ערן שטרן

ג'ון לי דומאס (John Lee Dumas) הוא יזם, המייסד והמנחה של אחד הפודקאסטים המצליחים והמושמעים בעולם - Entrepreneurs On Fire עם למעלה מ-100 מליון האזנות לכ-3,000 פרקי פודקאסט יומיים שפרסם עד כה. לאחר שסיים את השירות הצבאי שלו בעיראק, הוא החל לחפש את דרכו בחיים. החל ללמוד משפטים והפסיק, המשיך את המסלול כשכיר בחברות גדולות. וכך, באחת מהנסיעות הארוכות בכל בוקר לעבודה, עלה בו הרעיון להקים את הפודקאסט היומי, והשאר היסטוריה. בשיחה שלנו, שאמנם היתה קצרה מהרגיל, ג'ון שיתף כמה מהתובנות המשמעותיות יותר מדרכו היזמית: - מה היה הטריגר שהצית בו את הרעיון לעשות שינוי, לעזוב את עבודתו כשכיר ולהתמסר ליצירה של פודקאסט יומי - מה זה חופש עבורו, ומה יכול לאפשר לכל אדם ליצור חופש בחיים שלו - מה הוא עושה בנקודות השבירה, להתמודד עם אתגרים משמעותיים - מה היא העצה האחת שהוא היה נותן למי שרוצה להניע שינוי בחיים שלו - ומה גורם לו לקום בבוקר ולעשות את מה שהוא עושה הראיון עם ג'ון באנגלית, אך בסיומו הקלטתי עבורכם גם סיכום שלי של עיקרי הדברים.

הפעם אני התארחתי בפודקאסט של עו"ד רות דיין-וולפנר: "בית הספר לקארמה טובה", דיברנו שם בפתיחות על תהליכי שינוי משמעותיים שעברתי, התמודדות עם מחלת הסרטן, גירושים ועוד... וגם העמקנו בשיחה לדבר על שבע מפתחות משמעותיים להתמודדות עם שינויים בחיים. בין השאר תוכלו לשמוע: • כיצד מתמודדים עם חוסר הוודאות בתהליכים מורכבים של שינוי • מהו המנגנון הפנימי שמונע מאיתנו לעשות שינוי • כיצד לתת מענה לפחדים הכלכליים בתהליכי שינוי • ההשפעה הדרמטית של האנרגיה והסביבה בחיים שלנו על היכולת שלנו לעשות שינוי • מדוע גבולות נותנים לנו חופש בחיים • איך להתחיל ולעשות שינויים גדולים ומשמעותיים בחיים שלנו • כיצד נכונות להיכשל יכולה להוביל אותנו להצלחה משגשגת?

לאחרונה העברתי הרצאה לסטודנטים בקרייה האקדמית אונו. בגלל נפלאות התקופה, היא הועברה בזום והוקלטה, כך שגם אתם יכולים להנות ממנה כעת. צפייה מהנה :-)

נימרוד משיח, סגן אלוף עולם בגלישת רוח, ספורטאי השנה של הועד האולימפי, והספורטאי היחידי במדינה שזכה ב3 מדליות ברציפות באליפויות העולם. מאמן מנטלי, מרצה, יזם, ונשוי לאננדה. לאחר קריירה ארוכה כספורטאי מקצועי, נימרוד פרש לאחרונה ועבר שינוי מהותי ממקום של אדם שהיה עסוק במרדף אחר ההצלחות והריגושים לאדם שמחפש את העומק והמשמעות שבחיים. בשיחה פתוחה וכנה, נימרוד שיתף במסע החיים והקריירה שלו, ברגעי השיא והשפל, בהתמודדויות מול שחר צוברי על המקום הבודד לאולימפידה ועל הפרישה והשינויים בעקבותיה. כמו כן, תוכלו לשמוע: - כיצד משברי הילדות שעבר, עיצבו את הזהות שלו - איזה תפקידים אנו בוחרים או מקבלים על עצמנו בילדות וכיצד הם מנהלים אותנו לכל אורך חיינו - כיצד מקבלים החלטות בסביבה משתנה - מדוע דווקא ברגעי השיא של הזכיות והפודיומים, הוא חווה משבר וריקנות - על החשיבות של ההתמסרות לדרך ולאו דווקא לתוצאה הסופית - היריבות המתמשכת מול שחר צוברי, כיצד השפיעה על הקריירה שלו ועל סגירת המעגל ביניהם לאחר הפרישה  

