ערן שטרן

ארגון Game Changers 500 נוסד על מנת להציג אלטרנטיבה חדשה לאופן שבו חברות נמדדות ומדורגות, שלא רק על בסיס הביצועים הכלכליים שלהן, אלא על בסיס רחב יותר: כיצד הן מתנהלות כלפי העובדים שלהן, כלפי הסביבה, כדור הארץ והאקולוגיה והאם ובאיזה אופן הן מקדמות את העולם. הארגון הוקם על ידי אנדרו יואיט כסוג של מענה לאופן המסורתי שבו נמדדות חברות והביצועים שלהם – רק על בסיס כלכלי. כמו פורצ'ן 500. הארגון פיתח 9 מדדים המגדירים הצלחה עסקית באופן חדש. המדדים הללו בוחנים: - למה העסקים הללו פועלים (יעוד תחילה או רווחיות תחילה) - כיצד העסקים מתנהלים (באופן שמשפיע בצורה חיובית על האנשים ועל העולם) - איזו השפעה העסקים הללו יוצרים (עומק ההשפעה החברתית, סביבתית וכלכלית שלהן) בראיון, אנדרו יואיט משתף כיצד ומדוע הוקם הארגון, האופן שבו הוא התפתח לאורך השנים והפך להיות מהמובילים בעולם בדירוג החברות הטובות ביותר שפועלות להשגת שורת רווח משולשת: רווחים, אנשים ותרומה לעולם.

את יובל שוורצמן הכרתי כבר בשנת 2013 (מסתבר שהוא הכיר אותי כבר מ-2008).  הוא תחילה הצטרף לקבוצת פרימיום יחודית שהובלתי לשכירים שהיו מעוניינים להקים עסקים ומאוחר יותר המשכתי גם ללוות אותו בדרכו העסקית המופלאה (עד היום).  הסיפור שלו תמיד מעורר בי השראה לאדם שעושה "את מה שצריך" ולא את מה שנוח, על מנת להתקדם ולהשיג את המטרות שלו.  יובל הוא דוגמה ומופת להתמדה, למחוייבות, לנכונות לעשות את מה שצריך ולהיכשל קדימה. לפני כמה חודשים, יובל ביקר בארץ (הוא גר כרגע באנגליה) ובאופן ספונטני הצטרף למפגש של קבוצת הליווי לשכירים שאני מוביל.  התוכנית היתה שידבר כ-20 דקות איתם ויתן להם השראה, אבל הם לא כל כך רצו לשחרר אותו וה-20 דקות הפכו ל-80 דקות :) אלו הם 80 דקות מלאות בהשראה, בתובנות חשובות לכל מי ששכיר או עצמאי.  מאחל לכם צפייה מהנה!

הי,   קיבלתי אתמול פניות מ-2 לקוחות שונות. שתיהן שכירות שנחשפו בימים האחרונים לתכנים שפרסמתי ולהדרכה המיוחדת שקיימתי לשכירים: עושים שינוי!   המשותף לשתי הפניות הוא: המגבלות שהן שמות על עצמן.   ואני אסביר: הראשונה כתבה לי שהיא רוצה לברר את המחיר של התוכנית לפני שהיא בכלל פונה לברר פרטים על התוכנית.   יש סיבה שאני לא מפרסם את המחיר של התוכנית החדשה, ורק מי שנכנס לתהליך בדיקת ההתאמה ושיחת הבהירות איתנו מקבל את כל הפרטים (אכתוב רק על זה פוסט שלם בקרוב, יש לכך סיבה מאד חשובה).   וזה הזכיר לי שבאחד המפגשים שלי עם בוב פרוקטור הוא אמר שיש שני סוגים של אנשים שמסתכלים על התפריט במסעדה: יש את אלו שקוראים אותו מימין לשמאל, ויש את אלו שקוראים אותו משמאל לימין.   ולא – לא מדובר בתפריט בשפה אחרת מעברית...   יש את אלו שמסתכלים מימין לשמאל – על המנות שמפורטות בתפריט ומתוכן בוחרים את אלו שמעניינות אותן, ואז מסתכלים על המחיר של המנה.   ויש את אלו שמסתכלים הפוך, משמאל לימין – קודם כל על המחיר, ומצמצמים את עצמם מראש רק למנות שהם חושבים שהמחיר מתאים להם.   זה מעיד בעיני על האופן שבו אנשים בוחרים לחיות את חייהם. האם אתה בוחר מתוך מה שאתה חושב שתאהב ושתרצה לאכול (במקרה של מסעדה) או שאתה מיד מגביל את עצמך למה שאתה מאמין שאתה יכול להרשות לעצמך.   ורגע לפני שחלק מכם יקפוץ לומר לי ש-"מה לעשות, חייבים להתחשב בתקציב שעומד לרשותנו" שזה נכון, אני אוסיף ואומר שזה לא עניין של תקציב. זה קודם כל עניין של מה אני בוחר, ומה אני מוכן לעשות בשביל זה.   אם אני מראש מצמצם את עצמי רק לאפשרויות לפי התקציב הרי שמראש אני לא נחשף לאפשרויות חדשות ונוספות שאני לא מכיר. והנה העניין – אם נמשיך לפעול רק על בסיס מה שאנחנו מכירים, הרי שנמשיך להשיג את אותן התוצאות בדיוק (איינשטיין אמר את זה בצורה מופלאה כשהגדיר חוסר שפיות כ"נסיון לעשות שוב ושוב את אותן הפעולות ולנסות להשיג תוצאות שונות").   ומצד שני, אם אסתכל על כל התפריט, אראה את כל האפשרויות, כולל את אלו שתקציבית אני לא חושב כרגע שהן מתאימות לי, קודם כל אדע מה קיים. ואולי תהיה שם מנה מסוימת שאחליט שהיא הכי מתאימה לי? ואז אוכל לבחור האם מתאים ונכון לי להשקיע בה סכום גבוה יותר.   