פורים – ערן שטרן https://www.eranstern.co.il לבחור לחיות. עכשיו! Fri, 14 Mar 2025 11:37:46 +0000 he-IL hourly 1 https://wordpress.org/?v=7.0.2 https://www.eranstern.co.il/wp-content/uploads/2022/03/Artboard-23.png פורים – ערן שטרן https://www.eranstern.co.il 32 32 פורים 364 ימים בשנה https://www.eranstern.co.il/%d7%a4%d7%95%d7%a8%d7%99%d7%9d-364-%d7%99%d7%9e%d7%99%d7%9d-%d7%91%d7%a9%d7%a0%d7%94/ https://www.eranstern.co.il/%d7%a4%d7%95%d7%a8%d7%99%d7%9d-364-%d7%99%d7%9e%d7%99%d7%9d-%d7%91%d7%a9%d7%a0%d7%94/#respond Fri, 14 Mar 2025 11:28:59 +0000 https://www.eranstern.co.il/?p=71956

צפיתי לאחרונה בסדרה "הזוג המושלם" בנטפליקס.

לא אעשה לכם ספוילר גדול מדי, אבל הסיפור הוא ידוע ומוכר: זוג יפה ומושלם, משפחה יפה, חיים מושלמים, קריירות מבריקות, בית חלומי, הכל נראה מבחוץ בדיוק כמו שצריך להיראות.

ואז מתברר (כצפוי) שהכל פאסון. מאחורי הדלתות הסגורות, בין ארבע הקירות – לא כל הנוצץ הוא זהב.

ישבתי מול המסך וחשבתי לעצמי: "וואו, כמה זה מוכר".

יכולתי לראות תקופות קודמות בחיים שלי, שבהם זה היה בדיוק כך, שמבחוץ הכל היה נראה יפה ונוצץ, אבל מבפנים התמונה היתה אחרת לחלוטין.

ובטיימינג מעניין היום, חג הפורים, חג התחפושות והמסכות, החג שבו מותר לנו להיות מישהו אחר ליום אחד, אולי דווקא היום אפשר במקום להתחפש (כמו שאנו עושים 364 ימים בשנה), אולי דווקא היום, בחג הזה, נרשה לעצמנו להסיר אותה.

בחיים האמיתיים, רבים מאיתנו לובשים מסכה 364 ימים בשנה.

אני זוכר את עצמי "לפני 14-15 שנים, בתקופת "הקוד המנצח", עומד על הבמה, חליפה מגוהצת, נעליים מבריקות. הבן אדם המושלם. מנצח!

מבחוץ: אדם מצליח, עסק משגשג, הכרה ופרסום, שרבים היו רוצים גם.

מבפנים: ריקנות. תחושה עמוקה שאני חי חיים של מישהו אחר.

אני זוכר, בחודשים האחרונים שלי בפעילות הזו, עולה על הבמה, לוחץ play ואומר את מה ש"היה נכון" להגיד. הייתי עטוף בפרסונה שלא הייתה אני.

והמחירים הם עצומים.

המחיר הראשון הוא אנרגטי. זה דורש המון אנרגיה לשמר את הפאסון, להעמיד פנים, לתחזק את המסכה והפרסונה. הרגשתי כלוא בתוך החיים שיצרתי לעצמי.

אתם מכירים את המשפט "תהיה אותנטי"? שלפעמים נשמע לנו כמו קלישאה שחוקה, אבל האמת היא שאין דבר יותר מתיש מאשר להיות *לא* אותנטי.

גם המפגש עם הסרטן, לא הספיק לי לשבור את המסכה ולהוריד את התחפושת. רק אחרי שהחלמתי, ועשיתי עבודה רגשית עמוקה, התחלתי לראות בבירור את קירות בית הכלא שבניתי לעצמי.

המחיר השני היה באיכות הקשרים שלי. כשאני מעמיד פנים, אי אפשר ליצור קשרים אמיתיים עם אנשים. כי הם לא פוגשים אותי, הם פוגשים גרסה מצונזרת ו"משופרת" של ערן. הם פגשו את הפרסונה שלי. לא את מי שהייתי באמת.

ויצרתי לעצמי מצב מוזר: אנשים העריצו את ה"דמות" שיצרתי, אבל לא הכירו אותי באמת. וזו תחושת בדידות איומה – להיות מוקף באנשים שאוהבים רק את המסכה שלך.

המחיר השלישי הוא אבדן החופש. החופש האמיתי, החופש להיות אני.

