הפעם יש לנו פרק מיוחד שבו אני בחרתי להקריא לכם פרק נבחר מתוך ספרי השני רב-המכר "להתעורר".
פרק 4 בספר נקרא "מי הם המנהיגים החדשים" ועוסק באותם אנשים, שהעולם צמא אליהם שיצרו כאן שינוי. האם גם אתם חלק מאותה קבוצה יחודית?
כאשר אנו מדברים על מנהיגים, לרוב עולה לנו תמונה של פוליטיקאים או אנשי עסקים בכירים, אבל אני מאמין, שכל אחד מאיתנו הוא מנהיג. קודם כל את עצמו, לאחר מכן במעגלים הקרובים אליו, במשפחה ובהמשך במעגלים רחבים יותר. אבל המנהיגות מתחילה קודם כל פנימה, אצלנו ובתוכנו.
האזינו לפרק בו אחשוף בפניכם:
- מה מאפיין את אותם האנשים שטמון בהם אותו זרע המנהיגות שינבט ויגרום להם לצאת ולשנות את עצמם, את עולמם ובתוך כך גם להשפיע על עולמם של הסובבים אותם.
- מה הם צריכים לעשות כדי לממש את אותו הזרע שקיים בתוכם.
- במה תלויה יכולת ההובלה והמנהיגות שלכם
קישורים רלוונטים לפרק:
ערן שטרן, מנטור עסקי, מחבר רבי-המכר “להגשים” ו”להתעורר” ומוביל מ-2015 בישראל את קהילת “עסקים מבוססי שליחות”.
השליחות של ערן היא “להוציא לאור את מנהיגי העולם החדש”, לעזור לאנשים, יזמים ועסקים לזהות, לדייק ולממש את השליחות שלהם ולעזור להם לפתח מיזמים ועסקים בעלי יעוד גבוה.
כמנהל בכיר בחברת אינטל העולמית, שטרן ניהל פעילויות בינלאומיות בהיקפים של מליוני דולרים, הנהיג אנשים וצוותים בכל רחבי העולם וביסס לעצמו קריירה מצליחה ומבטיחה. לאורך שנותיו באינטל, ערן ביסס את עצמו כמנטור מוביל לעובדים ומנהלים בארגון, וליווה רבים מהם למשרות ניהול בכירות בארגון כיום. אבל בשיא הקריירה הניהולית שלו, הרגיש שטרן כי אינו ממצה את עצמו יותר. בניגוד לכל הגיון בריא ובניגוד לכל מה שאמרו לו האנשים סביבו, החליט לעזוב את “כלוב הזהב” של ההייטק ולממש את יעודו על ידי ליווי אנשים להגשמת החלומות והיעדים הנועזים ביותר שלהם. מאז קצר הצלחה אחר הצלחה ולא הסתכל אחורה.
על רב-המכר "להתעורר"
ראיון מיוחד שערך עמי גילן פרץ לרגל השקת הספר "להתעורר"
הי!
לפני כחמש שנים נכנסתי לתהליך עמוק שמטרתו היתה להבין פעם אחת ולתמיד מה התפקיד שלי בעולם. למה אני כאן? מה השליחות שלי?
בסיומו של התהליך הזה קיבלתי בהירות והגדרה מאד מדוייקת ומשמעותית עבורי מהי השליחות שלי ומהי הטרנספורמציה שנועדתי לעשות בעולם.
אני מאמין שלכל אחד מאיתנו יש כאן תפקיד מסויים שבאנו לעשות. לא סתם הופענו בעולם הזה כאשר הופענו, ולנוכחות שלנו כאן יש משמעות.
אני מאמין שכל אחד מאיתנו כאן על מנת לעשות הבדל כלשהו, על מנת להפוך את העולם שלנו ל"קצת יותר טוב" מאיך שקיבלנו אותו.
אני מאמין שכל אחד מאיתנו, כאשר יסיים את תפקידו בעולם הזה, ירצה לדעת שהוא עשה איזה שהוא הבדל, שהוא משאיר אחריו סוג של "מורשת" כלשהי.
אני מאמין שלא הגענו לכאן על מנת לסבול, או רק "להעביר את הזמן". הגענו לכאן לממש את השליחות שלנו, בדרך המיטבית עבורנו, והמיטבית עבור הסובבים אותנו.
מאז שקיבלתי את הבהירות הזו, הכל השתנה.
העסק שלי השתנה, התחלתי להתמקד בפעילויות הנכונות והמדויקות עבורי, והפסקתי לחלוטין לעשות דברים שלא נכונים ולא מדוייקים יותר, ושלקחו ממני אנרגיה מיותרת.
קבלת ההחלטות שלי השתנתה לחלוטין. יכולתי לקבל החלטות מדוייקות יותר, ומהירות יותר.
הלקוחות שהגיעו אלי היו מדויקים יותר ונכונים יותר, ומצד שני הרגשתי מאד בנוח לסיים ולהפסיק פעילויות עם לקוחות שכבר לא היו נכונים לעסק ולי.
אני בטוח שגם אתם חוויתם במהלך החיים את החוויה הזו של הדיוק, של השקט הפנימי ושל הבטחון. סוג של ידיעה פנימית שאתם במקום הנכון והמדוייק לכם.
הבעיה היא בדרך כלל, שככל שאנו מתקדמים ומתפתחים, גם אם היינו במקום הנכון והמדוייק, פתאום משהו משתנה ואנו כבר לא.
וזה גם מה שקרה לי.
ההבדל הוא, שעכשיו ידעתי מיד מה עלי לעשות ובאיזה כלים עלי להשתמש על מנת לזהות ולדייק את עצמי מחדש.
אז בחודשים האחרונים ישבתי שוב, והעברתי את עצמי את התהליך על מנת לקבל את ההגדרה העדכנית של השליחות שלי, ואני שמח לשתף אותה כעת אתכם.
אז השליחות שלי היא להוציא לאור את מנהיגי המחר, להסיר את הקטנות מליבם, כך שיוכלו להביא את עצמם לביטוי נשמתי מלא.
ישנם הרבה אנשים שמסתובבים בעולם שלנו שיודעים שיש להם תפקיד, שהם נועדו להנהיג ולהוביל. הם לא תמיד יודעים עדיין איך וכיצד עליהם לעשות זאת, אך יש בהם תחושה פנימית חזקה שזו השליחות שלהם בעולם.
לרוב, הבעיה היא שבמקביל לאותה תחושה ברורה שהם נועדו להוביל ולהנהיג, קיים בהם פחד גדול. פחד וקטנות. מי אני שאוביל? מי אני שאנהיג אנשים? מי אני שאעשה שינוי בעולם?
לכל אחד מאיתנו יש את הסיפורים הפנימיים הללו. את הפחדים הללו ואת הקטנות הזו.
אני הייתי שם בעצמי, במקומות הללו.
והייתי שם עם אינספור לקוחות.
אני יודע מה זה אומר וכיצד להתמודד עם זה. ואני יודע שזה שלב מהותי בתהליך של אדם שהופך לכזה שמוביל ומנהיג אחרים. אין קיצורי דרך ואי אפשר לדלג על השלב הזה.
כאשר אנו מוכנים להתמודד עם הפחדים שלנו, עם אותם סיפורים פנימיים ועם אותה הקטנות אז אנחנו משתנים. אנחנו גדלים בעוד קומה, והגדילה הזו מאפשרת לנו להיות אלו שמובילים ומנהיגים אחרים.