והנה הקאצ': זה לא עולה כסף לקרוא את כל התפריט. בדיוק כמו שזה לא עולה כסף להכנס לתהליך ולקבל מידע על התוכנית "עושים שינוי!", אבל זה דורש מהאנשים לצאת מאזור הנוחות שלהם.   וזה בדיוק חלק מהעניין – אני מחפש את האנשים שמוכנים לצאת מאזורי הנוחות שלהם, כי שם קורים הקסמים.   השניה שלחה לי את ההודעה הזו בפייסבוק: "הי ערן, מאוד מדבר אלי, אבל לא אוכל לעמוד בתנאים שלך. למה אני כותבת? שאלה. אולי זה אחד הצעדים שלי..."   גם במקרה הזה, היא שמה על עצמה מגבלה והחליטה מראש שהיא לא תוכל "לעמוד בתנאים שלי". אגב אני לא הגדרתי איזה שהם "תנאים".   וזה חבל.   כי אנחנו אלו שמגבילים את עצמנו, יותר מהכל. אנחנו מגדירים לעצמנו גבולות שלא באמת קיימים. אנו מניחים הנחות ומתנהלים לאורן, גם כשההנחות הללו לא באמת מקדמות אותנו.   בספרו המצויין "4 ההסכמות", דון מיגל רואיז מדבר על אחת ההסכמות שהיא: אל תניחו הנחות.   כשאנו לא מניחים הנחות, אנחנו בעצם מניחים ומאפשרים למציאות להפתיע אותנו. אבל ברגע ששמנו על עצמנו את המגבלה או הגבול, אין שום סיכוי שזה יקרה.   ובמיוחד כשמדובר בשינוי שאנחנו רוצים לעשות.   שינוי, מעצם טבעו, דורש מאיתנו להתגמש. אתה לא יכול לעבור תהליך של שינוי כשאתה נשאר כבול להנחות הקיימות שלך, לנסיון העבר שלך ולמגבלות שאתה שם על עצמך.   השינוי מתחיל קודם כל, בשחרור התפיסות שלנו, בפתיחות לדברים חדשים, לחקור דברים חדשים ולהתנסות באפשרויות חדשות. זה לא תמיד קל, כי האוטומט שלנו רגיל לחשוב בצורה מסוימת, אנו רגילים להתנהל בצורה מסוימת ולשבור את הדפוס הזה דורש מאיתנו לוותר על המוכר והבטוח.   לא ניסיתי לשכנע אף אחת מהן אחרת ממה שהיא חושבת. הסיבה היא שזה דורש בשלות ומוכנות לעשות שינוי, ואם אני "אשכנע" מישהו כאשר הוא לא בשל, זה לא ישרת אותו ובטח שלא ישרת אותי.   אבל כן החלטתי לכתוב את הפוסט הזה, קודם כל עבור שתיהן, כך שאולי הן יקראו אותו והוא יגרום להן לאיזה שהוא שינוי במחשבה ובהמשך לתזוזה בפעולות שהן עושות.   אם קראתם עד כאן, ואתם מרגישים בשלים לשינוי, ביום ראשון הקרוב, אני עומד לקיים הדרכה מיוחדת בשידור פייסבוק לייב בדף העסקי שלי.   אבל תגיעו רק בתנאי שאתם מוכנים להסיר מעל עצמכם את המגבלות! :)   שלכם, ערן

הפעם יש לנו פרק מיוחד שבו אני בחרתי להקריא לכם פרק נבחר מתוך ספרי השני רב-המכר "להתעורר". פרק 4 בספר נקרא "מי הם המנהיגים החדשים" ועוסק באותם אנשים, שהעולם צמא אליהם שיצרו כאן שינוי. האם גם אתם חלק מאותה קבוצה יחודית? כאשר אנו מדברים על מנהיגים, לרוב עולה לנו תמונה של פוליטיקאים או אנשי עסקים בכירים, אבל אני מאמין, שכל אחד מאיתנו הוא מנהיג. קודם כל את עצמו, לאחר מכן במעגלים הקרובים אליו, במשפחה ובהמשך במעגלים רחבים יותר. אבל המנהיגות מתחילה קודם כל פנימה, אצלנו ובתוכנו. האזינו לפרק בו אחשוף בפניכם: • מה מאפיין את אותם האנשים שטמון בהם אותו זרע המנהיגות שינבט ויגרום להם לצאת ולשנות את עצמם, את עולמם ובתוך כך גם להשפיע על עולמם של הסובבים אותם. • מה הם צריכים לעשות כדי לממש את אותו הזרע שקיים בתוכם. • במה תלויה יכולת ההובלה והמנהיגות שלכם

"פרויקט ונוס" הינו תפיסת עולם חדשנית שלא תמיד קל לנו להבין אותה או לתפוס את התכנות קיומה. הרעיון המרכזי שעומד בבסיסה הוא המעבר ממערכת כלכלית המבוססת כסף הנהוגה כיום למערכת כלכלית מבוססת משאבים. בכלכלה מבוססת משאבים, המוצרים והשירותים זמינים לאנשים ללא המחיר המוצמד אליהם כמו ברעיון של ספריה ציבורית – אתה משתמש במשאבים שאתה צריך בזמן שאתה צריך, ומחזיר לאחר מכן. באותה צורה דמיינו לכם ספריות של כלי עבודה, כלי נגינה, כלי רכב... אי אפשר לטעות בתשוקה של יונתן גן מור לרעיון החדשני והמהפכני הזה, ובשנים האחרונות יונתן מוביל בישראל את קהילת "פרויקט ונוס". הצטרפו לראיון המיוחד שקיימתי עם יונתן והחשפו לאפשרויות החדשות שהמודל החדשני של "פרויקט ונוס" מציע לעולם. בין השאר תוכלו להבין: - מדוע המודל הכלכלי הנוכחי המבוסס על כסף גורם לכלכלת מחסור והישרדות. - מהו המודל הכלכלי החדשני שמציע “פרויקט ונוס”? - כיצד תראה הכלכלה שלנו בעולם החדש. - מהם הצעדים הנדרשים על מנת להגיע לעולם הכלכלי החדש.

