שמחתי להתארח בפודקאסט "לפרוש בשיא" מבית ארביטראז' בהנחיית שחר שמאי.

נכנסנו לשיחה אישית ומרתקת!

הנה מה ששחר כתב על הפרק:

לפרוש בזמן: למה מנצחים עוזבים בשיא ההצלחה? עם ערן שטרן

מה גורם לאנשים מצליחים לעזוב דווקא כשהם נמצאים באור הזרקורים?

בפרק הזה של לפרוש בשיא אנחנו מארחים את ערן שטרן – מאמן עסקי, יזם, סופר ומרצה, שבכל פעם מחדש בחר לשבור את התבנית ולפתוח דף חדש.

ערן התחיל את דרכו בתפקיד בכיר באינטל, עבר לעולם האימון העסקי, הקים עם אלון אולמן את חברת ההתפתחות האישית "קוד המנצח" – ובשיא ההצלחה החליט למכור את חלקו ולהתחיל מסלול חדש.

בדרך כתב רבי־מכר, ליווה אלפי אנשים, חווה פרק ב’ בזוגיות, והחלים מסרטן.

בפרק נצלול לשאלות שכל אחד מאיתנו שואל:

• איך מזהים את הרגע הנכון לשינוי – ולא נגררים בדחיינות?
• מה עושים כשמגיעים להישגים חיצוניים, אבל בפנים חסר סיפוק?
• איך מתמודדים עם הפחד לאבד זהות ותואר?
• ומה השיקולים לקבלת החלטה בין שמירה על יציבות וביטחון כלכלי לבין ההעזה ללכת ולהגשים חלום?
• יחד נלמד מה זה באמת "לפרוש בזמן", ונקבל כלים מעשיים לניהול שינויים משמעותיים בחיים.

שמחתי להתארח בפודקאסט "התפתחות או שנמות" עם נדב אטיטאס. נסחפנו לשיחה מרתקת על חופש, על תחילת הדרך שלי לפני כעשרים שנים, התמודדות עם משברים והחיים עצמם. 

הנה מה שנדב כתב על הפרק:

אנחנו יוצאים היום למסע סביב הגדרת החופש, האם יש לו מחיר? כמה עולה? שווה לשלם? מהו בכלל חופש?

מסע חייו המרתק של ערן שטרן דרך ההייטק אל האימון, משם אל טלטלה גדולה סביב עסק מצליח ביותר, סרטן ומה לא, וכל זה תוך כדי חקירה של המושג חופש ומתי יש לי ממנו.

ולא, זה לא קשור לכמות הכסף בחשבון.

ערן מספק לנו הצצה נפלאה להבנות, לתפיסות ולאמונות שנולדו מתוך מפגש עם מציאות חייו.

אחת המשתתפות בריטריט "50 גוונים של חופש" שלחה את התמונה הזו בקבוצת הווטסאפ של הריטריט.

והיא גרמה לי לחשוב כמה היא מדוייקת.

הרבה פעמים אנחנו חושבים שאנחנו יוצאים מכלוב השעבוד, אבל בעצם, אולי פיסית יצאנו מהכלוב, אבל הראש שלנו והמחשבות שלנו עדיין נשארו כלואות.

אפשר לראות את זה קורה באינספור מקומות ודוגמאות:

השכיר שעוזב את עבודתו ויוצא להקים עסק עצמאי, אבל נשאר שבוי באותן תפיסות של "שכיר" ומצפה שמישהו אחר יקח אחריות על מצבו הכלכלי, או שיתן לו משימות או שיגיד לו מה לעשות כשהוא קם בבוקר.

אותו אחד שמתגרש, ויוצר מערכת יחסים חדשה, עם אותה תפיסת עולם, התנהגות ואמונות כמו במערכת היחסים הקודמת. למעשה, בת הזוג החדשה שלו דומה מאד לזו הקודמת.

זוכה הלוטו שמתעשר ברגע, אבל מערכת האמונות שלו לא השתנתה ונשארה "ענייה" והוא מאבד את כספו (זה קורה לאחוז גבוהה מאד מזוכי הלוטו).

זאת שעושה דיאטה מוצלחת ומורידה 20 ק"ג ממשקל גופה בתוך כמה חודשים, אבל התפיסות שלה עדיין של מישהי "שמנה" והיא חוזרת למשקל הקודם שלה בתוך שנתיים.

כל כך הרבה פעמים אנחנו מחפשים את הפתרונות ה"חיצוניים" כדי לצאת לחופשי או להשתחרר מכלוב השעבוד שלנו.