אך המסע לא מסתיים שם.
יש בו עוד שלב מהותי וחשוב והוא היכולת שלנו להביא את עצמנו לידי ביטוי עצמי נשמתי מלא.
והכוונה שלי בכך, היא להיות מי שאנו באמת. ללא מסיכות וללא הצגות.
ללא הצורך "למצוא חן" או להיות מה שאנחנו לא.
לצערי בעולם העסקי היום, יש לא מעט "זיוף", יש לא מעט מסיכות והצגות שנועדו להראות כלפי חוץ איזו שהיא תדמית "נכונה" של מי שאנחנו.
ובעידן ה"פייק-בוק" זה קל לעשות את זה יותר מתמיד.
אבל אנשים מרגישים.
אנשים מרגישים ויודעים מתי זה נכון ומתי זה מזויף.
וכשזה מזוייף, זה לא עובד, לפחות לא לאורך זמן.
וגם זה שלב לא קל. זה לא קל תמיד להישאר נאמן לעצמך ולמי שאתה, במיוחד כשאתה מסתכל סביבך ורואה את כל האחרים שעסוקים בליצור תדמיות כאלו ואחרות.
אבל במקומות שאנו נשארים נאמנים לעצמנו, שם אנו באמת משפיעים, שם אנו באמת עושים הבדל.
הדרך שאני מאמין בה היא דרך של התכנסות פנימה לפני שאנו יוצאים החוצה. כלומר, קודם כל להבין מי אנחנו, מה השליחות שלנו, המדויקת, האמיתית.
להבין מה באמת מפחיד אותנו ולדעת להתמודד עם זה, ואז אנו מופיעים בעולם במלוא עוצמתנו. אנו מופיעים אותנטיים ואמיתיים.
אנו לא מדרשים להצגות או מסכות.
אם אנסה לתאר את התחושה הזו, היא כמו – לחזור הביתה. לחזור ולהיות מי שאנחנו באמת.
ולאפשר לעצמנו להישאר שם. בבית.
אז אם אתם מרגישים שאתם חלק מאותם מנהיגי העולם החדש, והדברים הללו מהדהדים בכם, אשמח להושיט יד.
הצעד הבא שלכם יכול להיות בסדנת "התגלית"
אשמח לפגוש אתכם!
ערן.
לפני קצת יותר מ-11 שנים, כשהודעתי לסביבה שלי למשפחה ולחברים שאני עומד להשאיר את הקריירה שבניתי באינטל במשך 9 שנים מאחורי, ולצאת לדרך חדשה כעצמאי ובעל עסק, מרביתה התנגדה לשינוי.
הם אמרו לי שאני עושה מעשה מאד מסוכן, ולא אחראי.
הגדיל לעשות אחד החברים שלי שלקח אותי הצידה באחד המפגשים וביקש לשוחח איתי:
החבר: אתה מאד חשוב לי, ואני מרגיש חובה לדבר איתך על כך.
אני: ?
החבר: אתה עושה מעשה מאד מסוכן ולא אחראי. יש לך משפחה. יש לך בית, משכנתא ומחוייבות, אתה לא יכול להסתכן ככה.
אני: אני מבין.
אני: תקשיב, אתה מאד חשוב לי ואני מרגיש חובה לומר לך משהו חשוב.
החבר: ?
אני: אתה עושה משהו מאד מסוכן ולא אחראי. יש לך משפחה. יש לך בית, משכנתא ומחוייבות, אתה לא יכול להסתכן ככה.
החבר: ????
אני: אתה יודע, בעוד 30 יום מהיום שנינו יכולים למצוא את עצמנו מחוץ למקום העבודה שלנו. אבל יש הבדל אחד מאד מהותי ביננו.
החבר: ??????
אני: ההבדל ביננו, שאני התכוננתי לכך במשך כל השנה האחרונה. אתה לא.
החבר: ??????????
אני: בעוד 30 יום מהיום, אתה יכול למצוא את עצמך מחוץ למקום העבודה שלך. תקבל פיצויים, אולי עוד כמה משכורות להתאושש.. אבל מה אחר כך?
אותו חבר לא ממש הבין למה אני מתכוון.
הוא הסתכל עלי כמו על סוג של חייזר שנפל מכוכב אחר, הרי העבודה שלו היא הדבר הכי בטוח שיש לו…. השיחה שלנו הסתיימה בלי שממש הצלחנו לשכנע אחד את השני בצדקתו. הוא בעיקר ניסה להכיל אותי, טפח לי על הכתף במין סוג של "ברכת הדרך" שמהולה באנרגיה של "מקווה שאתה יודע מה שאתה עושה".
השיחה שלנו מתמצתת בעיני את כל המהות של מה שאנו רואים שקורה כעת בעולם סביבנו.
העולם משתנה. עולם התעסוקה כבר מזמן השתנה.
מי שעדיין מאמין למשוואה שפעם היתה קיימת ש"עבודה = בטחון כלכלי", אז כדאי שיתעורר ומהר!
מקום העבודה כבר מזמן לא מעניק לנו בטחון כלכלי יותר.
המעסיקים ובעלי העסקים והחברות רוצים, ובצדק מבחינתם, למקסם את הרווחים שלהם, לייעל את הפעילות שלהם, ועם כל ההתקדמות הטכנולוגית היום, צריך פחות ופחות עובדים לעשות את מה שנדרש.
זה עצוב.
זה אולי לא פייר.
במקרה של טבע, זה יכול להיות גם מקומם.
אבל זו המציאות.
כל המאבק שמנסים עכשיו לעשות ארגוני העובדים וההסתדרות למען מפוטרי טבע העתידיים נדון לכשלון. אז אולי ישפרו במקצת את התנאים של המפוטרים, אבל זה לא יהיה משהו שישנה את תמונת המציאות.
אלו הם גופים שמנסים בכל מאודם להתאים את העולם ואת המציאות לתפיסת עולמם הישנה. אבל העולם לא נמצא שם יותר.
הדימוי הכי מוצלח לכך שעולה לי בראש זה כמו שרגע לפני המבול, עומד מישהו ומנסה למכור לאנשים סביבו מטריות. כי הוא חושב שמדובר ב"עוד מטר גשם טיפוסי".
המטריות לא עזרו לאנשים במבול.
רק מי שראה את הנולד, והכין את עצמו למבול, ובנה לעצמו תיבה חזקה – ניצל מהמבול. אבל לא רק ניצל מהמבול, אלא לאחריו הצליח לבסס לעצמו עתיד חדש שממנו צמח העולם החדש.
כשמדובר בעולם התעסוקה, אנחנו נמצאים בעיצומו של מבול. זה לא עוד גשם טורדני.
היה טוב אם ההסתדרות, במקום לנסות להילחם את המלחמות של אתמול, היתה תומכת בעובדים באופן שיעזור להם לפתח את תפיסת האחריות האישית שלהם, את כישורי היזמות שלהם, מעניקה להם כלים והשכלה פיננסית, חושפת אותם להזדמנויות חדשות ליזמות, ליצירת הכנסות נוספות ולהקמת עסקים.
אבל לצערי, אני לא רואה סיכוי שזה יקרה מצד ההסתדרות, הממשלה, המעסיקים או כל גוף אחר.