שכירים? רוצים שינוי? צריכים בטחון? האם הייתם רוצים להניע את עצמכם לחיים של הגשמה, מימוש וביטוי עצמי תוך כדי יצירת הבטחון הכלכלי שלכם? אם התשובה שלכם היא – כן! נסו רגע לענות גם על השאלה הבאה: האם הייתם יכולים להסביר לאדם עיוור מלידה כיצד נראית הקשת בענן? או מהם הצבעים? זה בלתי אפשרי להסביר למישהו משהו שנמצא מחוץ לתודעה שלו. אלו הם אותם הדברים שאנחנו "לא יודעים שאנחנו לא יודעים". מילדות אנחנו "מתוכנתים" להיות שכירים. זה לא דבר רע או טוב – זה פשוט כך. זה מתחיל בבית הספר, דרך האוניברסיטה, ולרוב גם החינוך והמודלים שאנחנו רואים וסופגים בבית. "תהיה תלמיד טוב, תלמד מקצוע טוב, כדי שתוכל למצוא עבודה בטוחה, שבה תוכל להפליג בביטחון עד לפנסיה! ואז כשאתה בפנסיה, אז באמת תוכל לעשות מה שאתה רוצה ולהנות מהחיים!" מזדהים עם זה? שמעתם את זה מהסביבה שלכם? זה מה שלמדנו. לרוב, זה מה שראינו סביבנו, וככה התעצבה התודעה שלנו. זה מה שאנחנו יודעים. אני זוכר, בסביבות 2004 (כשנתיים לפני שעזבתי את עבודתי באינטל) שיחה עם חבר שהציע לי לעזוב ולהקים עסק עצמאי, שאמרתי לו "אני לא יודע להיות עצמאי, אני יודע להיות שכיר מעולה". באותה התקופה, לעשות משהו שהוא שונה ממה שעשיתי אז, היה לגמרי מחוץ לתודעה שלי. לגמרי באזור של מה ש"אני לא יודע, שאני לא יודע". וכך אנו חיים את חיינו. שבויים באותו אזור של ה"מוכר והבטוח". מעבירים יום אחרי יום. סוג של שגרה של חיים. בהתחלה זה עוד נסבל. כבני אדם יש לנו את היכולת להכיל סבל. אז אנחנו ממשיכים להכיל אותו. זה גם קצת קל יותר, כשאנו רואים את כל החברים והאנשים האחרים סביבנו שמרביתם נמצאים באותו המקום כמונו, גם הם – שורדים יום אחר יום. בנקודה מסוימת, הנוחות הזו מפסיקה להיות נוחה. וככל שאנחנו מתחילים לזוז בחוסר נוחות, עולות המחשבות... אולי נעשה שינוי? אולי נשנה משהו? אבל לרוב, מיד לאחר מכן עולים גם הפחדים: הפחד לאבד את הפרנסה, את הבטחון ואת הוודאות. הפחד מלעשות שינוי כלשהו ושהדבר החדש לא יצליח, הפחד לעשות משהו שנראה או נחשב חריג בעיני האחרים. במרבית המקרים, מספיק שהפחדים הללו עולים, כדי להבריח כל מחשבה על שינוי. ואז אנחנו חוזרים בחזרה לשגרה. לעוד יום שעובר. זה סוג של לופ אינסופי (אלא אם נחליט באופן מודע לשבור אותו בשלב מסוים, עוד על כך, עוד רגע בהמשך...). אנו מוצאים את עצמנו לכודים בלופ של תסכול הולך וגדל, של חוסר שביעות רצון ושל תחושת פספוס. בסקר מיוחד לקהל של שכירים שערכתי לאחרונה, עלו התוצאות הבאות: רק 27% דירגו גבוה שהתפקיד שהם ממלאים בעבודתם הוא משמעותי ובעל ערך רק 10% דירגו גבוה שהם מרגישים שהם מממשים את עצמם ומביאים עצמם לידי ביטוי בעבודתם רק 8% דירגו גבוה שהם מרוצים מהתגמול הכלכלי שלהם רק 17% דירגו גבוה שהם מרגישים שמקום העבודה שלהם מעניק להם בטחון כלכלי המספרים הללו עגומים... מרבית השכירים מסתובבים מתוסכלים, לא מוגשמים, לא ממומשים, לא מסופקים אישית, רגשית וכלכלית, וגם ללא תחושת בטחון שהעבודה "אמורה" לספק להם. וזה משפיע.. משפיע על הכל. זה משפיע על היום יום, על ההתנהלות, על מערכות היחסים, וכמובן על האנרגיה שלנו. וכן, רק 12% דירגו את האנרגיה היום יומית שלהם כגבוהה... וזה לא פלא כשמסתכלים על הנתונים הללו. וכשתקועים במקום הזה, ישנם דברים שנראים לנו פשוט לא הגיוניים ולא אפשריים שיקרו עבורנו. פשוט, כי אנחנו לא יודעים, מה שאנחנו לא יודעים. מראיונות שקיימתי עם הרבה שכירים, הם שיתפו כמה מהדברים שנראים להם כרגע לא הגיוניים ולא אפשריים. למשל: להתחיל משהו חדש "מאפס". בין אם זו קריירה אחרת, או להקים עסק להרוויח כסף ממקורות אחרים / נוספים מבלי לרדת באיכות החיים למצוא עיסוק או תעסוקה אחר וטוב יותר ממה שאני עושה היום לשלב משהו חדש במקביל להיותי שכיר להצליח להרוויח ממקורות אחרים, את מה שאני