אז נעזוב את העבודה, נפרד מבן הזוג, נעשה דיאטה, או שנרוויח הרבה כסף, כדי לנסות לפתור את הבעיה שלנו ובעיקר את תחושת התסכול הפנימית.

אבל זה לא פותר את הבעיה.

לכאורה כן, אבל לא באמת, ולא לאורך זמן.

הסיבה לכך היא פשוטה. פשוטה להבין, אך לא תמיד פשוטה ליישם.

אין שום דבר חיצוני שיפתור לנו את תחושת השעבוד או "כלא החיים" שלא פעם אנחנו מרגישים שאנו לכודים בתוכו.

לא עוד כסף, לא בן זוג חדש, לא דיאטה, ולא לעזוב את העבודה.

כל אלו לא ישנו אם נשאר לכודים באותן מחשבות, תפיסות ואמונות.

הדבר היחידי שיכול לשחרר אותנו ולהוציא אותנו לחופשי – זה רק אנחנו את עצמנו. והחופש הזה שאנו מחפשים או פנימי אצלנו ולא חיצוני.

ראיתי את זה קורה אינספור פעמים, קודם כל על עצמי ואחר כך גם עם אינספור לקוחות שליוויתי לאורך השנים.

למשל, קרן שהגיעה לתוכנית שלי מתוסכלת ממקום העבודה שלה. חשבה לעזוב כי כבר לא נהנתה שם יותר. אחרי התהליך שעברה, חזרה לעבוד באותו מקום עבודה בדיוק. באותו התפקיד. אבל היא חזרה אחרת. היא שינתה את תפיסת העולם שלה ויצאה מהשעבוד שהיתה בו. נהנית מהעבודה שלה יותר מאי פעם.

במציאות החיצונית שלה לא השתנה דבר. היא קמה בבוקר ונוסעת לאותו מקום עבודה.

אבל חווית החיים שלה השתנתה לחלוטין.

או דויד, שהתנהל בהורות שלו מתוך רגשות אשמה והאשמה. ותלה בילדים שלו את השעבוד והצמצום שחש בימיו. כל זה השתנה כשהוא הצליח לראות את זה ולהבין שהוא פשוט מעולם לא הגדיר לעצמו (ולסובבים אותו) את הגבולות שלו.

כשזה השתנה אצלו, כל ההורות שלו השתנתה.

אחת מהמלכודות הכי משמעותיות לחופש שלנו, היא האמונה שמשהו חיצוני (או מישהו חיצוני) צריך להשתנות כדי שאני אהיה יותר בחופש.

זה לא יקרה.

באילו אמונות אתם מחזיקים לגבי החופש שלכם? מה אתם מאמינים שיוציא אתכם לחופשי?

"כשיהיה לי מספיק כסף, אז אהיה באמת חופשי"

כמה פעמים שמעתם את המשפט הזה?

כמה פעמים אמרתם את המשפט הזה לעצמכם?

כמה פעמים חלמתם על היום שבו החשבון בבנק יהיה מלא מספיק כדי לפתור את כל הבעיות?

אני יודע שאני חלמתי על זה. במשך שנים.

אבל אז קרה משהו מפתיע.

במהלך השנים, חוויתי עליות ומורדות כלכליים. היו תקופות של שפע, כשהרווחתי סכומים שפעם חשבתי שהם בלתי אפשריים. והיו תקופות של מחסור, כשהייתי צריך לספור כל שקל.

והתובנה המפתיעה? בשני המצבים, תחושת החופש שלי לא השתנתה באופן משמעותי.

כשהיה לי הרבה כסף, גיליתי שאני עדיין מרגיש לחוץ ומודאג בגלל כסף, הייתי עסוק בליצור עוד ממנו, וזה לא עשה אותי יותר מאושר או מסופק. מעבר לסיפוק רגעי של ה"הישג".

וכשהיה לי פחות, למדתי להעריך דברים פשוטים שפעם התעלמתי מהם, מצאתי חופש בפשטות ובמינימליזם, בלשחרר דברים שהחזקתי בהם כי היה "צריך" או "מקובל" או "נחשב".

בהמשך הדרך, ראיתי שזה נכון לא רק אצלי, אלא גם אצל אנשים אחרים שליוויתי לאורך השנים. ביניהם היו כאלו שהיה להם הרבה (מאד!) כסף, וכאלו שכמעט ולא. ולא היתה שום התאמה בין כמות הכסף של האדם, ובין תחושת החופש שהוא היה בה.

