שגיא שני הוא הבעלים של "אוטומיישן סקול" בית הספר לאוטומציה עסקית. הכרתי אותו לראשונה לפני מספר שנים כאשר פגש אותי בכנס וסיפר לי שבעקבות סדנה שלי שהשתתף בה כמה שנים לפני כן, הפך את ההכנסה השנתית שלו להכנסה חודשית.
בין השאר תוכלו לשמוע:
"הרצון לקבל דבר תמורת שום דבר" – ומדוע הוא גורם לנו להישאר תקועים במקום
לקראת הפתיחה הקרובה של קבוצה נוספת בתוכנית הפרימיום שלי "עושים שינוי" כתבתי סדרה בת 3 חלקים על המחיר הכלכלי של שינוי, ממליץ לכם לקרוא את שלושתם.
הרבה אנשים רוצים לעשות שינוי, ונעצרים או נמנעים מכך, בגלל החשש שלהם מהאימפקט של שינוי על ההכנסה שלהם ו/או מההשקעה שנדרשים אליה כדי לעשות שינוי.
ושינוי, כל שינוי – דורש השקעה. ההשקעה היא לא רק בכסף, זו גם השקעה של זמן, אנרגיה, משאבים, סדרי עדיפות וכו'.
והאמת הפשוטה היא, שבלי השקעה כזו, לא יקרה דבר.
הורדתם פעם איזה שהוא מדריך "חינמי" באינטרנט?
נרשמתם לקורס בהשקעה נמוכה או בחינם?
קיבלתם ספר "מדהים" במתנה?
עם היד על הלב, כמה מכם באמת קראו, האזינו או צפו בתוכן הזה שקיבלתם בחינם?
הסטטיסטיקה מראה שמעט, מעט מאד אנשים באמת יצרכו את התוכן הזה, שלא נדבר על זה שיעשו איתו משהו. כי רוב האנשים, גם אם יקראו את הספר ש"ישנה את חייהם", לא יעשו שום דבר אמיתי עם הידע והעקרונות שבתוכו.
למה?
מסיבה הפשוטה – שאנשים אינם מעריכים את מה שהם לא משלמים עבורו.
וזה עובד גם לצד השני בדיוק – ככל שאנו משקיעים במשהו יותר, כך גוברת בנו המוטיבציה להפיק ממנו יותר.
(אם אתם מסוג האנשים המחויבים ומוכנים להשקיע בעצמם ומעניין אתכם לקיים איתנו "שיחת בהירות" ולבחון התאמה לתוכנית "עושים שינוי", לחצו כאן).
לאחר שהחלטתי להשקיע כ-100,000 ₪ על מנת ללמוד ולקבל ליווי באופן אישי מהמנטור שלי בוב פרוקטור, אני מבטיח לכם שלא ישנתי בלילות עד שלא הבנתי איך אני עומד להחזיר את ההשקעה הזו, פי כמה וכמה.
כשאנו עושים השקעה משמעותית, באופן כמעט מיידי, רמת המחויבות שלנו עולה. אנו מוכנים לעשות דברים שקודם לכן לא היינו מוכנים לעשות.
השקעה משמעותית גורמת לנו לפעול באופן שקודם לכן לא היינו מוכנים לפעול.
וכשאנו עושים פעולות חדשות, מגיעות גם תוצאות חדשות.
הרבה פעמים, המחיר הוא חלק משמעותי מהפתרון. יש בכך אמירה משמעותית לעצמנו על רמת הרצינות ורמת המחויבות שלנו לעצמנו ולשינויים שאנו רוצים ליצור בחיינו.
אז אם אתם מסוג האנשים המחויבים לעצמם ולחיים שלהם, ומרגישים שעכשיו זה הזמן שלכם לעשות את השינוי, אני מזמין אתכם לתאם איתנו שיחת בהירות, ללא עלות שבה אחת המאמנות הבכירות שלי תשוחח אתכם ותעזור לכם להבין איפה אתם נמצאים, לאן אתם רוצים להגיע ומה יכול לעזור לכם להגיע לשם.
בהמשך, אם זה יהיה רלוונטי, נקיים אתכם גם בחינת התאמה (הדדית) לתוכנית.