מרוויח כיום לצאת לטיול ארוך בעולם עם כל המשפחה אבל הנה העניין: כמו שכתבתי למעלה, ב-2004 אני עצמי אמרתי שבחיים לא אעזוב את עבודתי כשכיר ואקים עסק. שנתיים מאוחר יותר זה קרה. אם הייתם אומרים לי ב-2014 שאני אצא עם כל המשפחה שלי לטיול של שנה בעולם, הייתי מתפוצץ מצחוק ואומר שאתם הוזים. זה קרה ב-2016. וזה לא שאני "מיוחד" או יוצא דופן. דברים מהסוג הזה קורים להרבה הרבה מאד אנשים שאני מכיר, שנמצאים בסביבה שלי ושליוויתי ב-13 השנים האחרונות. המשותף לכולם: הם מוכנים לעשות משהו, שמרבית האנשים לא מוכנים לעשות אותו. הם מוכנים להשתנות. הרבה אנשים רוצים שינוי בחייהם, אבל הם פוחדים להשתנות. רק מיעוט קטן מהם מוכן לעשות את מה שצריך, כדי להשתנות ולהשיג את השינוי שהם רוצים. ולמען הסר ספק: השינוי המיוחל לא קורה, כי פתאום ברגע מסוים, כל הכוכבים הסתדרו בשורה אחת מדויקת ונכונה ואז כל התנאים בשלים, וכל התמיכה, כסף, אומץ, משאבים (או כל דבר אחר שאתם חושבים שאתם צריכים) קיימים. זה לא קורה. מי שמחכה שהכוכבים יסתדרו עבורו, ימשיך לחכות עוד הרבה הרבה זמן... השינוי קורה – מתוך העשייה. ומתוך הנכונות והמוכנות לעבור שינוי. השינוי קורה, כאשר אתה מוכן לעשות צעד ראשון לתוך האזור של "מה שאני לא יודע, שאני לא יודע". צעד ראשון. קטן. אבל מאד משמעותי. כי הצעד הזה, מניע שרשרת והמשכיות של צעדים נוספים שיקרו אחריו. ואני רוצה לחדד כאן נקודה חשובה – מדובר בצעד ראשון. לא מדובר כעת על לעזוב את מקום העבודה ולהתפטר. לא מאמין בצעדים כאלו. חושב גם שזה לא אחראי ומסוכן. אני עזבתי את העבודה שלי לאחר כשנה וחצי שעברתי בהם תהליך שינוי פנימי עמוק. התכוננתי, הכנתי תשתיות – אישיות, רגשיות, זוגיות וכמובן גם כלכליות. אבל כל זה לא היה קורה, אם לא הייתי עושה את הצעד הקטן הראשון. מה יהיה הצעד הזה עבורכם? ישנם כאלו שיגידו בשלב הזה – אבל רגע, פה בדיוק כל הבעיה שלי. אני לא יודע מה אני רוצה. אני לא יודע מה הכיוון החדש שאני רוצה ללכת אליו. בסדר גמור – במקרה הזה, הייתי שואל את עצמי: אז מה יהיה הצעד הבא, שיעזור לי לגלות מה אני רוצה? מה יהיה התהליך שאם אעבור אותו, יעזור לי להבין מה הדבר הבא שלי? אם אתם מזדהים עם הדברים הללו, אני רוצה להמשיך ולספר לכם על הדבר הבא שלי. מאז שעזבתי את אינטל והתחלתי לעבוד עם אנשים וללוות אותם, תמיד נעתי בין שתי קבוצות שעבדתי איתם. בעלי העסקים והשכירים. כן, אני יודע, כל יועץ עסקי מתחיל יאמר (ובצדק כנראה) שזה לא ממוקד ושאני צריך לבחור. התקשיתי לבחור. אני אוהב את שני הקהלים הללו, ויודע שיש לי הרבה מה לתת להם. אבל לאורך השנים יותר ויותר התמקמתי בעולמם של בעלי העסקים. תמיד השארתי עוד רגל בעולם של השכירים, והוצאתי לאור את הספר השני שלי "להתעורר" שיועד רק עבורם, אבל מרבית התוכניות, הסדנאות והליוויים שעשיתי היו עם בעלי עסקים. אבל עכשיו הרגשתי שזה נכון לעזור גם לשכירים בצורה מעמיקה יותר. ויצרתי את התוכנית החדשה: עושים שינוי! זוהי תוכנית ייחודית, בפורמט מצומצם ובליווי האישי שלי לקבוצה קטנה ונבחרת של אנשים (עד 15 לכל היותר). זוהי תוכנית המיועדת לאנשים שנמצאים ברמת תודעה דומה (גבוהה), אנשים הישגיים (אך לא תחרותיים), שנעים בחברתם, מפרגנים וחברותיים. אנשים בעלי אחריות אישית גבוהה המבינים שהתוצאות שלהם קודם כל ולפני הכל תלויות בהם, אנשים שנמצאים בעשייה ואינם עסוקים בדחיינות, האשמה של אחרים ותירוצים. וגם – אלו חייבים להיות אנשים פתוחים, שיש להם את מה שאני קורא לו: "צניעות אינטלקטואלית", הם יודעים שהם לא יודעים הכל, ופתוחים ללמוד ולהתנסות בדברים חדשים. ביחד איתם, אנו נצא ביחד למסע של 8 חודשים. 