בלא מעט מהמקרים, זה אפילו היה מדהים לראות את הקיצוניות בין כמות הכסף שהאדם החזיק בה, לעומת תחושת המלכוד והשעבוד שהוא היה נמצא בה.

כך שהבנתי שחופש אמיתי לא תלוי בכמות הכסף בחשבון הבנק שלנו.

כי חופש אמיתי? הוא הרבה מעבר לכך.

עבורי, חופש אמיתי הוא:

– החופש להיות מי שאתה באמת, בלי להתנצל

– החופש לבטא את הרגשות שלך בכנות

– החופש לחיות לפי הערכים שלך, גם אם הם שונים משל אחרים

– החופש לאהוב ולהיות נאהב בלי תנאים

– החופש לחלום ולהגשים, גם אם זה מאד מפחיד

– החופש להיכשל, לטעות, לפשל, ולקום ולהמשיך הלאה.

הבנתי שבזמן שהייתי עסוק בלדאוג לכסף – בין אם היה לי הרבה או מעט – הזנחתי היבטים אחרים של חופש בחיים שלי. הייתי כבול לציפיות, לפחדים, לדפוסים ישנים, לריצוי אחרים – בלי קשר למצבי הכלכלי.

במסע שלי לחופש (שעדיין נמשך) למדתי להקשיב לקול הפנימי שלי, במקום לציפיות של אחרים.

למדתי להקשיב לרגשות שלי, גם המורכבים יותר, לתת להם מקום ולקבל אותם כחלק ממני.

למדתי לבטא את עצמי בכנות, גם כשזה לא נוח, לא נעים או אפילו עלול לגרום לאחרים להיפגע מכך. (ובתוך זה למדתי גם לא לקחת אחריות על רגשות של אנשים אחרים).

למדתי לחיות בהתאם לערכים שלי, לא לפי מה ש"צריך", "מקובל", "נחשב", "נכון"…

ובעיקר, למדתי לאהוב את עצמי, על כל החלקים שבי, הזוהרים יותר, וגם אלו האפלים שבצללים.

וככל שהתקדמתי במסע הזה, הכסף הפסיק להיות גורם מניע וכל כך משמעותי בחיים שלי, כפי שהיה בעבר. לא כי היה לי יותר או פחות, אלא כי מצאתי ערך בדברים אחרים.

היום, כשאני מסתכל על החיים שלי, אני רואה שהעושר האמיתי שלי מגיע ממקומות אחרים.

מקשרים עמוקים, כנים, אותנטיים ואינטימיים עם אנשים בחיים שלי.

מחוויות חיים והתנסויות מעשירות ומשמעותיות.

מקבלה ואהבה עצמית, שלי את עצמי.

ומהיכולת שלי לתרום ולהשפיע בדרך שמשמעותית לי.

כי חופש אמיתי הוא הרבה יותר מסכום בחשבון הבנק. זו היכולת לחיות חיים מלאים, אותנטיים ומשמעותיים, בכל רגע, ובכל מצב כלכלי.

אשמח לשמוע, מכם:

מהו החופש האמיתי בשבילכם?

איזה היבטים של חופש בחיים שלכם אולי הזנחתם בזמן שהייתם עסוקים בלדאוג בגלל כסף?

ואיך היו נראים החיים שלכם אם הייתם באמת חופשיים,  לאו דווקא כלכלית, אלא חופשיים להיות אתם עצמכם?

בריטריט "50 גוונים של חופש", אנחנו חוקרים אינספור היבטים משמעותיים של חופש. לומדים לזהות את הכבלים הבלתי נראים שמגבילים אותנו, ומפתחים יכולות וכלים לשחרר אותם ולהשתחרר מהם.

מוכנים לגלות מה זה באמת אומר להיות חופשיים? מוכנים לחוות עושר אמיתי, שהוא הרבה מעבר לכסף?

בואו נצא למסע הזה יחד. כי החיים יכולים להיות עשירים באמת – בלי קשר לשורה בחשבון הבנק.

מוזמנים לצפות בהרצאה קצרה שהעברתי בכנס עסקים שערך נפתלי פומברג. 

בהרצאה דיברתי על מה יאפשר לנו ליצור יותר חופש בעסק שלנו. בין השאר תוכלו לשמוע:

• מה המשמעות של חופש בעסק?
• מהן מלכודות החופש הנפוצות בעסקים שמונעות מאיתנו לחוות חופש בחיים שלנו
• איך ניתן לעצב את העסק כך שיאפשר לנו יותר חופש וגמישות.
• וכיצד נוכל להביא יותר חופש להיבטים שונים בעסק שלנו: מול כסף, בשיווק, מול הלקוחות ועוד