מוזמנים לצפות בהרצאה קצרה שהעברתי בכנס עסקים שערך נפתלי פומברג.

בהרצאה דיברתי על מה יאפשר לנו ליצור יותר חופש בעסק שלנו. בין השאר תוכלו לשמוע:

• מה המשמעות של חופש בעסק?
• מהן מלכודות החופש הנפוצות בעסקים שמונעות מאיתנו לחוות חופש בחיים שלנו
• איך ניתן לעצב את העסק כך שיאפשר לנו יותר חופש וגמישות.
• וכיצד נוכל להביא יותר חופש להיבטים שונים בעסק שלנו: מול כסף, בשיווק, מול הלקוחות ועוד

בחלק הראשון עסקתי בהיבט הראשון שמאפשר לנו יותר חופש בחיים, והוא גבולות ברורים.

אם לא קראתם אותו, אני ממליץ להתחיל איתו מכאן

אמרתי שישנן שתי בעיות נפוצות בקשר לגבולות שלנו: הראשונה, שאנו לא יודעים מהם הגבולות שלנו ופעמים רבות בגלל זה, הגבולות שלנו נחצים על ידי אנשים אחרים ומתוך כך פוגעים בחופש שלנו. והשניה היא הפוכה, אנו שמים על עצמנו יותר מדי גבולות, ומתוך כך מצמצמים את החופש שלנו.

מהבעיה השניה נובע ההיבט השני שמאפשר לנו יותר חופש בחיים, והוא: אפשרויות.

כולנו גדלנו (ומגדלים את ילדנו) מתוך הסללות מסוימות. תרבותיות, חברתיות, קהילתיות, ממשלתיות, חינוכיות ועוד.

כולנו תוצר של מערכת שמסלילה אותנו להיות כמו כולם.

להתנהג כמו כולם, לחיות כמו כולם, לרצות את אותם הדברים – כמו כולם.

כל מי שמעז להיות קצת שונה, לרוב יוגחך, יוגלה, יופלה וינודה מהחברה והסביבה.

זהו תהליך "טבעי" שקיים בכל מקום, אף אחד מאיתנו לא חף מכך.

ישנן הרבה סיבות למה ההסללה הזו קיימת, ואחת המשמעותיות מבין כל הסיבות האלו היא שכך קל יותר להשיג שליטה.

כהורים קל לנו יותר לשלוט בילדים שלנו כשהם פועלים ומצייתים לחוקים שאנחנו הגדרנו להם.

לממשלה, לשלטון, למעסיקים וכו' קל יותר לשלוט באזרחים כשהם פועלים ומצייתים לחוקים שהוגדרו להם.

ושליטה בהגדרתה מאד מצמצמת חופש.

בצד השני של זה, מאחר וכולנו יצורים אנושיים שבבסיסם מחפשים אהבה ושייכות, אנו לומדים מגיל מאד צעיר להבין שכדי לא לאבד את האהבה והשייכות כדאי מאד שנהיה כמו כולם, שנציית, ושנלך באותה דרך מוסללת וידועה.

בודדים הם האנשים שיהיו חזקים מספיק נפשית ורגשית להסליל לעצמם דרך חדשה ושונה מהמקובל. הם יהיו חזקים מספיק כדי להכיל את הנידוי וההגחכה עד שיפרצו לעצמם דרך חדשה.

לרוב, מתישהו הדרך שלהם תתגלה כפורצת דרך ותאומץ על ידי ההמון והם יזכו לברכתם. כאלו הם גלילאו, הרצל, ג'ובס, ואחרים.

הבעיה העיקרית שהמצב הזה יוצר הוא שמרבית האנשים ישימו על עצמם חוקים, הגבלות, גבולות, ומגבלות שכולם יוצרים מצב אחד: שיש פחות ופחות אפשרויות שאנו יכולים לראות אותן כאפשריות עבורנו.

צמצום אפשרויות הוא צמצום חופש. ולהיפך: ככל שיהיו לנו יותר אפשרויות, כך תתאפשר לנו יותר בחירה חופשית.

וזהו המפתח השני לחופש שלנו: להחשף וליצור לעצמנו עוד אפשרויות.

רוב האנשים לא יעזו להטיל ספק במה שהם מכירים ובהסללות שהם נמצאים בתוכן.

הם יקבלו אותן ללא עוררין. ולרוב אפילו יחמירו את המגבלות ששמים על עצמם.

אני זוכר שיחה עם חבר, כשנתיים לפני שעזבתי את עבודתי באינטל, שבה אני אומר לו שאני בחיים לא אהיה עצמאי. שאני יודע להיות שכיר מעולה אבל להיות עצמאי זה פשוט לא בשבילי.

מיותר לציין שמעולם לפני כן לא בדקתי או בררתי מה זה אומר להיות עצמאי.

אבל כל הילדות שלי שמעתי את ההורים שלי מדברים עד כמה זה מסוכן להיות עצמאי. משפט המפתח אגב היה: ש"אם פותחים תיק במס הכנסה, לעולם אי אפשר יהיה לסגור אותו".