8 חודשים שבמהלכם הם יעשו את השינוי שהם רוצים לעשות. כל אחד מה שהוא יבחר. זה לא אומר שבהכרח הם יעזבו מקום עבודה או יקימו עסקים... כל אחד יעשה מה שנכון ומה שמתאים לו. אבל מה שבטוח הוא שהם יגלו את מה ש"הם לא יודעים שהם לא יודעים". הם עומדים לעבור מסע של למידה ובעיקר של התנסות מעשית בשטח, בחיים שלהם, של שינוי ההרגלים שלהם, של שינוי התפיסות שלהם, של העלאת הערך העצמי, תפיסת המסוגלות שלהם, של יכולת הביטוי, ושל ההבנה הכלכלית שלהם. הם יצרו לעצמם תוכנית כלכלית שאם יתמידו בה, תיקח אותם למטרות הכלכליות שלהם, הם יפתחו לאפשרויות חדשות של יצירת הכנסות ושל מקורות הכנסה נוספים. אם הייתם מדברים איתי על הדברים הללו ב-2004, כנראה שלא הייתי מבין איך זה אפשרי בכלל ובמיוחד איך זה אפשרי עבורי. אבל שנה מאוחר יותר, אני זוכר את עצמי יושב עם ויקי, וביחד עם עזרה שלקחנו, בונים לעצמנו תוכנית כלכלית. נחשפים להזדמנויות חדשות ואפשרויות שלא ידענו על קיומן. אבל כל זה לא היה קורה, אילולא היינו עושים – את הצעד הראשון. המטרה של התוכנית "עושים שינוי!" היא להעביר את החברים שישתתפו בה מסע. מסע של גילוי ושל התפתחות, מתוך עשייה בפועל. לא מדובר כאן בקורס תאורטי, והתוכנית אינה מיועדת לעצלנים. זו תוכנית שתמתח את הגבולות של המשתתפים בה, שתגרום להם לעשות דברים שהם לא רגילים לעשות, ושגם לא יהיו בהכרח נוחים להם. מי שמעוניין להישאר בנוחות, מגלה לרוב, שהוא חי חיים לא כל כך נוחים. אז כדי שנוכל לבחון האם התוכנית מתאימה לכם והאם אתם מתאימים לתוכנית, יצרתי תהליך חשוב שיעזור לנו לבחון (הדדית) האם זה מתאים והאם זה מתאים עכשיו. אז הנה הצעד הבא (אם תבחרו לקבל אותו על עצמכם) – הכנסו כאן לאתר ומלאו את שאלון ההתאמה. לאחר שתעשו זאת, ואנו נעבור על הפרטים, נתאם אתכם שיחת בהירות. שיחת בהירות, כשמה כן היא. המטרה שלה היא לעזור לכם להבין האם אתם בשלים לשינוי. ומה נדרש שיאפשר לכם לעשות את השינוי הזה. היא נועדה לעזור לכם לזהות, איפה אתם נמצאים כרגע (ומה מעכב או תוקע אתכם בנקודה הזו), לאן אתם רוצים להגיע ומה השינוי שאתם רוצים ליצור, וכן – מה יעזור לכם ויקדם אתכם לשם. בהמשך, במידה וזה יהיה רלוונטי ואתם מתאימים לתוכנית והיא לכם, תקבלו גם את כל הפרטים לגביה. הנה הקישור לשאלון ההתאמה >>  רק מילה חשובה לפני כן: מדובר בתהליך שצורך ממני ומהצוות שלי זמן ומשאבים יקרים. מדובר בהשקעה משמעותית – בזמן, בכסף ובאנרגיה ואני לגמרי מבין שלא כולם נמצאים במקום הזה וברמת המוכנות והבשלות הנדרשת לתהליך מהסוג הזה. ולכן, אם אתם לא מחפשים שינוי ולא מוכנים להשתנות, אין צורך למלא את השאלון ולהתחיל את התהליך. אבל אם אתם מחויבים ומחפשים לעשות שינוי, הנה הצעד הבא עבורכם מחוייב להגשמה האישית והכלכלית שלכם! ערן נ.ב. - אם הדברים הללו מהדהדים בכם, ואתם מרגישים את הרצון לשינוי מבעבע בתוככם, אל תתמהמהו. כמות המקומות בתוכנית וכמות שיחות הבהירות שהצוות שלי יכול לקיים היא מוגבלת. אם אתם מחוייבים לעצמכם - עשו כעת את הצעד הראשון, זה לא דורש מכם דבר כמעט ומתחיל בלחיצה אחת על הקישור הזה.

שלמה שהם הוא מהאנשים המרתקים שזכיתי להכיר. לכאורה, אדם שהפעילות שלו מלאת ניגודים: שופט בדימוס ויו"ר ועדת שחרורים בעברו, סגן נשיא עולמי של הארגונים למען הדורות הבאים ומצד שני מנחה מדיטציות אום בפסטיבלים רוחניים ברחבי הארץ ובעולם, תהליכים של שחרור רגשי ומסעות מודעות. בשיחה פתוחה ואישית, שלמה מיישב את כל ה"ניגודים" הללו ומראה, כיצד לאורך מסע חייו המיוחד, הם לוקחים אותו ואת התלמידים שלו לאותו הכיוון: של הכרה בערך העצמי, חמלה וסליחה כלפי עצמנו וחיבור פנימי עמוק. שלמה מאמין ביצירת תמונת עתיד רצוי לכל אחד, החל מהרמה האישית של חיינו, דרך הרמה של הארגון, החברה או העסק ועד לרמה של מדינה ואפילו האנושות הגלובלית. בתפקידו כנציב הדורות הבאים בכנסת שבו שימש, שלמה היה אחראי לוודא שכל חקיקה חדשה שנחקקת בכנסת מסתכלת על העתיד ומאפשרת לדורות הבאים עתיד טוב יותר.