והאמת, שלתפיסתי זה גם לא התפקיד ו/או האחריות של ההסתדרות לעשות זאת. וגם לא של הממשלה.
זו האחריות של העובדים.
של כל אחד ואחת מהעובדים.
זו האחריות של כולנו.
כל אחד שעובד היום כשכיר, כדאי שיתעורר ויקח אחריות על עצמו ועל חייו. על עתידו הכלכלי ועל עתיד משפחתו.
להמשיך להסתמך על המעסיק ועל מקום העבודה שלך שישמור עליך ויעניק לך בטחון כלכלי, זה כמו לשבת ולצפות בתזמורת המנגנת על סיפון הטיטאניק הטובעת.
למי שלא הבין, הקרחון כבר פגע בשוק התעסוקה. טבע היא רק הסיפון הראשון שהתמלא במים וכעת טובע.
לפני כארבע שנים כתבתי על כך גילוי דעת שנקרא "כיצד העבודה שלך גורמת לך להישאר עני". לימים הוא היווה את הבסיס לספר השני שלי "להתעורר" המיועד לשכירים ונועד לפתוח להם את הראש ולראות את תמונת המצב האמיתית של שוק התעסוקה, לפתוח להם את הראש לאפשרויות והזדמנויות חדשות. ולתת להם כלים מעשיים לקחת אחריות על חייהם ועל עתידם הכלכלי. שלהם ושל משפחתם.
העולם שלנו משתנה. כל יום. כל הזמן. ולצערי, טבע כנראה לא תהיה החברה האחרונה שתכריז על פיטורים המוניים. יהיו עוד כאלו.
זה לא משהו שההסתדרות או כל גורם אחר יוכל לעצור. הטכנולוגיה מתקדמת, העולם מתפתח, ויותר ויותר חברות מגלות דרכים יעילות יותר להגדיל את התפוקות, ובמחיר יורד של כח אדם.
אבל לא הכל שחור. להיפך, אני חושב שזו דווקא ברכה. אני חושב שהמצב הזה גורם ליותר ויותר אנשים להבין שאין להם ברירה, אלא להתחיל ולהמציא את עצמם מחדש. לקחת אחריות ולהתחיל לחפש את דרכם החדשה. להתחיל ליצור דברים חדשים, ליזום, להוביל, לפתח ולהנהיג – תחילה את עצמם, ואחר כך אחרים.
שם נמצא העתיד – ביזמות האישית, בלקיחת האחריות האישית וביצירתיות.
אני מקווה ומאחל לכל מפוטרי טבע הטריים, ואלו שעוד יצטרפו אליהם, שבמקום להכנס למרה שחורה בגלל מה שקרה, שיתאוששו מכך מהר ויתחילו לחפש לא רק את העבודה הבאה והתפקיד הבא, אלא גם את הדבר הבא שהם יכולים ליצור בעולם, את הערך הנוסף שהם יכולים להביא, ואיזה מקורות הכנסה נוספים הם יכולים ליצור.
אני מאחל להם להצליח ולראות בכך הזדמנות. הזדמנות לפרק חדש בחיים. הזדמנות לחפש מה באמת מעניין ומושך אותם לעשות.
מי שאהב את העבודה שלו ואת התפקיד שלו, אני בטוח שיוכל למצוא תפקיד חדש בכך. אבל אני יודע שיש גם כאלו שפחות אהבו את מה שהם עשו, והמשיכו לעשות זאת רק כי "חייבים להתפרנס". אני מאחל להם שילכו עם הלב שלהם, לחפש מה באמת "עושה להם את זה", מה באמת מרגש אותם ומה באמת יגרום להם לקום עם תשוקה בבוקר.
העולם שלנו משתנה. אבל יש היום גם הרבה יותר הזדמנויות מאשר בעבר. הזדמנויות שפעם לא היו קיימות. אני באמת מאמין בכך, מכל ליבי.
נ.ב. – אני מתנצל מראש אם הדברים הללו גורמים למישהו חוסר נוחות כלשהו, אבל זה חלק מהתפקיד שלי. התפקיד שלי בעולם הוא להעיר ולעורר אנשים לתפקידם בעולם, ולעזור להם "להוציא את עצמם לאור".
הוא היה על סף מוות. פגיעה קשה בראש.
הרופאים לא נתנו לו הרבה סיכויים לצאת מזה. בטח לא לנהל חיים נורמלים ונורמטיביים. הוא היה צעיר, בתחילת חייו והוא נתן את כל מה שיש בו כדי להמשיך ולחיות. ואם תפגשו אותו היום, לא תוכלו לנחש מה שהוא עבר.
היא איבדה את האדם היקר לה מכל.
כך באמצע החיים. בלי הכנה מוקדמת, בלי סימנים מתריאים. ברגע אחד הוא נפטר, והחיים שלה התנפצו לרסיסים. אבל החיים חזקים יותר והיא יצאה מזה בעיקר בגלל שרצתה להיות שם עבור הילדים.
היה לו עסק מצליח. הוא הרוויח המון כסף.
הלקוחות אהבו אותו מאד, הוא זכה להנות מכל מה שבא עם ההצלחה – כסף, פרסום, הכרה, הערכה, פינוקים. הוא חי את החיים הטובים. אבל פתאום זה נגמר. שורה של החלטות עסקיות שגויות גרמו לו להפסדים עצומים שלקח לו כמה שנים להתאושש מהם. הוא מכר את הבית היפה שלו כדי לכסות את החובות. הוא נפרד מהפינוקים שהיה רגיל אליהם. שלוש שנים אחרי, הוא עדיין מלקק את הפצעים אבל לאט לאט מתחיל להתאושש מזה.
הם היו הזוג שכולם קנאו בהם.
אנשים יפים, ילדים יפים. בית יפה ומטופח בשכונה "הנכונה". כל מי שהסתכל בהם מבחוץ רצה להיות כמותם. ולכן כשהם הודיעו שהם נפרדים כל הסביבה שלהם היתה בשוק והלם. דווקא הם מכולם? אבל האהבה נגמרה. ומאחורי הדלתות של הבית היפה שלהם, הויכוחים והניכור הלכו והתעצמו עד שהם החליטו לשים לזה סוף ולפרק את החבילה. זה לא היה קל, ולקח כמה שנים עד שכל החתיכות נפלו למקום, אבל היום הם מאושרים, באמת. כל אחד בזוגיות אחרת, בבית אחר. והם עדיין חברים ומגדלים בשותפות את הילדים.
ארבעה סיפורים שונים, כולם אמיתיים.
אנשים שונים, שעברו, כל אחד בדרכו, משבר משמעותי ששינה את חייהם מן הקצה אל הקצה.
לקח להם זמן להתאושש, ולבנות את עצמם מחדש אבל הם עשו את זה.
ומאז הם מסתובבים עם תחושה פנימית שלא מרפה, עם הקול הפנימי שחופר להם בתוך הראש ואומר להם – שכל זה לא היה סתם. זה לא מקרי שהם עברו את מה שעברו. שיש לכך סיבה. שיש להם תפקיד.
הם יודעים שיש להם מסר לעולם בגלל מה שעברו, אבל הם לא יודעים בהכרח להגדיר אותו או לנסח אותו במילים.
הם רוצים "להתפוצץ" עם זה החוצה לעולם, אבל לא יודעים איך. ומאיפה להתחיל?