כי פרסונה מושלמת היא כלא. היא כובלת אותנו לציפיות ודפוסים שבחרנו ואימצנו לעצמנו (או שנכפו עלינו) בשלב מוקדם בחיים:

"גבר צריך להיות חזק ומצליח"

"בעל טוב הוא תמיד חזק ויציב"

"אבא טוב מקריב הכל למען הילדים שלו"

כמה כבלים אנחנו שמים על עצמנו בשם הפרסונה ה"מושלמת"?

כמה תחפושות ומסיכות אנחנו לובשים על עצמנו, שמרחיקות אותנו ממי שאנחנו באמת?

והנה אנחנו היום בפורים… והחלטתי לכתוב את הדברים האלו דווקא היום.

כי מה זה פורים באמת? היום שבו מותר לנו להתחפש. אבל האירוניה היא שדווקא ביום הזה, כשכולם מתחפשים, הרבה פעמים אנחנו דווקא מרשים לעצמנו להיות מי שאנחנו באמת.

ביום-יום אנחנו מתחפשים למושלמים. בפורים יש לנו את האפשרות להתחפש לדרקולה, לקוסם, לפיה – ודרך זה להביע, ואפילו רק לכמה רגעים או שעות, את האנרגיה האמיתית שלנו, את החלקים שאנחנו משתיקים ומתאמצים כל כך להסתיר.

אני מכיר את זה טוב מאוד. במשך שנים חייתי בחליפה המטפורית שלי, עד שהבנתי שאני כבר לא נושם. ופורים היתה בשבילי תמיד ההזדמנות להשתחרר, ולהביא לביטוי צדדים שהשתקתי והסתרתי בתוכי.

בריטריט "50 גוונים של חופש", אחד הדברים המרגשים ביותר שקורים הוא הרגע שבו אנשים מעזים להסיר ולהוריד מעצמם את המסכות.

לא, אני לא מדבר על חשיפה דרמטית או וידויים מביכים. אני מדבר על הרגע הקסום הזה, שבו אדם מרשה לעצמו פשוט להיות הוא עצמו – אותנטי. בלי להצטדק, בלי להסביר, בלי לרצות.

גבר בן 40+ שמרשה לעצמו לבכות בפעם הראשונה מאז ילדותו.

אישה שמודה שהיא לא רוצה את החיים "המושלמים" שהיא בנתה לעצמה.

מנהל בכיר שמודה שהוא מרגיש חסר משמעות, למרות כל ההישגים "העסקיים".

זוג שמעז לראשונה לדבר על הפערים האמיתיים ביניהם, במקום להמשיך לשחק ולהציג לעולם את "הזוג המושלם" שהם.

זה לא קל, וזה לא קורה ביום אחד. אבל כשזה קורה – זו תחושת שחרור שאין דומה לה.

וזו אולי האירוניה המושלמת: האנשים שנראים הכי "מושלמים" מבחוץ, לרוב משלמים את המחיר הכבד ביותר בפנים.

צריך המון אנרגיה כדי להחזיק פרסונה מושלמת. צריך להדחיק, לדכא, לצמצם – לנעול חלקים גדולים מאיתנו בתא כלא פנימי.

אז שאלה קטנה לסיום: איזו מסכות אתם לובשים ביום-יום? ומה המחירים שאתם משלמים על כך?

ואסיים בהזמנה: אם הרגשתם בקריאה שמשהו מזה נוגע בכם, אם הרגשתם פתאום את המסכה שלכם מציקה לכם, אני מזמין אתכם להצטרף אלי לחמישה ימים של שחרור אמיתי.

כי החופש האמיתי מתחיל רק כשאנחנו מורידים את המסיכות, ומציגים את הפנים האמיתיות שלנו לעצמנו, ולעולם.

חג פורים שמח, שיהיו לנו בשורות טובות, ושנזכה כולנו להרגיש בנוח עם מי שאנחנו באמת – גם אחרי שהתחפושת יורדת.

*** בתמונה: בצד שמאל אני בתחפושת, בימין – פשוט אני

]]>
https://www.eranstern.co.il/%d7%a4%d7%95%d7%a8%d7%99%d7%9d-364-%d7%99%d7%9e%d7%99%d7%9d-%d7%91%d7%a9%d7%a0%d7%94/feed/ 0
אסתר המלכה – מקורבן למנהיגה https://www.eranstern.co.il/%d7%90%d7%a1%d7%aa%d7%a8-%d7%94%d7%9e%d7%9c%d7%9b%d7%94-%d7%9e%d7%a7%d7%95%d7%a8%d7%91%d7%9f-%d7%9c%d7%9e%d7%a0%d7%94%d7%99%d7%92%d7%94/ https://www.eranstern.co.il/%d7%90%d7%a1%d7%aa%d7%a8-%d7%94%d7%9e%d7%9c%d7%9b%d7%94-%d7%9e%d7%a7%d7%95%d7%a8%d7%91%d7%9f-%d7%9c%d7%9e%d7%a0%d7%94%d7%99%d7%92%d7%94/#respond Fri, 14 Mar 2014 03:45:42 +0000 https://www.eranstern.co.il/?p=1942 ]]> ערן שטרן | הספר “להגשים” | מימוש אישי וכלכליחג פורים שמח חברים!