הי! בתחילת השבוע קיימתי הדרכה מיוחדת לאנשים שהם שכירים. זו היתה הדרכה שנולדה בעקבות "סקר השכירים" הגדול שערכתי לפני מספר שבועות. התוצאות שלו היו מאד ברורות והראו שמרבית השכירים אינם מרגישים שהם מביאים את עצמם לידי ביטוי מלא בעבודה שלהם, הם אינם מרגישים שהם מתפתחים בה, והם גם לא מרגישים שהם מתוגמלים באופן ההולם את התרומה שלהם. ו-84% מהם!! אמרו, שאם כסף לא היתה הבעיה הם היו עוזבים מיידית את מקום העבודה שלהם (חצי מהם אמרו, שהיו עוזבים גם בלי לדעת מה היו רוצים לעשות במקום). אגב, זה לא שהם רוצים לעזוב כדי לצאת לחופשות ארוכות ולא לעשות כלום... רק 2% אמרו שזה מה שהיו בוחרים לעשות. מה שהנתונים הללו מראים הוא שמרביתם מחפשים משמעות! יכולתי מאד להזדהות עם התוצאות הללו, הן לקחו אותי אחורה, לפני שנים כשעוד הייתי שכיר בעצמי והרגשתי לא מסופק, לא ממומש ומתוסכל. האמנתי אז, שאני תלוי באחרים: במעסיק שלי ובכמה הוא חושב שאני שווה, בממשלה ובכמה שהיא חושבת שאני צריך לשלם מיסים או איזה תוספת יוקר מגיעה לי, במנהל שלי ובמתי שהוא חושב שמגיע לי קידום או שלא. התלות במה אחרים חושבים ש"נחשב", "מקובל" או "צריך". האמנתי שההצלחה שלי, הסיפוק שלי והאושר שלי מושפעים מאנשים אחרים, מנסיבות ומארועים שאינם בשליטתי. האמנתי שהתוצאות שלי תלויות באחרים. באיזו שהיא נקודה, התחלתי להתעורר. להתעורר ולהבין שאם אחכה שהמצב שלי ישתפר אני חייב להשתחרר מהתלות באחרים. המשמעות היא: לקחת אחריות על החיים שלי. יש שני מצבים אפשריים: אחריות או תלות. אם שאני מאמין שאני תלוי באחרים, אז לעולם לא ארגיש מסופק, מוגשם ומתוגמל כמו שצריך – פשוט כי תמיד יהיה משהו או מישהו אחר שאני אחשוב שמונע או חוסם אותי מזה. התלות באחרים נמצאת אצלנו, עד כמה שזה אבסורדי, אבל את התלות במישהו או במשהו אחר, אנחנו יוצרים בעצמנו – לעצמנו. זה מתחיל עם הדברים הקטנים. זה מתחיל מילדות כשמחנכים אותנו ומרגילים אותנו "להתיישר", ללכת בתלם, לעשות מה שכולם עושים, להתנהג איך ש"צריך" להתנהג, להיראות איך ש"מקובל" להיראות. וכך אנו גדלים ומפתחים תלות. תלות בהורים, במורים, בסמכות, במנהלים שלנו, בבנק – באחרים! וככל שאנו הופכים להיות תלותיים יותר, כך אנו גם הופכים להיות אומללים יותר, כי הנה האמת העצובה: אף אחד אחר לא אחראי על האושר שלנו. אף אחד אחר לא קם בבוקר וחושב על מה יעשה לנו טוב, מה יגרום לנו סיפוק, מה יגרום לנו להרגיש שאנו מוגשמים וביטוי עצמי מלא. זו גם לא האחריות של אף אחד אחר – זו האחריות שלנו! אבל, לאחר שכל החיים אנו "מתוכנתים" לפתח תלות באחרים, זה לא תמיד פשוט לקחת אחריות. יש כאן גם משהו עמוק יותר. לקיחת אחריות היא לא פעם אקט מפחיד! זה מפחיד בגלל המשמעות שמגיעה אם כך: זה אומר שהדברים תלויים בי, ורק בי. וזה גם אומר, שאני לא יכול יותר, "להאשים אחרים" בתוצאות שלי. וזה הרבה, הרבה פחות נוח. אז אם אתם רוצים להשתחרר מהתלות באחרים, הדבר הראשון ולפני הכל שצריך לעשות – הוא לקחת אחריות. לקחת אחריות, ולהפסיק לצפות ש"משהו ישתנה" או שהאחרים ישתנו כדי שדברים יזוזו או יקרו לנו. מנסיוני לאורך הרבה מאד שנים, ראיתי שזה אחד הדברים שמאד מפחידים אנשים שהם שכירים – כי הם מרגישים שהם תלויים במקום העבודה שלהם. וכמו שציינתי בתחילת הפוסט, 84% מהשכירים ציינו שהם רוצים שינוי. הרבה אנשים רוצים שמשהו ישתנה בחייהם. אבל יש הבדל גדול בין הרצון של אדם לשינוי ובין המוכנות שלו – להשתנות. כולם רוצים שינוי, הרבה פחות מוכנים להשתנות כדי להשיג את השינוי שהם רוצים. בשבוע הבא אני מתכוון לקיים פעם נוספת את ההדרכה מיוחדת לשכירים שרוצים שינוי:  עושים שינוי! איך להניע את עצמך לחיים של הגשמה, מימוש וביטוי עצמי תוך כדי יצירת הבטחון הכלכלי שלך מה יהיה בהדרכה? הנה... 3 המרכיבים ההכרחיים לבצע שינוי אמיתי ומתמשך בחיינו (מבלי לחזור ולהיתקע שוב ושוב באותו המקום) כיצד לזהות ולעקר מהשורש את הגורם העיקרי שמחזיר אותנו שוב ושוב לאזור הנוחות שלנו ומונע מאיתנו לעשות את השינוי שאנו רוצים מה השאלה האחת הכי חשובה שצריך לשאול את עצמנו שתגרום לנו לזוז ולעשות שינוי מהם 4 השלבים להבטיח את הבטחון הכלכלי שלנו מה הכלים שיעזרו לנו לחיות חיים של הגשמה, מימוש וביטוי עצמי (אם נשתמש בהם) מה יהיה הצעד הבא עבורכם? ההדרכה היא ללא עלות, בשידור וידאו חי דרך האינטרנט, בנוחות של הבית שלכם. יש להרשם על מנת לקבל גישה. ועוד דבר חשוב - בגלל אופי ההדרכה, אני לא מתכוון לפרסם הקלטה שלה. אני חושב שמי שזה מספיק חשוב לו יתעדף את הדברים ויגיע. כל הפרטים, והמועדים שבהם ההדרכה מתקיימת נמצאים כאן בקישור. סוף שבוע מעולה! ערן נ.ב. - כן, כן, אני יודע.. אולי המועד לא מתאים, אולי השעה קצת מאוחרת, אולי אתם עייפים בסוף היום... הכל נכון.   נסיבות תמיד יהיו. תירוצים אף פעם לא חסר. אבל, תירוצים ונסיבות אולי גורמים לכם להרגיש טוב לרגע, אבל הם לא באמת יגרמו לשינוי שאתם רוצים. הצעד הראשון ללקיחת אחריות ולהפסקת התלות הוא - להפסיק עם התירוצים!