אל תצעק, אל תבכה, אל תלכלך, אל תצא מהקווים.   כי ככה צריך!   אל תשאל שאלות, תתיישר לימין, אל תפריע, אל תעורר מהומות.   כי ככה צריך!   תלך לבית הספר, תלך לתיכון, תלך לצבא, תלך לאוניברסיטה.   כי ככה צריך!   תמצא עבודה טובה ו"בטוחה", שבה תפליג ב"בטחון" עד לפנסיה, תמצא אישה, תתחתנו, תקנו מיד בית (גם כשאין לכם כסף), תקחו משכנתא (שתשעבד אתכם לכל החיים)!   כי ככה צריך!   תעשו 3 ילדים, תתקדם בעבודה, תקנו בית גדול יותר, (ותגדילו את המשכנתא עוד יותר), תסעו פעמיים בשנה לחו"ל, ואל תשכחו להעלות תמונות כשאתם מחייכים לפייסבוק!   כי ככה צריך!   אל תטיל ספק במה שאומרים לך בחדשות, או במה שאומרים לך בעלי "סמכות" באופן כללי, תפסיק לעשות בלאגנים, שכחת שצריך להתיישר לימין?   כי ככה צריך!   תהיה כמו כולם, תעזוב את החלומות שלך, גם ככה לא תגשים אותם (תראה אותנו, גם אנחנו לא הגשמנו אותם), תסתפק במה שיש לך, ואל תחשוב על לשנות משהו!   כי ככה צריך!   תפסיק להרעיד את הספינה, אתה לא רואה שאתה עושה כאן אבק? השינוי שלך פוגע בנו, הוא גורם לנו להראות לא טוב, תתיישר כבר ודי!   כי ככה צריך!   ככה עושים כולם, מה אתה לא מבין? תסתכל מסביבך אתה לא קולט, יש רק דרך אחת לחיות את החיים, וזו הדרך שלנו! וזו הדרך הנכונה!   כי ככה צריך!   זהו עד כאן! כאן עובר הגבול שלי, עכשיו תורי לבחור מה מתאים לי ומה לא, עכשיו תורי להחליט מה נכון עבורי ומה לא, אלו החיים שלי, ולא שלכם, אני אחיה אותם איך שאני בוחר!   כי ככה אני רוצה! וכמו שאני רוצה, ככה באמת צריך! ~~~~~~~~~~~~~~~~~   מוקדש באהבה לכל מי שעוד יש בו טיפה של רצון חופשי, אהבה לעצמו, ודחף לחיות את החיים שלו כפי שהוא בוחר, ולא לפי מה שהסביבה רוצה או מכתיבה...

ברכה קליין תאיר היא דוקטור להתנהגות ארגונית: יועצת ארגונית, מנחה, מאמנת, מרצה ובעלת פוסט דוקטורט בחשיבה יצירתית. אבל מעבר להגדרה הפונקציונלית הזאת, היא מגדירה את עצמה כמי שפותחת שערי פליאה ממדיים כדי לאפשר לאדם או לארגון להיטען ולממש פוטנציאל גדול יותר שלו המחכה להתגלות. המפגש עם ברכה היה מרתק ומוזר בו זמנית, האנרגיה של ברכה חזקה והשפיעה גם על מכשיר ההקלטה שפעל כאילו יש לו חיים משל עצמו... העוצמות של ההקלטה השתנו לכל אורך הפרק, מה שלא קרה לי מעולם... מוזמנים להאזין ולגלות: - למה השאלה הפופולרית "איך עושים את זה?" מגבילה ומקבעת אותנו - מהן שתי המילים החשובות ביותר להתפתחות שלנו - המסע המרתק של ברכה מהמעברה בשנות ה-50 להיכן שהיא היום - איך מגיעים לחופש שאנו כל כך מייחלים לו בחיים שלנו - מדוע תשעת הספרים שכתבה, הפכו ללא רלוונטיים מיד לאחר שיצאו לאור - מה התפקיד של הכאב והסבל בחיים שלנו - מדוע הגיעה הקורונה ומה התפקיד שלה באבולוציה האנושית - מדוע "השגרה" זו המחלה האמיתית - מהי השאלה המהותית שיכולה לשנות את המציאות שלנו