זה כמו בתמונת "הצעקה" של מונק – יש בהם צעקה גדולה לעולם, אבל היא אילמת כרגע, ללא קול, וללא מילים.
יש בהם ידיעה פנימית עמוקה שכל מה שקרה להם רק הכשיר אותם לרגע הזה.
לזמן הזה, שבו הם יקחו את כל מה שהם חוו, את כל מה שהם יודעים, ואת כל היכולות שהם פיתחו בדרך ההתמודדות שלהם, ויעבירו את זה הלאה.
זה צורך עצום שקיים בתוכם. יש בהם תחושת בהילות להביא את הברכה שלהם לעולם.
אבל לרוב הם לא יודעים איך, כי אין להם בהירות מהי המתנה הזו שהם קיבלו. מהו הדבר הזה שיש בהם שהם נועדו להעביר הלאה ולהביא לעולם.
האם אתם מתחברים לדברים הללו?
אני פוגש יותר ויותר אנשים שמתחברים לכך. אנשים שעברו מסלול חיים מסויים, התמודדויות כאלו ואחרות, ושעכשיו הם רוצים להעביר את זה הלאה. להעביר לאחרים את הפתרונות שהם יצרו.
כי עד כמה שזה ישמע אולי אבסורדי ומוזר, הבעיות שיש לנו בני האדם, מאד דומות.
זה נכון שלכל אחד מאיתנו נדמה שהבעיות וה"צרות" שלנו יחודיות רק לנו, אבל זו לא המציאות. במציאות הבעיות של כולנו די דומות. ואם אני עברתי דרך מסויימת והתמודדתי עם אתגרים כאלו ואחרים, ומצאתי לעצמי את הפתרונות שעזרו לי להתמודד עם אותם אתגרים, כעת הפתרונות הללו יכולים להתאים גם לאנשים רבים אחרים.
אם התחברתם, ואתם מאמינים שיש לכם תפקיד בעולם (גם אם כרגע לא ברור לכם מהו), או שאתם כבר יודעים מהו, ורוצים לגלות מה יהיה הצעד הבא שלכם, אני מזמין אתכם להצטרף אלי, לסדנת "התגלית".
בסדנה תקבלו כלי מדוייק ועוצמתי (שנתרגל אותו באופן מעשי) שבעזרתו תוכלו סוף סוף לקבל את התשובות לשאלות החשובות באמת.
להבין מה השליחות שלכם כאן
להבין כיצד לממש אותה בחיים / בעסק או בעיסוק שתבחרו בו
לקבל החלטות מדוייקות ונכונות עבורכם
להגדיל את ההשפעה שלכם בעולם
ולזהות במדוייק מה מפריע ועוצר לכם, וכיצד ליצור את ה"מעקף" שיאפשר לכם להתגבר על כך ולצאת לעשייה
אני מחכה לכם בקרוב ב"תגלית"!
שלכם,
ערן.
ב-1997 סטיב ג'ובס חזר לנהל את חברת אפל (החברה שייסד וממנה פוטר ב-1985). מספר חודשים לאחר מכן הוא יזם קמפיין פרסומי חדש שנקרא – Think Different, שהפך להיות אחד הקמפיינים הפרסומיים המוצלחים והזכורים יותר.
הנה סרטון הפרסומת המרכזי שהוביל את הקמפיין הזה:
ולמי שרוצה – הנה התרגום של הסרטון לעברית:
מוקדש למשוגעים שביננו.
אלה שאינם מתאימים, המורדים
עושי הצרות.
היתדות העגולות של החורים המרובעים
אלה הרואים דברים אחרת.
הם אינם מחבבים חוקים,
ואין להם שום כבוד לסטטוס קוו
אפשר לצטט אותם,
לא להסכים איתם,
להאדיר או להשמיץ אותם.
אבל הדבר היחיד שאינך יכול לעשות –
הוא להתעלם מהם.
בגלל שהם משנים דברים,
הם דוחפים את המין האנושי קדימה.
בעוד שחלק מאיתנו יכולים לראות בהם כמשוגעים,
אנו רואים גאונות.
בגלל שהאנשים שמשוגעים מספיק בכדי לחשוב שהם יכולים לשנות את העולם
הם אלה שאכן עושים זאת.
נתקלתי לאחרונה בסרטון הזה, והחלטתי להקדיש אותו לכם – לאותם "משוגעים", בעלי חזון, שאינם מוכנים להתפשר על החיים כמו שהם, שמאמינים שיש בהם גדולה פנימית, ומשימה לממש אותה. שאינם חוששים לצאת ולהביא את היעוד שלהם לידי ביטוי בעולם.
אלו הם המנהיגים החדשים של העולם שלנו.
הסרטון הזה מוקדש לכולכם באהבה גדולה!
ערן
נ.ב. – אם אתם מאמינים שיש בכם יותר ממה שאתם מביאים לידי ביטוי כיום…
אם אתם יודעים שיש לכם שליחות ותפקיד בעולם שלנו…
אם אתם רוצים להשפיע ברמות גבוהות יותר מאשר היום – על החיים שלכם, ועל החיים של אחרים…
אם אתם רוצים לגלות, לזהות ולדייק את השליחות והיעוד שלכם בעולם…
במהלך התוכנית, אחשוף בפניכם תהליך מדוייק ועוצמתי כיצד לזהות מהי השליחות שלכם בעולם, וכיצד להפוך את העשייה שלכם לכזו המבוססת על השליחות שלכם.
במחיר מצחיק של 147 ₪, עשו ביחד איתי את הצעד הראשון שלכם!
התקשרו אלינו כעת והבטיחו את המקום שלכם ב"תגלית": 1700-50-50-79
]]>בהמשך לפוסט הקודם שלי "איך יוצרים שינוי בעולם?" נתקלתי בסרטון הבא שממחיש את העקרון הזה אולי בצורה הטובה ביותר.
לשנות את העולם יכול להישמע לחלק מהאנשים כמשימה גדולה מדי, או אפילו בלתי אפשרית.
אבל אני מאמין שכל אחד מאיתנו משנה בפועל את העולם. דרך משהו קטן שהוא עושה.
הפעולה הקטנה ביותר שאדם עושה, משפיעה עליו ומשפיעה על מישהו בסביבתו.
זו בעיני המנהיגות החדשה. לקחת אחריות ולנקוט בפעולות.
ככל שיותר אנשים עושים את הפעולה הקטנה ביותר, הופכים למנהיגים בחיים שלהם, ומשפיעים על אחרים – כך נוצר שינוי אמיתי בעולם.
אז הנה הוידאו:
צאו לעולם, קחו אחריות ותנהיגו!
וכמו תמיד אשמח להערות ולתגובות שלכם כאן!
שלכם, ערן
]]>בוקר אחד, ב-2007 קיבלתי אימייל.
זה היה יום שישי בבוקר.
האימייל נשלח אלי על ידי אדם בשם: בוב פרוקטור. לכאורה, לא היה שום דבר חריג בכך. אני הייתי מנוי לרשימת התפוצה שלו במשך כ-3 שנים לפני אותו יום, ובכל יום הייתי מקבל ממנו אימייל שהיה שולח אלי.
(במאמר מוסגר, לטובת מי שלא מכיר את בוב, בוב הוא אחד המורים המרכזיים שהשתתפו בסרט ובספר "הסוד". הוא מנטור בינלאומי להצלחה, חשיבה מקדמת, השגת יעדים ויצירת מקורות הכנסה נוספים).