בכל שיחה שלי עם רוברט שמין (ולשמחתי זכיתי לכמה וכמה כאלו לאורך השנים), אני לומד ממנו משהו חדש. תפיסת העולם שלו, האופטימיות והנדיבות האינסופית שלו מעוררים בי השראה בכל פעם מחדש. בילדותו, רוברט הוגדר על ידי מוריו בבית ספר כאידיוט וטיפש, הוא נשר ממערכת החינוך הפורמאלית ובגיל 15 עבד כמנקה שולחנות במסעדה מקומית. מאז הוא הפך להיות למשקיע נדל"ן ומנטור בינלאומי המלמד אנשים להשקיע בנדל"ן ללא הון התחלתי. בשיחה פתוחה וכנה, רוברט משתף על הדרך שעבר, על תפיסת עולמו שהביאה אותו להצלחה בינלאומית, ושעל פיה, גם היום הוא מכשיר אלפי יזמים בכל העולם להשיג את החופש הכלכלי והאישי שלהם. הוא משתף על האופן שבו הוא תופס כשלונות, על הפעילות הפילנטרופית שלו ברחבי העולם, על החיבור האישי העמוק שלו לישראל, על היעוד האישי שלו ומדוע החיבור ליעוד שלך ושל העסק שלך כל כך חשובים להצלחה בימינו. בין השאר תוכלו ללמוד מהשיחה שלנו:

הי! לפני כמה ימים שוחחתי עם בעל עסק צעיר לקראת תחילת תהליך ליווי עסקי ב-1/1 עמי.   מיד בתחילת השיחה שלנו הוא אמר לי שיש משהו שחשוב לו שאני אדע.   שאלתי במה מדובר והוא אמר לי שמבחינתו הוא מגיע לתהליך ביננו ממקום של "תלמיד-מורה" ולא ממקום רגיל של "ספק-לקוח".   מעולם, עד אותו רגע, לא שמעתי מישהו שהתייחס לתהליך הליווי בצורה הזו, וכדי לוודא שאני מבין לחלוטין את הכוונה שלו ביקשתי שיחדד לי איך הוא רואה את ההבדל בין השניים.   ואז הוא הסביר לי שכשהוא קונה מוצר או שרות כלשהו ממקום של "ספק-לקוח" הוא עושה זאת כדי לקבל מהספק שרות מסויים. אבל ברמה הפנימית אין לו שום רצון להידמות לו. ומצד שני, כאשר הוא מגיע ממקום של "תלמיד-מורה" הוא בא כי מעבר לשרות שהוא רוכש, הוא בא גם לקבל את המודל – להידמות למורה שלו ברמה הפנימית/אישית.   האמת, שקודם כל מאד התרגשתי מאיך שהוא הסביר את ההבדל בין השניים ובעיקר מכך שהוא בחר בי להיות "מורה" עבורו. זה גם, בעיני, מלמד הרבה עליו. על הרצינות שהוא מתייחס בה לתהליך שאנו עומדים לצאת אליו ביחד, ועל כובד הראש שבה הוא קיבל את ההחלטה לבחור במי שהוא מאמין שיהיה מורה ראוי עבורו.   מעבר למחמאה הגדולה שהרגשתי שקיבלתי ממנו, הדברים שלו גרמו לי לחשוב הרבה על מה גרם לו להרגיש שאני המורה המתאים עבורו.   ובמיוחד, בעולם של היום, של שיווק "צועק", מתאמץ, מלא בהייפ ובהבטחות בומבסטיות, איך אנשים יכולים לדעת במי לבחור, על מי לסמוך ובמי להאמין?   הרי לאן שאתה לא מסתכל, אתה מיד מוצף בהצעות ש"ישנו את חייך", בהבטחות להכפיל את ההכנסות בתוך 4 וחצי דקות, בשיטה או נוסחה חדשה שתמשוך אליך את כל הלקוחות בתוך רגע קצר אחד...   וזה מאד מבלבל...   הייתי בעצמי בצד הזה לפני שנים. ובאמת האמנתי שיש נוסחאות ושיש שיטות שעושות קסמים.   מאז התפכחתי ואני מבין שזה רחוק מהמציאות. תוצאות משמעותיות ושינויים משמעותיים דורשים לעבור תהליכים משמעותיים. זה לאו דווקא עניין של זמן או השקעה, זה בעיקר עניין של עומק שאליו אתה יורד ומגיע. לעומק של עצמך ולעומק של העסק שלך. להבנה העמוקה של מה אתה מביא עמך, ומה המתנה שלך לעולם. לבהירות של הסיבות שבגללן אתה עושה את מה שאתה עושה ושאתה מוכר את מה שאתה מוכר. למשל האם אתה מוכר משהו רק כי יש בו פוטנציאל כלכלי שימלא את חשבון הבנק שלך? או שאתה באמת יודע ומאמין שמה שאתה נותן ללקוחות / לתלמידים שלך הוא אמיתי ובעל ערך ממשי.   ושלא תבינו לא נכון, אני מאד אוהב שחשבון הבנק מתמלא וזו בהחלט מטרה ראויה, אבל אני מאמין שבסוף היום מה שבאמת נותן לנו סיפוק, יותר מהכל, זה פחות כמה יש לנו בבנק ויותר כמה השפענו על הלבבות של האנשים שאנו משרתים אותם.   