אבל רגע לפני כן: אל תצפו ששיחה אחת תציל את חייכם, לא אנחנו ולא אף אחד אחר יכולים להציל מישהו. אנחנו כן יכולים לעזור לאנשים שיודעים לראות הזדמנויות ומוכנים להשקיע זמן, אנרגיה וכסף ולפעול כשאלו מופיעות לפניהן. אם זה אתם, אנחנו נשמח לשוחח אתכם!
שלכם, ערן.
בוב פרוקטור הינו אחד המנטורים המשמעותיים שזכיתי ללמוד מהם בחיי. אי שם ב-2007 בחרתי לנסוע לפאלם ביץ' לתוכנית הכשרה יחודית שלו וללמוד ממנו באופן אישי.
בתחילת החודש, כשהוא בן 88, בוב הלך לעולמו. אך המורשת שלו והידע שהנחיל בעולם ימשיכו להדהד בליבם של מליוני אנשים בעולם.
לזכרו, הקלטתי ביחד עם יובל שוורצמן, פרק מיוחד ובו אני מספר על כמה מהלמידות והחוויות המשמעותיות ביותר שזכיתי לקבל ממנו.
בין השאר תוכלו לשמוע:
חלק משמעותי מהלמידות ששיתפתי בספרי הראשון, רב-המכר "להגשים" היו דברים שלמדתי מבוב. וכעת לרגל 10 שנים ליציאתו של הספר לאור, תוכלו לקבל אותו ללא עלות בגרסה הדיגיטלית כאן בקישור: https://bit.ly/3sBiAlp
בוקר אחד, ב-2007 קיבלתי אימייל.
זה היה יום שישי בבוקר.
האימייל נשלח אלי על ידי אדם בשם: בוב פרוקטור. לכאורה, לא היה שום דבר חריג בכך. אני הייתי מנוי לרשימת התפוצה שלו במשך כ-3 שנים לפני אותו יום, ובכל יום הייתי מקבל ממנו אימייל שהיה שולח אלי.
(במאמר מוסגר, לטובת מי שלא מכיר את בוב, בוב הוא אחד המורים המרכזיים שהשתתפו בסרט ובספר "הסוד". הוא מנטור בינלאומי להצלחה, חשיבה מקדמת, השגת יעדים ויצירת מקורות הכנסה נוספים).
בכל יום בוב היה שולח אימייל ובו משפט מעורר השראה או ציטוט של אדם מעורר השראה. ובימי שישי היה שולח סיפור ארוך עם מוסר השכל ולקח חשוב. כך גם היה באותו יום שישי.
לא נעים להודות, אבל עד אותו יום שישי, את המיילים הארוכים ששלח ביום שישי בכלל לא הייתי קורא. זה היה יום שישי, המייל היה אורך מדי, ובכלל זה גם היה באנגלית. ולכן ככלל, את המיילים הארוכים של יום שישי הייתי מוחק מבלי לקרוא. כך במשך 3 שנים.
עד אותו יום שישי.
אני לא יודע עד היום מה קרה ולמה נהגתי כך, אבל באותו יום שישי לא מחקתי את המייל שלו. פתחתי אותו.
פתחתי ולא קראתי מילה ממה שהיה כתוב בו.
פשוט גללתי את המייל עד לקצהו, עד לסופו.
ובסוף המייל היו 2 שורות, שבדיעבד שינו לי את החיים מן הקצה אל הקצה.
2 שורות פשוטות שבהן היתה הזמנה לכתוב אליו במידה והייתי מעוניין ללמוד ממנו באופן אישי ולקבל ממנו הכשרה.
2 השורות הללו לא היו מיועדות באופן אישי אלי. הן נכתבו לכל אותם עשרות אלפי אנשים שהיו מנויים באתר שלו כמוני.
2 שורות שנכתבו לעשרות אלפי אנשים. ואלי הן דיברו באופן אישי.
התגובה הראשונה שלי כשקראתי את 2 השורות הללו היתה התרגשות גדולה. היתה לי תחושה פנימית עמוקה שזה הדבר הנכון עבורי.
התגובה השניה שלי היתה פחד גדול. יחד עם ההתרגשות עלה בי פחד שההדרכה הזו תהיה מאד יקרה (שלא נדבר על כך שעלי לטוס לארה"ב לשם כך, מה שעוד יותר מייקר את העניין).
האינסטינקט שלי היה למחוק את המייל.