כמובן שכילד לא היה לי מושג מה זה מס הכנסה, אבל תיק במס הכנסה היה נשמע מפחיד מספיק, לא פחות אגב מ"שיכתבו לך הערה בתיק האישי" ששמענו בבית הספר.

כילד למדתי לפחד משניהם, והבחירה הברורה והבלתי מעורערת היתה להיות שכיר.

אז כשיצאתי לעולם העבודה, בכלל לא היתה מבחינתי אפשרות נוספת, מעבר ללהיות שכיר.

רק כשהתחלתי להטיל ספק, ולשאול את עצמי שאלות כמו "האמנם?" לגבי תפיסות שונות שהחזקתי בהן, פתאום נפתחו עבורי אינספור אפשריות בחירה נוספות. שעזרו לי ליצור יותר חופש בחיים שלי.

למי שיש יותר אפשרויות יש יותר חופש, יש יותר בחירה, ולרוב הוא גם יחווה חיים מהנים ומספקים יותר.

הנכונות שלי להטיל ספק ב"אמיתות" שגדלתי עליהן, איפשרה לי לאורך השנים לחוות הרבה מאד חוויות והתנסויות, שלפני כן לא העליתי בדעתי שאחווה: לצאת לעצמאות, להקים עסקים, למכור / לסגור עסקים, ליצור אינספור מוצרים ומיזמים חדשים, לצאת לטיול של שנה בעולם עם המשפחה, להתגרש, לחקור לעומק את המיניות שלי, למצוא אהבה חדשה, ובעיקר: להמציא את עצמי שוב ושוב מחדש בכל כך הרבה אפשרויות וצורות.

אז איך עושים את זה? איך מייצרים לנו יותר אפשרויות?

ההמלצה שלי היא לבחור איזשהו תחום מרכזי ראשון שבו תרצו להתמקד.

זה יכול להיות בכל תחום בחיים, בעיסוק, בכסף, בבריאות, בהורות, במיניות, במערכות היחסים וכו'.

לבחור תחום אחד ולהחליט שבו אני נכנס לתהליך של חקירה, שאני מוכן לבחון בו את התפיסות שלי ואת ההתנהגויות שלי.

ובעיקר לשאול על כל דבר, שאלה פשוטה: "האומנם?"

"האומנם זה חייב להיות ככה?"

איזה תפיסות אלטרנטיביות אני מכיר?

ואם אני לא מכיר, אז עם מי אני יכול להתייעץ או איפה אני יכול להיחשף לתפיסות אלטרנטיביות כאלו.

כשהתחלתי את מסע החקירה שלי בעולם המיניות, לפני כארבע שנים, הגעתי לסדנה ששם פגשתי מגוון רחב של אנשים, שחלקם היו במערכות יחסים שהם לא רק מונוגמיות.

עבורי, באותה נקודה בזמן, זה היה mind blowing.

בכלל לא מהמקום של זה נכון או זה נכון, כי אין נכון או לא נכון, זה מה שנכון להם. וזה מה שנכון לאחרים.

אבל לראות שיש עוד אפשרויות, שלפני כן היו לגמרי חסומות ונראות בלתי אפשריות עבורי, היה מאד משמעותי.

כשיש לי עוד אפשרויות אני יכול להסתכל עליהן ולבחור מה מתאים לי יותר, ומה מתאים לי פחות. או לומר לעצמי, אני לא יודע, אז בוא נחקור, בוא נתנסה, נבדוק.

ואני יודע שיהיו עכשיו אנשים שיאמרו שיש מחירים לכך.

וזה נכון. יש מחירים. תמיד יש מחירים.

כמו שחבר טוב אמר לי פעם: "בסופו של כל שביל שנבחר ללכת בו, יש קופה רושמת".

תמיד יש מחיר.

גם בלהישאר במקום אנחנו משלמים מחיר.

יש מחירים יקרים מאד שאנו משלמים כשאנו משועבדים.

משועבדים לתפיסות, אמונות, סגנון חיים, פרסונה, חוקים ששמנו על עצמנו או שהסכמנו לקבל על עצמנו, הסכמות חברתיות ותרבותיות ועוד ועוד ועוד.

לרוב, קשה לנו לזהות ולראות אפשרויות חדשות ונוספות בעצמנו. מהסיבה הפשוטה שאנחנו תמיד נהיה מצומצמים לתפיסה שלנו.

כמו שכי העיניים ששמים לסוס כדי למנוע ממנו להביט לצדדים, כך גם לנו יש "מגבלות ראיה" על התפיסות והאמונות שלנו, ולרוב אלו יהיו מושפעות מהסביבה, חברה והתרבות שבאנו ממנה.

הדרכים שאני מכיר לפתוח אפשרויות חדשות הן מתוך התנסויות, חוויות חדשות, אינטרקציות עם אנשים אחרים, חשיפה לתכנים חדשים שהם לא מתוך אלו שאני כבר מכיר ויודע.

רוצים יותר חופש? הרחיבו את אפשרויות הבחירה שלכם!

ואם אתם רוצים לפתח ולהיחשף לאפשרויות חופש חדשות בחיים שלכם, אני מזמין אתכם להצטרף אלי לחקירה משמעותית בריטריט "50 גוונים של חופש"