אורן ביטרמן הוא רואה חשבון, יועץ ומלווה פיננסי והבעלים של OBI: הנתיב המהיר להמראה פיננסית, עסק המעניק ללקוחותיו ליווי צמוד לצורך מציאת פתרונות ודרכים יצירתיות להגדלת ההון העצמי, שיפור תוצאות והמראה פיננסית תוך חתירה לחופש ובטחון כלכלי. לאחר 13 שנים בתפקידי ניהול בכירים באחת מהפירמות הפיננסיות המובילות והגדולות בעולם, הוא החליט לעשות שינוי ולצאת לדרך עצמאית. בשיחה שלנו, תוכלו לשמוע: - מהו ההרגל השבועי הכי מהותי שהשפיע יותר מהכל על ההצלחה הכלכלית שלו - איך לעבור ממצב של הישרדות למצב של צמיחה - מה עזר לו לפתח לעצמו מקורות הכנסה רבים - מה היה הצעד הראשון שעשה להקמת העסק שלו - למה ידע בחינם אף פעם לא יעזור לנו באמת לעשות שינוי - איך מתמודדים עם הפחד משינוי - איזה שאלות קריטיות צריך לשאול את עצמנו לפני קבלת החלטות חשובות

ענת פרנקל היא אדריכלית סינרגית ובעלת משרד אדריכלים למעלה מ-20 שנה, יוצרת תשוקה, מנחת סדנאות והרצאות ויוצרת מופעי פרפורמנס. בעקבות חווית ההשתתפות שלה ב-Burning Man בארה"ב היא הפכה להיות בין יוצרי ארוע המידברן והמתכננת של העיר הזמנית שהוקמה לארוע. בשיחה שלנו תוכלו לשמוע בין השאר: - כיצד המוכנות להיות ב"כלום" ובנקודת שבר אפשרה לה ליצור שינוי בעיסוק שלה - כיצד המפגש עם תרבות ה-Burning Man השפיעה על חייה - כיצד להתמודד עם המורכבות והקונפליקט בין הדמויות השונות שקיימות בתוכנו - כיצד להתמודד ברגעי הפחד של השינוי ולהמשיך קדימה - כיצד ניתן לשחרר את רגשות האשמה והביקורת העצמית שלנו - כיצד הופכים את התשוקה ביום יום לכוח מניע בחיים

חני לרמן היא ה"חברולוגית" הישראלית הראשונה, מחברת הספר "איפה החברות שלנו?". ברגע מכונן אחד בחייה, היא פתאום יכלה לראות שאין לה חברות אמיתיות שאיתן תוכל לחלוק ולשתף את הרגעים המכוננים בחיים. הרגע הזה הוביל אותה למסע של חיפוש שבמהלכו גילתה שמה שהיא מתמודדת איתו אינו רק הבעיה האישית שלה, אלא חלק מתופעה רחבת היקף שאינה מדוברת אצל הנשים. בהמשך היא הקימה את "חוג חברות" שבמסגרתו פעלו עשרות קבוצות של נשים בכל רחבי הארץ. בשיחתנו תוכלו לשמוע: - מה הופך קשר לקר חברות עמוק - כיצד הפגיעות מאפשרת לנו ליצור קרבה ואינטימיות - כיצד להתמודד ולהסיר את הבושה מהחיים שלנו - מדוע חשוב להסיר שיפוטיות ותבניות בראש כדי לייצר קשרים חדשים - מהם המרכיבים שיוצרים חיבור עמוק - איך מתגברים על הפחד מדחייה

