפעמים לראשונה בחיים, לפגוש את עצמנו בכנות ולהסתכל לאמת בעיניים.
ברגע שאתה מזהה איפה הפסקת להיות אתה, השינוי מתחיל לקרות מעצמו.
המבנה של ארבעת הארכיטיפים (הילד, המלך, המאהב והקוסם) ייתן לך מפת דרכים ברורה ויציבה שתמשיך ללוות אותך גם הרבה אחרי שניפרד.
נשמע לי טוב, אבל המחיר קצת יקר לי
בוא נדבר דוגרי.
אם זה היה עוד חוג לילד, היית חושב פעמיים?
אם זה היה סופ"ש בצימר עם בת הזוג כדי "לתחזק את הזוגיות", היית מהסס לפני שאתה מגהץ את האשראי?
כנראה שלא.
אנחנו רגילים לשים את כולם לפנינו. את הילדים, את האישה, את המשפחה, את העסק.
אבל כשזה מגיע אלינו, לזמן שלנו, לחיים שלנו, פתאום זה נהיה "יקר". פתאום אנחנו מתחילים לחשב.
1,850 ש"ח זה שווה ערך לפחות מ-5 טיפולים פסיכולוגיים, או לסופ"ש אחד שנגמר ביום ראשון בבוקר.
רק שכאן אתה מקבל מסע עומק שממשיך איתך הלאה, והופך אותך לאבא, לבן הזוג ולאדם שאתה באמת רוצה להיות.
השאלה היא לא האם המחיר יקר.
השאלה היא מתי הפסקת להרשות לעצמך להיות בסדר העדיפויות?
וקצת עלי...
מעבר למה שכבר שיתפתי למעלה על המשבר האישי שלי, את 20 השנים האחרונות הקדשתי לליווי אנשים בתהליכי שינוי עמוקים, משברים וצמתים משמעותיים בחיים.
לא תמיד הייתי שם. את הדרך שלי התחלתי עמוק בתוך העולם התאגידי, כמנהל בכיר באינטל. חייתי על בשרי את הלחץ, את המרוץ, ואת הניסיון התמידי לעמוד בציפיות של הסביבה ולסמן V על "ההצלחה".
לפני שני עשורים עזבתי את המסלול הבטוח ההוא לטובת חיים של עצמאות, חופש, וחקירה עמוקה של עולמות ההתפתחות האישית, האינטימיות והמיניות.
את כל מה שלמדתי על בשרי לאורך הדרך, כאבא, כבן זוג, כמנהל לשעבר וכמי שמלווה אנשים, אני מביא למרחב של המסע שלנו. תכל'ס, מתוך החיים עצמם, ובלי פילטרים.