ובין כל ההייפ השיווקי שאופף אותנו, אני חושב שגם הלקוחות שלנו משתנים. גם הם כבר התעייפו מההבטחות הבומבסטיות, גם הם שבעים מנוסחאות הקסם והשיטות ה"מהירות". גם הם מבינים שיש תהליכים שצריך לעבור ויש עומק של הבנה ושל עשייה שצריך לפעול מתוכו. והם גם מחפשים את העומק הזה אצלנו – בעלי העסקים שנותנים להם את השרותים או המוצרים שאמורים להקל ולפתור להם את הבעיות.   אמיר הפיל אצלי אסימון מאד גדול, כי הוא בעצם הדגיש לי את האופן שבו הלקוחות רוצים לקנות מאיתנו ולהרגיש אותנו כספקים ונותני שירותים. ובעקבות השיחה איתו, ניסיתי לרכז עבורכם מה עושה את ההבדל, לדעתי, באיך הלקוחות שלנו מרגישים וחווים אותנו.   האותנטיות שלנו – יש לכך הרבה פנים וצדדים, אבל זה מסתכם בעד כמה אנחנו אמיתיים. קודם כל עם עצמנו. האם אנו באמת מאמינים במה שאנו מוכרים? באופן שבו הוא משפר / עוזר ללקוחות שלנו? האם השיווק שלנו מראה את מי שאנחנו באמת או את מה שאנו חושבים שיעשה רושם על הלקוחות שלנו?   הכוונה שלנו – מה שנמצא מאחורי השיווק שלנו. האם אנו משווקים רק כי יש כאן הזדמנות כלכלית? האם סוגרים את העסקה כי יש בה פוטנציאל כלכלי שמקדם אותנו קודם כל? או לחילופין, האם אנו באמת מאמינים שמה שיש לנו נכון ומתאים ללקוח וישפר את חייו? האם אנו עושים את מה שאנו עושים כדי "לעשות סיבוב" או שאנחנו כאן כדי להישאר לאורך זמן?   האנרגיה שאנו מגיעים איתה – אני בטוח שהרגשתם בעבר את האנרגיה של "הלחץ לסגור" שהופעלה עליכם מכיוונים שונים. לפעמים זה גם בא לידי ביטוי על ידי שימוש בטקטיקות שיווקיות שגורמות לנו להרגיש שאנו מפסידים משהו אם לא נסגור מיד (FOMO – הפחד מלהפסיד). זה קו עדין בעיני, כי לפעמים הלקוחות צריכים שנהיה עמדה עבורם ונניע אותם מאזור הנוחות שלהם, אבל בהרבה מקרים שחוויתי בעצמי השימוש הוא מוגזם וכל מטרתו הוא לסגור את העסקה בכל מחיר.   הדיוק שלנו ללקוח המתאים – עד כמה אנו באמת מבינים את הלקוחות שלנו, ועד כמה אנו יודעים לבחור ולסנן רק את אלו שמתאימים לנו ושהמוצר/שרות שלנו מתאים להם. האם נהיה מוכנים "לוותר" על לקוח משלם, כי אנו יודעים שמה שאנו מציעים לו זה לא מה שהוא צריך, או שנהמר לסגור עסקה כי יש כאן עוד כסף?   כנות ההבטחה שלנו – יש לא מעט הבטחות שיווקיות "בומבסטיות" מסביבנו. זה מן הסתם נובע מהמחשבה שככל שנבטיח יותר, וככל שזה יהיה "גדול" יותר, כך זה יהיה אטרקטיבי ומושך יותר ללקוחות והם ירצו לקנות מאיתנו. אני חושב שישנה היום התפכחות בצד של הלקוחות והם מבינים שאין באמת "פתרונות קסם". לאורך השנים ראיתי שדווקא במקומות שבהם "הנמכתי ציפיות" למקום הריאלי שבו הלקוחות יודעים בוודאות מה הם מקבלים, הם ידעו להעריך את זה יותר והתחברו יותר. שלא נדבר על כך שזה מצמצם ומעלים את בעיית הלקוחות הלא מרוצים שמגיעים עם ציפיות למשהו אחד ומקבלים משהו אחר לגמרי.   יש מן הסתם עוד גורמים נוספים שמשפיעים, המשותף לכל אלו שציינתי כאן שהם כולם נובעים מאיתנו. מהמקום שבו אנו נמצאים בו. אם אנו נמצאים בלחץ, זה משדר החוצה ללקוחות, אם אנו נמצאים במקום שלם, עם עצמנו, שיודע ומכיר בערך שלי ושל המוצרים/שרותים שלי, זה מה שיהדהד ללקוחות ויותר מכל הבטחה שיווקית בומבסטית כזו או אחרת, הוא גם זה שימשוך אלינו את הלקוחות הנכונים והמתאימים לנו.   מאחל לכם ולי, עוד לקוחות שיראו בכם מודל ולא רק ספק שנותן להם מוצר או שרות כלשהו...   שלכם, ערן.