השיר הזה, של מרתה מדיירוס (שמיוחס בטעות לפאבלו נרודה), נוגע בי בכל פעם מחדש.   "אט אט דועך מי שלא נוסע מי שלא קורא מי שלא שומע מוסיקה מי שלא מוצא את החן בתוך עצמו   אט אט דועך זה שהורס את האהבה לעצמו זה שדוחה עזרה מושטת   אט אט דועך זה המשועבד להרגליו החוזר יום יום לאותם המסלולים   אט אט דועך זה שלא מחליף את המותג שלא מחליף את צבע הלבוש שלא משוחח עם מי שהוא לא מכיר   אט אט דועך זה שמתחמק ממערבולת החושים המונע מעצמו תשוקות המחזירות את ברק העיניים ומשקמות את הלב ההרוס   אט אט דועך זה שלא מסובב את ההגה כאשר הוא לא מאושר … מעבודתו, ממעשיו, מאהבתו   אט אט דועך זה שלא מסכן את הוודאי או הלא ודאי בכדי ללכת אחרי חלום   אט אט דועך זה שלא מרשה לעצמו אפילו פעם בחיים לברוח מהעצות הנבונות   חייה היום סכן היום עשה היום עשה מיד   אל תסכים לדעוך לאט הסר את המכשולים אל תסרב לאושר"   אני פוגש אינספור אנשים, שלאט לאט דועכים. חלקם תופסים את עצמם, רגע לפני שיהיה מאוחר מדי, ועושים עם זה משהו. הם עושים שינוי.   אבל הרוב אינם כאלו. הם דועכים לאט לאט.   יש משהו מאד מסוכן בדעיכה האיטית הזו... זה כמו הסיפור על הצפרדע שיושבת בסיר המתחמם לאיטו על הכיריים. היא לא מרגישה בשינוי קיצוני שקורה לה, הטמפרטורה עולה לאיטה.. עשירית המעלה בכל רגע.. והצפרדע מתחממת לה לאט לאט לאט...   ואז, ברגע אחד, פתאום היא קולטת שהמים רותחים והיא מתבשלת בסיר.   אבל אז, לרוב, זה כבר מאוחר מדי.   (לכל אוהבי בעלי החיים, זה כמובן ניסוי מחשבתי, לא נוסה על בעלי חיים, לצפרדע שלום :) )   הרוב דועכים לאט לאט. רואים את זה בעיניים שלהם. אני קורא להם אנשי ה-Walking Dead – המתים המהלכים.   הם איבדו את כל חדוות החיים, אבל העצוב יותר מכל, הוא שהם גם איבדו את התקווה. את התקווה שהם יכולים לשפר משהו. את התקווה שמשהו יכול להשתנות. את התקווה שהם יכולים להשתנות.   ואז הם ממשיכים לדעוך, little by little, עוד ועוד.   בוב פרוקטור, אחד המנטורים המשמעותיים בחיי אמר על כך, ש"מרבית האנשים הולכים בזהירות, על קצות האצבעות, כל חייהם, רק כדי להגיע בבטחה אל המוות".   הם כל כך נזהרים, מחפשים את הוודאות (שלא באמת קיימת, כי מי יודע מה יהיה מחר), את הבטחון של להישאר במוכר ובבטוח, ומשלמים על כך מחירים מאד כבדים.   הם משלמים על כך בחייהם. בחוסר סיפוק, בתסכול, בשעמום.   רוב האנשים תמיד יסתכלו על "המחיר" שהם צריכים לשם כדי לעשות שינוי כלשהו, אבל כמעט ואינם מסתכלים על המחיר שהם משלמים כשהם לא עושים את השינוי. ולרוב, זהו מחיר יקר יותר.   ואז, אט אט, הם דועכים.   חזרו עכשיו לראש הפוסט, וקראו את השיר מההתחלה. תרגישו אותו, את המשמעות העמוקה של הדברים. ואז בחרו לחיות, בחרו לעשות צעד אחד, קטן ככל שיהיה, לשנות משהו אחד בחייכם.   ואז – עשו אותו!   שלכם, ערן.