בשבועות האחרונים כתבתי כאן על המנהיגות החדשה והאפיינים של המנהיגים החדשים והנה הגיע חג הפורים ומספק לנו דוגמה נפלאה שאפשר ללמוד ממנה.

בחודשים האחרונים אני משתתף בתוכנית יחודית שנקראת "תנ"ך למנהיגים" שמוביל אשר קרימלובסקי. עבורי זו הזדמנות מדהימה להיחשף לתובנות ועקרונות מעולם ההתפתחות האישית והאנושית דרך הספר הכי נמכר בעולם 🙂

סיפור מגילת אסתר הוא דוגמה נפלאה שממחישה בעיני את העקרונות של המנהיגות החדשה שאני מדבר עליה.

השינוי שעושה אדם ממקום של קורבן בחיים שלו, אחד שנגרר אחרי אחרים, שמובל על ידי סיבות ונסיבות החיים, למקום של אדם שמוביל שינוי בחיים שלו, בחיים של הסובבים אותו ובעולם כולו.

לפני מספר ימים, במהלך ארוע מיוחד שערכתי ללקוחות נבחרים שלי, סיימתי את המפגש בסיפור המגילה מהזווית הזו – מקורבן ליוצר.

מוזמנים להאזין כאן, ולקרוא אח"כ בהמשך…

)

תודתי נתונה לאשר קרימלובסקי על השיעורים הנפלאים שהוא מעביר לי ולדר' יעל שמש שהשתתפה במפגש ותרמה את חידודיה והדיוק שלה לדברים שלי.

את סיפור המגילה אתם מן הסתם מכירים, אבל ישנם כמה דגשים מעניינים בסיפור שכדאי לציין ולשים אליהם לב.

הסיפור מתחיל להיות מעניין כאשר אחשוורוש סילק את ושתי מלהיות אישתו, וכעת אחשוורוש צריך מחליפה למלכה. לשם כך הוא עורך אודישנים "מי תהיה המלכה הבאה?". האודישנים אינסופיים, הם נמשכים כמה וכמה שנים במהלכן מגיעות כל הבתולות יפות המראה להרמון מיוחד עליו אחראי שר מיוחד, וכל יום מתקיימים אודישנים ומבחנים, למי יש את הפוטנציאל להיות המלכה הבאה?

מסופר לנו שאסתר נלקחה להרמון הזה על ידי שליחו של המלך.
היא גם תודרכה על ידי דודה, מרדכי שלא לחשוף את מוצאה היהודי.
בהמשך האודישנים, כידוע, אסתר זכתה למצוא חן בעיני המלך יותר מכל הנשים האחרות, והיא נלקחה שוב על ידי לארמון המלך ושם הומלכה על ידי אחשוורוש.

למעשה כל הזמן הזה, אסתר נמצאת בתפקיד פאסיבי ביותר, היא נלקחת על ידי אחרים, ועושה מה שהאחרים אומרים לה לעשות או מצפים ממנה לעשות.

את המשך הסיפור אתם מן הסתם מכירים… המן נכנס לתמונה ומבקש להשמיד את העם היהודי…

אז היהודים התחילו לנהוג מנהגי אבלות וגם מרדכי לבש שק ואפר על ראשו וחזר לשבת בשער המלך. דבר שלא ייעשה אגב, מה פתאום לשבת בשער המלך עם שק ואפר? הידיעה על מרדכי מגיעה לאוזני אסתר, כעת כבר המלכה, מספרים לה שמרדכי יושב בשער המלך לבוש שק ואפר על ראשו. "מה פתאום שהוא יישב כך בשער המלך? זה בכלל לא מקובל" היא אומרת ושולחת אליו בגדים אבל הוא לא מוכן לקבל אותם. היא שולחת אליו שליח על מנת לברר מה קרה, ומרדכי מבקש מאסתר "את הכי קרובה למלך, תצילי אותנו, יש לך תפקיד" אבל אסתר מהססת "זה בלתי אפשרי, אתה לא הולך למלך ככה סתם", היא אומרת "אתה בא למלך רק אם הוא קורא לך, אף אחד לא בא למלך בלי שהוא נקרא אליו, אין לי את הכוח הזה… עבר חודש מאז שנקראתי אליו, אולי אני כבר לא היפה בעיניו?" .