בכל יום בוב היה שולח אימייל ובו משפט מעורר השראה או ציטוט של אדם מעורר השראה. ובימי שישי היה שולח סיפור ארוך עם מוסר השכל ולקח חשוב. כך גם היה באותו יום שישי.
לא נעים להודות, אבל עד אותו יום שישי, את המיילים הארוכים ששלח ביום שישי בכלל לא הייתי קורא. זה היה יום שישי, המייל היה אורך מדי, ובכלל זה גם היה באנגלית. ולכן ככלל, את המיילים הארוכים של יום שישי הייתי מוחק מבלי לקרוא. כך במשך 3 שנים.
עד אותו יום שישי.
אני לא יודע עד היום מה קרה ולמה נהגתי כך, אבל באותו יום שישי לא מחקתי את המייל שלו. פתחתי אותו.
פתחתי ולא קראתי מילה ממה שהיה כתוב בו.
פשוט גללתי את המייל עד לקצהו, עד לסופו.
ובסוף המייל היו 2 שורות, שבדיעבד שינו לי את החיים מן הקצה אל הקצה.
2 שורות פשוטות שבהן היתה הזמנה לכתוב אליו במידה והייתי מעוניין ללמוד ממנו באופן אישי ולקבל ממנו הכשרה.
2 השורות הללו לא היו מיועדות באופן אישי אלי. הן נכתבו לכל אותם עשרות אלפי אנשים שהיו מנויים באתר שלו כמוני.
2 שורות שנכתבו לעשרות אלפי אנשים. ואלי הן דיברו באופן אישי.
התגובה הראשונה שלי כשקראתי את 2 השורות הללו היתה התרגשות גדולה. היתה לי תחושה פנימית עמוקה שזה הדבר הנכון עבורי.
התגובה השניה שלי היתה פחד גדול. יחד עם ההתרגשות עלה בי פחד שההדרכה הזו תהיה מאד יקרה (שלא נדבר על כך שעלי לטוס לארה"ב לשם כך, מה שעוד יותר מייקר את העניין).
האינסטינקט שלי היה למחוק את המייל.
וכך כמעט ועשיתי. היד עם העכבר כבר טיילה על המסך לכיוון ה-X שמוחק את המייל, אבל רגע לפני כן החלטתי לעשות משהו אחר. החלטתי להקשיב להתרגשות שחשתי ולשים את הפחד בצד.
השבתי למייל וביקשתי פרטים נוספים. בחרתי ללכת עם ההתרגשות שבי ולא עם הפחד.
בעקבות הפעולה הקטנה הזו, נוצר רצף שלם של ארועים אחרים. קטנים וגדולים, ששינו לי את החיים מן הקצה אל הקצה.
מסקנה ראשונה: כשאתם פוגשים ברעיון חדש, לכו עם תחושת הלב שלכם. לכו לכיוון ההתרגשות. אם הרעיון הזה מאד משמעותי עבורכם, סביר להניח שגם הפחד יעלה. (מי שרוצה להבין בהרחבה מדוע וכיצד המנגנון הזה פועל, מוזמן לקרוא על כך בספרי, רב-המכר "להגשים").
תובנה
עברו כ-3 חודשים מאותו היום, ומאותו המייל.
ואני נמצא ביחד עם ויקי אשתי, במלון מפואר בפאלם ביץ', ליד מיאמי בפלורידה.
ביחד איתי בחדר עוד כמה עשרות בודדות של אנשים, ובוב פרוקטור. אנו נמצאים במפגש הפתיחה של ההדרכה היחודית עם בוב.
(כן, המייל נשלח לכמה עשרות אלפי אנשים, אבל רק עשרות בודדות, קראו אותו, וגם נקטו בפעולה בעקבותיו).
בסיום המפגש הזה ניגשתי אליו וביקשתי לקיים איתו ראיון אישי. מעבר להדרכה איתו, הגעתי גם עם משימה ספציפית מטעם המגזין הניהולי "סטטוס" לראיין אותו לכתבה שתתפרסם במגזין.
בוב הסכים, ומיד הזמין אותנו לפגוש אותו באחד הערבים בסוויטה שלו במרומי הקומה הגבוהה במלון.
במהלך הראיון דיברנו איתו על העבודה שהוא עושה ועל האופן שבו אנשים משיגים תוצאות, ולקראת הסיום שאלנו אותו אם הוא מתכוון לבקר בישראל.
בוב השיב שהוא מאד אוהב את הארץ, האווירה והאנשים בישראל.
ואז הוא המשיך וציין שהוא היה רוצה לראות יותר ישראלים שמתמקדים במה שטוב אצלנו בארץ, במקום להתמקד במה שלא טוב. כי זה פשוט לא עוזר ולא מקדם.
ויקי אשתי אמרה לו שזה שינוי תרבותי עצום. ושאלה כיצד ניתן ליצור שינוי תרבותי שכזה?
התשובה שלו הפתיעה אותנו. מצד אחד בפשטות שבה, ומצד שני בחכמה ובדיוק שבה.
התשובה שלו היתה: "אדם אחד בכל פעם. אתם תשמעו אנשים שאומרים: אדם אחד אינו יכול לשנות את העולם. אבל אני יכול לומר לכם שאדם אחד שינה את העולם שלי!"
הדרך לעשות שינוי תרבותי, או כל שינוי בעולם בכלל, הוא על ידי כך שמשפיעים על אדם אחד בכל פעם.
זו היתה תובנה מאד משמעותית עבורי. אחד הדברים המשמעותיים שקיבלתי מבוב היא היכולת לבחון ולשנות את הפרדיגמות שלי. את התפיסות והאמונות שלי בנוגע למציאות.
וכך גם במקרה הזה.
נראה לנו שלהשפיע על העולם, או אפילו רק על תושבי המדינה שלנו זו משימה קשה ובלתי אפשרית לאדם אחד בודד.
אך אין זה כך באמת. על ידי כך שנשפיע בכל פעם על אדם אחד, אנו כבר משפיעים על המדינה ועל העולם.
מסקנה שנייה: אדם אחד שמשנה את תפיסת העולם שלו, את הפעולות שלו ואת התוצאות שלו. משנה לא רק את עצמו – עצם השינוי שהוא עובר, משפיע באופן מיידי על הסובבים אותו. תחילה במעגל הקרוב ואחר כך גם במעגלים הרחוקים יותר.
מסקנת המשך: לכל אחד מאיתנו יש את היכולת והאפשרות להשפיע על העולם. אם נתמקד בכל פעם באדם אחד, שעליו נשפיע, הרי שהשפענו במעגלים רחבים הרבה יותר מכך. המנהיגות הזו, והיכולת לשנות את העולם נמצאת בידיים של כל אחד מאיתנו. זו היא לא רק היכולת או הזכות של מתי מעט. זה בידיים שלנו!
פעולה
כשחזרתי לארץ, לאחר אותה נסיעה כבר לא הייתי אותו אדם.
שינויים משמעותיים אינם צריכים לקחת שנים או זמן רב. הם יכולים לקרות גם בחלקיק של רגע. הכל מתחיל ונגמר במחשבה, באמונה בתפיסת עולם שמשתנה אצלנו ומאז הכל משתנה בנו.