וכך כמעט ועשיתי. היד עם העכבר כבר טיילה על המסך לכיוון ה-X שמוחק את המייל, אבל רגע לפני כן החלטתי לעשות משהו אחר. החלטתי להקשיב להתרגשות שחשתי ולשים את הפחד בצד.
השבתי למייל וביקשתי פרטים נוספים. בחרתי ללכת עם ההתרגשות שבי ולא עם הפחד.
בעקבות הפעולה הקטנה הזו, נוצר רצף שלם של ארועים אחרים. קטנים וגדולים, ששינו לי את החיים מן הקצה אל הקצה.
מסקנה ראשונה: כשאתם פוגשים ברעיון חדש, לכו עם תחושת הלב שלכם. לכו לכיוון ההתרגשות. אם הרעיון הזה מאד משמעותי עבורכם, סביר להניח שגם הפחד יעלה. (מי שרוצה להבין בהרחבה מדוע וכיצד המנגנון הזה פועל, מוזמן לקרוא על כך בספרי, רב-המכר "להגשים").
תובנה
עברו כ-3 חודשים מאותו היום, ומאותו המייל.
ואני נמצא ביחד עם ויקי אשתי, במלון מפואר בפאלם ביץ', ליד מיאמי בפלורידה.
ביחד איתי בחדר עוד כמה עשרות בודדות של אנשים, ובוב פרוקטור. אנו נמצאים במפגש הפתיחה של ההדרכה היחודית עם בוב.
(כן, המייל נשלח לכמה עשרות אלפי אנשים, אבל רק עשרות בודדות, קראו אותו, וגם נקטו בפעולה בעקבותיו).
בסיום המפגש הזה ניגשתי אליו וביקשתי לקיים איתו ראיון אישי. מעבר להדרכה איתו, הגעתי גם עם משימה ספציפית מטעם המגזין הניהולי "סטטוס" לראיין אותו לכתבה שתתפרסם במגזין.
בוב הסכים, ומיד הזמין אותנו לפגוש אותו באחד הערבים בסוויטה שלו במרומי הקומה הגבוהה במלון.
במהלך הראיון דיברנו איתו על העבודה שהוא עושה ועל האופן שבו אנשים משיגים תוצאות, ולקראת הסיום שאלנו אותו אם הוא מתכוון לבקר בישראל.
בוב השיב שהוא מאד אוהב את הארץ, האווירה והאנשים בישראל.
ואז הוא המשיך וציין שהוא היה רוצה לראות יותר ישראלים שמתמקדים במה שטוב אצלנו בארץ, במקום להתמקד במה שלא טוב. כי זה פשוט לא עוזר ולא מקדם.
ויקי אשתי אמרה לו שזה שינוי תרבותי עצום. ושאלה כיצד ניתן ליצור שינוי תרבותי שכזה?
התשובה שלו הפתיעה אותנו. מצד אחד בפשטות שבה, ומצד שני בחכמה ובדיוק שבה.
התשובה שלו היתה: "אדם אחד בכל פעם. אתם תשמעו אנשים שאומרים: אדם אחד אינו יכול לשנות את העולם. אבל אני יכול לומר לכם שאדם אחד שינה את העולם שלי!"
הדרך לעשות שינוי תרבותי, או כל שינוי בעולם בכלל, הוא על ידי כך שמשפיעים על אדם אחד בכל פעם.
זו היתה תובנה מאד משמעותית עבורי. אחד הדברים המשמעותיים שקיבלתי מבוב היא היכולת לבחון ולשנות את הפרדיגמות שלי. את התפיסות והאמונות שלי בנוגע למציאות.
וכך גם במקרה הזה.
נראה לנו שלהשפיע על העולם, או אפילו רק על תושבי המדינה שלנו זו משימה קשה ובלתי אפשרית לאדם אחד בודד.
אך אין זה כך באמת. על ידי כך שנשפיע בכל פעם על אדם אחד, אנו כבר משפיעים על המדינה ועל העולם.
מסקנה שנייה: אדם אחד שמשנה את תפיסת העולם שלו, את הפעולות שלו ואת התוצאות שלו. משנה לא רק את עצמו – עצם השינוי שהוא עובר, משפיע באופן מיידי על הסובבים אותו. תחילה במעגל הקרוב ואחר כך גם במעגלים הרחוקים יותר.