אפילו בשלב הזה, אסתר עדיין מסרבת לקבל עליה את התפקיד של מצילת העם היהודי. למרות היותה המלכה, היא חוששת לגורלה ומסרבת.

אבל מרדכי חוזר ואומר לה "יש לך תפקיד, את לא סתם הגעת לארמון ולמקום שאת נמצאת בו, יש לך תפקיד להציל את העם שלך".

פה מתרחשת התפנית בעלילה, ואסתר הופכת מקורבן ליוצר.

מאשה לא ידועה שרק עושה את מה שמרדכי או האחרים אומרים לה לעשות, מאשה פאסיבית שנלקחת לבית המלך והופכת בעל כורחה למלכה היא הופכת למלכה אמיתית השולטת במצב ומנהיגה את הפיתרון לשואה העומדת להגיע על עם ישראל .

ומתי זה קרה?

כאשר היא הבינה שאם היא לא תהפוך לשחקנית על המגרש מישהו אחר יעשה את העבודה והיא תאבד לנצח. וככה אומר לה מרדכי "רווח והצלה יעמוד ליהודים ממקום אחר ואת ובית אביך תאבדו" – כלומר, אם לא את תעשי את זה, מישהו אחר יעשה את זה, אבל את תאבדי.

אסתר מקבלת על עצמה את התפקיד, ונוצר כאן היפוך תפקידים מעניין, כאשר היא מנחה את מרדכי ואומרת לו לכנס את כל היהודים בשושן ולהנהיג 3 ימי אבלות וצום.

היא גם מבינה שעליה לנקוט בדרך פעולה לא שגרתית שיכולה להיות אף מסוכנת עבורה. לפנות אל המלך מבלי שהוזמנת אליו זה עניין לא פשוט מחליטה פשוט להגיע בלי שהוזמנה ואומרת "כאשר אבדתי אבדתי" משום שהיא לא יודעת אם הוא יקרא לה או לא, אם היא מופיעה בפני המלך מבלי שהוא קרא לה, זה יכול להיות סופה.

היא גם בונה אסטרטגיה שלמה כיצד לגרום למלך להסיר את הגזירה מעל העם היהודי, ולשם כך משתמשת בהבנתה את טבע האדם, ובעיקר את טבעו של אחשוורוש כדי ליצור סכסוך בינו לבין המן, מה שמוביל לסופו הידוע של המן תלוי על העמוד שהוא עצמו הכין למרדכי.

אסתר היא דמות מתפתחת במגילה, בהתחלה היא מוצגת כקורבן: היא נשמעת לגברים שמסביבה, מודגש שהיא עושה את מה שמרדכי מצווה עליה, היא לא מגלה את עמה ואת מולדתה.

אבל ברגע שאסתר מקבלת על עצמה את התפקיד ומסכימה לסכן את נפשה, אנחנו עדים להתפתחות שלה ולמנהיגות החדשה שהיא מפגינה.

ואיך כל זה רלוונטי עבורכם?

אני מאמין שלכל אחד מאיתנו יש תפקיד. גם אם עדיין לא הבנו או זיהינו את התפקיד הזה הוא קיים. כמו אצל אסתר, הוא יכול להתגלות, ודווקא בזמנים קשים, כאשר אנו מתמודדים עם אתגרים ומשברים, זה המקום שלנו להפגין מנהיגות ולקחת על עצמנו אחריות.

אין שום ברכה ותוחלת להמשיך להיות בתפקיד הקורבן. קורבנות נשארים קורבנות. הם אינם משפיעים על עתידם ועל גורלם. העולם שייך לאלו שלוקחים אחריות על עתידם, לוקחים את המנהיגות בידיהם ויוצרים שינוי בחייהם.

יש לכך מחירים, לעיתים יש לקחת סיכונים כפי שלקחה על עצמה אסתר. אבל התגמול שמחכה בצד השני לעולם יהיה גבוה יותר.

אז צאו והנהיגו את חייכם, השפיעו על עצמכם ועל העולם שסביבכם – כי אם אתם לא תעשו זאת, כדברי מרדכי לאסתר: מישהו אחר יעשה זאת ואתם תאבדו.

כתמיד אשמח להערותיכם ודעותיכם כאן בבלוג, ומי שמעוניין לכתוב לי באופן אישי מוזמן לכתוב ל- [email protected]

חג פורים שמח!
ערן

]]>
https://www.eranstern.co.il/%d7%90%d7%a1%d7%aa%d7%a8-%d7%94%d7%9e%d7%9c%d7%9b%d7%94-%d7%9e%d7%a7%d7%95%d7%a8%d7%91%d7%9f-%d7%9c%d7%9e%d7%a0%d7%94%d7%99%d7%92%d7%94/feed/ 0