לקחתי הרבה מאד תובנות משמעותיות מהזמן היקר שביליתי עם בוב. תובנות ששינו את החיים שלי באופן מוחלט.
אבל לא רק את החיים שלי. גם את החיים של המשפחה שלי.
וגם חיים של חברים שלנו. וגם של חברים שלהם.
ושל עוד הרבה מאד אנשים מאז. מאות אלפי אנשים שאת מרביתם אני לא מכיר כלל. ושאת מרביתם גם מעולם לא פגשתי.
כולם אנשים שהושפעו ושינו את חייהם. ואין זה משנה האם הושפעו ממני באופן ישיר, או ממישהו שהושפע ממישהו שעשה שינוי.
וזה כבר כמות מאד גדולה של אנשים. וכך נוצר שינוי.
וזו אחת ההזדמנויות הגדולות שעומדות בפנינו בעולם היום – להפוך ולהיות מנהיגים מסוג חדש
אנשים שמשתמשים בכשרון, בידע, בנסיון וביכולות שלהם לשנות את העולם.
אנשים שמביאים לידי ביטוי את השליחות והיעוד שלהם בעולם.
דרך העסקים שהם מקימים או העיסוקים שלהם – הם משפיעים על העולם.
אלו הם "המנהיגים החדשים".
ולתופעה הזו שהולכת ומתרחבת (לא רק אצלנו, אלא בעולם בכלל) אני קורא "המנהיגות החדשה".
אלו הם אנשים שפועלים מתוך שליחות ויעוד!
אבל כל זה אינו יכול לקרות אם לא ננקוט בפעולה.
מסקנה שלישית: כל התובנות והידע שנצבור לאורך השנים הם חסרי משמעות, ללא פעולה. רק פעולה בסופו של דבר תעשה שינוי אמיתי. אצלנו ובעולם בכלל.
וכעת הגיע הזמן שלכם לנקוט בפעולה.
אם קראתם את הדברים הללו, ואתם מזדהים עם הכתוב….
ואם אתם מבינים שיש לכם תפקיד בעולם שלנו…
אז אתם צריכים לנקוט בפעולה.
הפעולה הראשונה שאני מזמין אתכם לנקוט היא להגיע לסדנת "התגלית".
מדובר בארוע מיוחד, וחדשני, עם תכנים, תובנות וכלים משמעותיים שפיתחתי במהלך החודשים האחרונים.
תוכלו לקרוא כאן את כל הפרטים אבל אל תסתפקו רק בלקרוא – תנקטו בפעולה ותגיעו!
(אגב – אל דאגה שלא כמו במקרה שתיארתי עם בוב, ההשתתפות שלכם בארוע הזה ממש, אבל ממש לא יקרה בכסף, אבל אין לה מחיר בהשפעה שתהיה לה עליכם!)
כמו תמיד אשמח לקרוא גם הערות ותגובות שלכם.
מצפה לפגוש אתכם ב"תגלית".
נ.ב. – הפעולה הראשונה שעשיתי כשקראתי את 2 השורות ששינו לי את החיים, היתה פשוט להשיב למייל שנשלח אלי.
שינויים קטנים מתחילים בפעולות קטנות.
זו יכולה להיות גם הפעולה הקטנה שלכם – פשוט כתבו לנו מייל ל-[email protected] , ואנו כבר נחזור אליכם עם כל הפרטים…
שלכם,
ערן
]]>
שלום חברים,
היום אני חוגג יום הולדת 42. יום ההולדת תמיד משמש עבורי כנקודת בדיקה טובה, לעצור ולבחון לאן הגעתי, ולאן אני רוצה להגיע. מה עבד לי טוב בשנה האחרונה, ומה עבד פחות טוב. מה אני צריך לשמר ומה אני צריך לשפר.
ובימים האחרונים כשעשיתי את הבדיקה הזו עם עצמי, גיליתי שלמרות שאני עוסק מדי יום בהדרכה של אנשים, בפיתוח תכנים, בכתיבה ובהנחייה של אנשים כיצד לממש את הפוטנציאל והגדולה שלהם, לא הקדשתי עד היום מספיק זמן ומחשבה למקום מסויים שבו נמצאים אנשים רבים.
מדובר באנשים שעדיין לא זיהו מהי הגדולה האמיתית שלהם, מהו היעוד או הכיוון שלהם. לרוב הם מסתובבים עם תחושה פנימית עמוקה וידיעה שיש להם הרבה יותר מה להעניק לעולם הזה, רק שהם לא יודעים מהו הדבר הזה וכיצד להביא אותו לידי מימוש.
במהלך השנה האחרונה, אני עצמי עברתי תהליך משמעותי בכוונון הפנימי שלי ליעוד שלי ולמטרה שלשמה אני עושה את מה שאני עושה. התהליך שעברתי חשף אותי לתובנות חדשות ולכלים משמעותיים שעוזרים לאדם למצוא את הכיוון, היעוד והגדולה שלו.
אחת התגליות המשמעותיות שגיליתי לגבי עצמי היא מה היעוד האמיתי והגדולה שלי. גיליתי שהתפקיד שלי כאן הוא להעיר אנשים למימוש הגדולה ומלוא הפוטנציאל שלהם, כך שהם יהפכו למנהיגים מובילי שינוי בעולם שלנו.
גיליתי שאנשים שיש להם תחושה עמוקה וידיעה ברורה בפנים שהם נועדו לעשות שינוי אמיתי בעולם שלנו, זקוקים לתהליכים שיעזרו להם לזהות מהו היעוד, הגדולה והפוטנציאל האמיתי שלהם, וכיצד להביא אותו לידי מימוש.
חלקם, למרות התחושה החזקה שיש להם, אינם יודעים עדיין מה הוא התפקיד שלהם, ומה הם נועדו להגשים ולממש, הם רק יודעים שזה משהו גדול הרבה יותר ממה שהם עושים כרגע. חלק אולי כבר עושים זאת כבר היום, בצורה כזו או אחרת, הם עוזרים לאנשים אחרים להתקדם בעולם, אבל עדיין מרגישים שיש להם את היכולת, הרצון והצורך לעשות זאת בקנה מידה גדול הרבה יותר.
ככל שהעמקתי וחשבתי יותר על כך, התחלתי להתרגש מן האפשרות של ליצור תהליך מובנה לקבוצה של אנשים, בה הם יוכלו ביחד איתי לחקור לעומק את עצמם, לברר מהי הגדולה שלהם, מהו היעוד שלהם, וכיצד הם יכולים להפוך ולהיות מנהיגים חדשים בעולם שלנו.
מאותו הרגע, הרעיונות החלו לזרום במהירות, והחלטתי לעשות משהו יחודי עבורכם. משהו שאני מעולם לא עשיתי מקודם, ובוודאי שלא בלוח זמנים כל כך צפוף…
הנה ההזמנה שלי אליכם:
אני מזמין אתכם להצטרף אלי לחווית "המנהיגות החדשה", תוכנית בת 6 שעות, שתיערך ב-29 במאי ב-ZOA בתל אביב.
ביחד נחווה מספר תובנות חדשות וכלים משמעותיים:
מהן ההזדמנויות הגדולות בעידן שבו אנו חיים כיום – העולם שלנו השתנה. כללי המשחק כיום שונים מבעבר. לאנשים המחוברים ליעוד ובהירים לגבי הגדולה שלהם, ישנן הזדמנויות חדשות המאפשרות להם ליצור, להתקדם ולהשפיע ברמות גבוהות מבעבר. ביחד נחקור את הפוטנציאל הגדול הטמון בעידן החדש. וכן מהם כללי המשחק החדשים בעולם.