מסקנת המשך: לכל אחד מאיתנו יש את היכולת והאפשרות להשפיע על העולם. אם נתמקד בכל פעם באדם אחד, שעליו נשפיע, הרי שהשפענו במעגלים רחבים הרבה יותר מכך. המנהיגות הזו, והיכולת לשנות את העולם נמצאת בידיים של כל אחד מאיתנו. זו היא לא רק היכולת או הזכות של מתי מעט. זה בידיים שלנו!
פעולה
כשחזרתי לארץ, לאחר אותה נסיעה כבר לא הייתי אותו אדם.
שינויים משמעותיים אינם צריכים לקחת שנים או זמן רב. הם יכולים לקרות גם בחלקיק של רגע. הכל מתחיל ונגמר במחשבה, באמונה בתפיסת עולם שמשתנה אצלנו ומאז הכל משתנה בנו.
לקחתי הרבה מאד תובנות משמעותיות מהזמן היקר שביליתי עם בוב. תובנות ששינו את החיים שלי באופן מוחלט.
אבל לא רק את החיים שלי. גם את החיים של המשפחה שלי.
וגם חיים של חברים שלנו. וגם של חברים שלהם.
ושל עוד הרבה מאד אנשים מאז. מאות אלפי אנשים שאת מרביתם אני לא מכיר כלל. ושאת מרביתם גם מעולם לא פגשתי.
כולם אנשים שהושפעו ושינו את חייהם. ואין זה משנה האם הושפעו ממני באופן ישיר, או ממישהו שהושפע ממישהו שעשה שינוי.
וזה כבר כמות מאד גדולה של אנשים. וכך נוצר שינוי.
וזו אחת ההזדמנויות הגדולות שעומדות בפנינו בעולם היום – להפוך ולהיות מנהיגים מסוג חדש
אנשים שמשתמשים בכשרון, בידע, בנסיון וביכולות שלהם לשנות את העולם.
אנשים שמביאים לידי ביטוי את השליחות והיעוד שלהם בעולם.
דרך העסקים שהם מקימים או העיסוקים שלהם – הם משפיעים על העולם.
אלו הם "המנהיגים החדשים".
ולתופעה הזו שהולכת ומתרחבת (לא רק אצלנו, אלא בעולם בכלל) אני קורא "המנהיגות החדשה".
אלו הם אנשים שפועלים מתוך שליחות ויעוד!
אבל כל זה אינו יכול לקרות אם לא ננקוט בפעולה.
מסקנה שלישית: כל התובנות והידע שנצבור לאורך השנים הם חסרי משמעות, ללא פעולה. רק פעולה בסופו של דבר תעשה שינוי אמיתי. אצלנו ובעולם בכלל.
וכעת הגיע הזמן שלכם לנקוט בפעולה.
אם קראתם את הדברים הללו, ואתם מזדהים עם הכתוב….
ואם אתם מבינים שיש לכם תפקיד בעולם שלנו…
אז אתם צריכים לנקוט בפעולה.
הפעולה הראשונה שאני מזמין אתכם לנקוט היא להגיע לסדנת "התגלית".
מדובר בארוע מיוחד, וחדשני, עם תכנים, תובנות וכלים משמעותיים שפיתחתי במהלך החודשים האחרונים.
תוכלו לקרוא כאן את כל הפרטים אבל אל תסתפקו רק בלקרוא – תנקטו בפעולה ותגיעו!
(אגב – אל דאגה שלא כמו במקרה שתיארתי עם בוב, ההשתתפות שלכם בארוע הזה ממש, אבל ממש לא יקרה בכסף, אבל אין לה מחיר בהשפעה שתהיה לה עליכם!)
כמו תמיד אשמח לקרוא גם הערות ותגובות שלכם.
מצפה לפגוש אתכם ב"תגלית".
נ.ב. – הפעולה הראשונה שעשיתי כשקראתי את 2 השורות ששינו לי את החיים, היתה פשוט להשיב למייל שנשלח אלי.
שינויים קטנים מתחילים בפעולות קטנות.
זו יכולה להיות גם הפעולה הקטנה שלכם – פשוט כתבו לנו מייל ל-[email protected] , ואנו כבר נחזור אליכם עם כל הפרטים…
שלכם,
ערן
]]>