המנהיגות החדשה – אני מאמין שכל אחד מאיתנו, דרך העיסוק או העסק שלו הוא מנהיג שמשפיע ויוצר שינוי בחיים של אנשים אחרים. מהו התפקיד של כל אחד מאיתנו, כיצד לזהות אותו וכיצד להביא אותו לידי מימוש. איך לפתח מנהיגות פנימית (כלפי עצמנו) וחיצונית (כלפי אחרים). מה האחריות האישית שלנו כלפי החיים והתוצאות שאנו חווים, והאחריות שלנו להשפיע על האנשים סביבנו.
הגדולה האישית – כיצד נאתר מהי המתנה הפנימית שיש לכל אחד מאיתנו. בתהליך זה אחשוף בפניכם כלים חדשניים שטרם חשפתי עד היום, כיצד להתחבר למקור הפנימי שלכם ולזהות באמצעותו מהי הגדולה שלכם, הכיוון והיעוד שנועדתם להגשים כאן.
מודלים כלכליים מעשיים – ההזדמנויות החדשות שנפתחות בפנינו, טומנות בחובן גם אפשרויות כלכליות חדשות שלא היו קיימות בעבר. אחשוף אתכם לשפע אפשרויות חדשות, מסעירות ורווחיות באמצעותן תוכלו לתרגם את הגדולה שלכם למודל כלכלי מתגמל.
פיתוח המשאבים הפנימיים – התהליך שתעברו דורש מכם לעבור שינוי משמעותי. תהליכי השינוי הללו דורשים מאיתנו לפתח משאבים פנימיים חדשים. אלו הן היכולות שלנו ליצור דברים חדשים, להתמיד, להיטען באנרגיה חדשה, לא להיות מושפעים מסביבה "רעילה ומסרטנת" שמפריעה לנו, ומצד שני להתמודד עם עולם שחוסר הוודאות בו הפך להיות הדבר הוודאי ביותר שקיים.
אלו יהיו 6 שעות של חוויה, ידע חדש ומעשי, והתפתחות משותפת של קבוצת אנשים יחודית.
אני מחפש אנשים מסויימים שיצטרפו אלי לתהליך הזה. אני לא חושב שכל אדם בשל ומתאים לעבור חוויה מהסוג הזה, וכמובן גם להפיק ממנה את המירב.
אז למי זה מתאים?
מנסיוני בשנים האחרונות, ראיתי שישנם כמה מאפיינים משותפים לאנשים שמתאימים לכך. זו כמובן תהיה הכללה לומר שכולם עונים לכל המאפיינים הללו, אבל חלק ניכר מאלפי האנשים שזכיתי ללוות ולפגוש בשנים האחרונות, בהחלט עונים לרובם:
– בעלי עסקים עם נסיון של מספר שנים לפחות ו/או שכירים שהגיעו לרמות השפעה בכירות יחסית בארגונים שהם עובדים בהם
– אנשים שכבר היום מצליחים במה שהם עושים ויש להם רקורד של הצלחות (אישיות ועסקיות) מאחוריהם
– יש להם רעב פנימי לצמוח, לגדול, להתקדם ולהביא עוד ערך לעולם, ולעצמם במימדים הרוחניים, הרגשיים, המנטאליים והכלכליים.
– יודעים שיש להם את היכולת והפוטנציאל להביא ערך גבוה יותר ממה שהם עושים כיום
– בעלי מוכנות פנימית גבוהה לעשות את ה"קפיצה הקוואנטית" שלהם
– אנשי עשייה. אנשים שפועלים ומתקדמים
– יתכן ועדיין לא זיהו לחלוטין מה הוא "הדבר הגדול הבא" שלהם, אבל נמצאים בתהליך לחפש אותו
– תלמידים רציניים. מוכנים ואוהבים ללמוד מאחרים
– בעלי תשוקה בוערת ליצור ולבנות משהו בעל משמעות וערך ממשי, שישפיע על אחרים וישאיר חותם בעולם.
אם הסימנים הללו מתקיימים אצלכם, כנראה שאתם שייכים לאותם "מנהיגים חדשים". אתם האנשים שאני מחפש לעבור איתי את חווית "המנהיגות החדשה".
אם הדברים הללו מדברים אליכם, אז קדימה – עשו את הצעד והצטרפו אלי ב-29 במאי.
הנה לסיכום כל הפרטים:
תאריך: 29 במאי, בין השעות 13:00-19:00
מיקום: ZOA תל אביב (בית ציוני אמריקה), חניה בשפע בחניונים מסביב, 10 דק' הליכה מהרכבת ועזריאלי.
עלות ההשתתפות: 500 ₪ למשתתף יחיד, 865 ₪ לזוג.
כיבוד קל ושתייה חמה / קרה תהיה זמינה במהלך כל הארוע.
ומתנת יום הולדת ממני לכם!
ולכבוד יום ההולדת שלי החל היום, החלטתי להעניק לכם הנחה מיוחדת בת 42% (כמניין השנים שלי) על עלות ההשתתפות.
הנחה זו תהיה זמינה למשך שבוע בלבד (עד ה-20 במאי).
בשבוע זה, עלות ההשתתפות תהיה: 290 ₪ למשתתף יחיד, או 500 ₪ לזוג.
או בטלפון 1700-50-50-79.
זהו… אני לקחתי היום יום חופש, אבל אשמח לקרוא כאן את התגובות שלכם, או שאלות שיש לכם. היום אני לא אגיב, אבל מבטיח שמחר אחזור לכולכם 
והיום יותר מתמיד – מחוייב להגשמה האישית והכלכלית שלכם!
שלכם, ערן
נ.ב. – אם הדברים שקראתם עד כאן מרגישים לכם נכון, אל תתמהמהו… פשוט הרשמו והגיעו לפגוש אותי ב-29 לחודש בארוע מיוחד ומרגש. מנהיגים חדשים נולדים!
]]>
חג פורים שמח חברים!
בשבועות האחרונים כתבתי כאן על המנהיגות החדשה והאפיינים של המנהיגים החדשים והנה הגיע חג הפורים ומספק לנו דוגמה נפלאה שאפשר ללמוד ממנה.
בחודשים האחרונים אני משתתף בתוכנית יחודית שנקראת "תנ"ך למנהיגים" שמוביל אשר קרימלובסקי. עבורי זו הזדמנות מדהימה להיחשף לתובנות ועקרונות מעולם ההתפתחות האישית והאנושית דרך הספר הכי נמכר בעולם
סיפור מגילת אסתר הוא דוגמה נפלאה שממחישה בעיני את העקרונות של המנהיגות החדשה שאני מדבר עליה.
השינוי שעושה אדם ממקום של קורבן בחיים שלו, אחד שנגרר אחרי אחרים, שמובל על ידי סיבות ונסיבות החיים, למקום של אדם שמוביל שינוי בחיים שלו, בחיים של הסובבים אותו ובעולם כולו.
לפני מספר ימים, במהלך ארוע מיוחד שערכתי ללקוחות נבחרים שלי, סיימתי את המפגש בסיפור המגילה מהזווית הזו – מקורבן ליוצר.
מוזמנים להאזין כאן, ולקרוא אח"כ בהמשך…
)
תודתי נתונה לאשר קרימלובסקי על השיעורים הנפלאים שהוא מעביר לי ולדר' יעל שמש שהשתתפה במפגש ותרמה את חידודיה והדיוק שלה לדברים שלי.
את סיפור המגילה אתם מן הסתם מכירים, אבל ישנם כמה דגשים מעניינים בסיפור שכדאי לציין ולשים אליהם לב.
הסיפור מתחיל להיות מעניין כאשר אחשוורוש סילק את ושתי מלהיות אישתו, וכעת אחשוורוש צריך מחליפה למלכה. לשם כך הוא עורך אודישנים "מי תהיה המלכה הבאה?". האודישנים אינסופיים, הם נמשכים כמה וכמה שנים במהלכן מגיעות כל הבתולות יפות המראה להרמון מיוחד עליו אחראי שר מיוחד, וכל יום מתקיימים אודישנים ומבחנים, למי יש את הפוטנציאל להיות המלכה הבאה?
מסופר לנו שאסתר נלקחה להרמון הזה על ידי שליחו של המלך.
היא גם תודרכה על ידי דודה, מרדכי שלא לחשוף את מוצאה היהודי.
בהמשך האודישנים, כידוע, אסתר זכתה למצוא חן בעיני המלך יותר מכל הנשים האחרות, והיא נלקחה שוב על ידי לארמון המלך ושם הומלכה על ידי אחשוורוש.
למעשה כל הזמן הזה, אסתר נמצאת בתפקיד פאסיבי ביותר, היא נלקחת על ידי אחרים, ועושה מה שהאחרים אומרים לה לעשות או מצפים ממנה לעשות.
את המשך הסיפור אתם מן הסתם מכירים… המן נכנס לתמונה ומבקש להשמיד את העם היהודי…
אז היהודים התחילו לנהוג מנהגי אבלות וגם מרדכי לבש שק ואפר על ראשו וחזר לשבת בשער המלך. דבר שלא ייעשה אגב, מה פתאום לשבת בשער המלך עם שק ואפר? הידיעה על מרדכי מגיעה לאוזני אסתר, כעת כבר המלכה, מספרים לה שמרדכי יושב בשער המלך לבוש שק ואפר על ראשו. "מה פתאום שהוא יישב כך בשער המלך? זה בכלל לא מקובל" היא אומרת ושולחת אליו בגדים אבל הוא לא מוכן לקבל אותם. היא שולחת אליו שליח על מנת לברר מה קרה, ומרדכי מבקש מאסתר "את הכי קרובה למלך, תצילי אותנו, יש לך תפקיד" אבל אסתר מהססת "זה בלתי אפשרי, אתה לא הולך למלך ככה סתם", היא אומרת "אתה בא למלך רק אם הוא קורא לך, אף אחד לא בא למלך בלי שהוא נקרא אליו, אין לי את הכוח הזה… עבר חודש מאז שנקראתי אליו, אולי אני כבר לא היפה בעיניו?" .
אפילו בשלב הזה, אסתר עדיין מסרבת לקבל עליה את התפקיד של מצילת העם היהודי. למרות היותה המלכה, היא חוששת לגורלה ומסרבת.
אבל מרדכי חוזר ואומר לה "יש לך תפקיד, את לא סתם הגעת לארמון ולמקום שאת נמצאת בו, יש לך תפקיד להציל את העם שלך".
פה מתרחשת התפנית בעלילה, ואסתר הופכת מקורבן ליוצר.
מאשה לא ידועה שרק עושה את מה שמרדכי או האחרים אומרים לה לעשות, מאשה פאסיבית שנלקחת לבית המלך והופכת בעל כורחה למלכה היא הופכת למלכה אמיתית השולטת במצב ומנהיגה את הפיתרון לשואה העומדת להגיע על עם ישראל .
ומתי זה קרה?
כאשר היא הבינה שאם היא לא תהפוך לשחקנית על המגרש מישהו אחר יעשה את העבודה והיא תאבד לנצח. וככה אומר לה מרדכי "רווח והצלה יעמוד ליהודים ממקום אחר ואת ובית אביך תאבדו" – כלומר, אם לא את תעשי את זה, מישהו אחר יעשה את זה, אבל את תאבדי.
אסתר מקבלת על עצמה את התפקיד, ונוצר כאן היפוך תפקידים מעניין, כאשר היא מנחה את מרדכי ואומרת לו לכנס את כל היהודים בשושן ולהנהיג 3 ימי אבלות וצום.
היא גם מבינה שעליה לנקוט בדרך פעולה לא שגרתית שיכולה להיות אף מסוכנת עבורה. לפנות אל המלך מבלי שהוזמנת אליו זה עניין לא פשוט מחליטה פשוט להגיע בלי שהוזמנה ואומרת "כאשר אבדתי אבדתי" משום שהיא לא יודעת אם הוא יקרא לה או לא, אם היא מופיעה בפני המלך מבלי שהוא קרא לה, זה יכול להיות סופה.
היא גם בונה אסטרטגיה שלמה כיצד לגרום למלך להסיר את הגזירה מעל העם היהודי, ולשם כך משתמשת בהבנתה את טבע האדם, ובעיקר את טבעו של אחשוורוש כדי ליצור סכסוך בינו לבין המן, מה שמוביל לסופו הידוע של המן תלוי על העמוד שהוא עצמו הכין למרדכי.
אסתר היא דמות מתפתחת במגילה, בהתחלה היא מוצגת כקורבן: היא נשמעת לגברים שמסביבה, מודגש שהיא עושה את מה שמרדכי מצווה עליה, היא לא מגלה את עמה ואת מולדתה.
אבל ברגע שאסתר מקבלת על עצמה את התפקיד ומסכימה לסכן את נפשה, אנחנו עדים להתפתחות שלה ולמנהיגות החדשה שהיא מפגינה.
ואיך כל זה רלוונטי עבורכם?
אני מאמין שלכל אחד מאיתנו יש תפקיד. גם אם עדיין לא הבנו או זיהינו את התפקיד הזה הוא קיים. כמו אצל אסתר, הוא יכול להתגלות, ודווקא בזמנים קשים, כאשר אנו מתמודדים עם אתגרים ומשברים, זה המקום שלנו להפגין מנהיגות ולקחת על עצמנו אחריות.
אין שום ברכה ותוחלת להמשיך להיות בתפקיד הקורבן. קורבנות נשארים קורבנות. הם אינם משפיעים על עתידם ועל גורלם. העולם שייך לאלו שלוקחים אחריות על עתידם, לוקחים את המנהיגות בידיהם ויוצרים שינוי בחייהם.
יש לכך מחירים, לעיתים יש לקחת סיכונים כפי שלקחה על עצמה אסתר. אבל התגמול שמחכה בצד השני לעולם יהיה גבוה יותר.
אז צאו והנהיגו את חייכם, השפיעו על עצמכם ועל העולם שסביבכם – כי אם אתם לא תעשו זאת, כדברי מרדכי לאסתר: מישהו אחר יעשה זאת ואתם תאבדו.
כתמיד אשמח להערותיכם ודעותיכם כאן בבלוג, ומי שמעוניין לכתוב לי באופן אישי מוזמן לכתוב ל- [email protected]
חג פורים שמח!
ערן