פרק 94 – מחבקת את הכאב – חלק 1 – שלי אללוף

ערן שטרן שלי אללוף

שלי אללוף היא אמנית תנועה ומילה, כוריאוגרפית, פרפורמרית, במאית, רקדנית, מורה, כותבת. מחוללת תהליכים דרך ריקוד מזה כ-25 שנה. היא יוצרת ומפתחת את שיטת "מחול.חיים" כדרך להתפתחות התודעה באמצעות תנועה.
שלי היא אוטודידקטית, חוקרת גוף, נפש, תנועה, תודעה, אמנות, מיניות, סיפורי חיים, טבע האדם, חוויה והוויה נשית, פיסיקה, אהבה, יצירה ומוות.
השיחה איתה היתה אחת המרתקות שזכיתי לקיים ובגלל שהארכנו מאד בשיחה, החלטתי לחלק את הפרק עם שלי לשני חלקים.

בחלק הראשון תוכלו לשמוע על:
– חווית החזרה שלה לחיים לאחר המוות
– מה היא מחוללת בחייה
– מדוע החלה לשקר כבר לפני גיל 6?
– כיצד הכניסה כנות עצמית גבוהה לחיים שלה
– מדוע עזבה את בית הספר והפכה לאוטודידקטית
– איך ריקוד בטן הוביל אותה לחיות שנתיים בקהילת צוענים באיסטנבול

בחלק השני תוכלו לשמוע על:
– מדוע היא לא מאמינה למה שהיא שומעת מאחרים
– על המפגש שלה עם סרטן ראש אגרסיבי בגיל 41
– התגלית שלה לגבי אהבה עצמית מתוך תהליך הריפוי
– על תקשורת עם הגוף דרך תנועה ותהליכי יצירה
– על יצירת "הַדָּבָר-הגדה בתנועה" הופעה שהופכת את הקרביים
– על מה זה להיות מחוללת

רוצה שינוי, אבל…

היי!

אנחנו ממש בישורת האחרונה של סגירת ההרשמה לקבוצה חדשה בתוכנית "עושים שינוי" שתפתח בשבוע הבא, וזה אומר שבימים האחרונים קיימנו עשרות שיחות עם מועמדים פוטנציאלים שהביעו התעניינות בתוכנית. ובעיקר הביעו רצון לעשות שינוי משמעותי בחייהם.

אחת התופעות המעניינות שאנחנו שמים לב אליה בשיחות האלו, זה אנשים שאומרים שהם רוצים שינוי, ואפילו מרגישים שהם מחוייבים לעשות שינוי בחייהם, ואז הם מוסיפים את המילה "אבל…".

באופן כללי, בתקשורת ובשפה, המילה "אבל" מבטלת את כל מה שנאמר לפניה. וכשאדם אומר שהוא "רוצה לעשות שינוי, אבל…" הוא למעשה מביע את החשש והפחד שלו משינוי, יותר מהכל. אנשים שנמצאים במקום הזה לרוב יצדיקו לעצמם את העמידה במקום וחוסר ההחלטה כדי לאפשר לעצמם להרגיש "בנוח" עם זה שהם לא באמת משנים שום דבר.

כשחקרתי את התופעה הזו לעומק, גיליתי שיש כמה הצדקות פופולריות שאנשים עושים לעצמם.

כמה זמן עוד נשאר לנו?

שעון כיס על אבן

הנה תרגיל פשוט בחשבון אבל עם משמעות גדולה:

קחו את הגיל שלכם, והפחיתו אותו מהמספר 65.

כלומר, אם אני כרגע בן 50, אז התרגיל הוא: 65-50=15

התוצאה שקיבלתם (במקרה הזה 15) היא המספר החשוב.

מה המשמעות שלו?

זה פחות או יותר חלון ההזדמנויות שנותר לכם.

הזמן שנותר לכם לממש, להגשים, להעז ולהתנסות בדברים שהייתם רוצים לעשות.

זה חלון ההזדמנויות שנותר לכם כדי "להצליח" (מה שזה לא יהיה עבורכם).

אני לא טוען שהחיים מסתיימים בגיל 65, ממש לא, אבל מתישהו נרצה קצת יותר "לנוח על זרי הדפנה" ולהנות מהחיים, לא?

אז כעת, יש לנו X שנים לפעול ולהגשים.

יכול להיות שבתוכניות שלכם, זה אפילו לא 65… אולי זה כבר 55 ואולי זה יהיה 70. זה לא כל כך משנה. שימו את המספר שמתאים לכם, אבל הכי חשוב: הבינו כמה שנים נותרו לכם לעשות את זה.

הרבה מדי אנשים מחכים ל"זמן המתאים", לאותו יום מיוחד שבו כל הרמזורים יהיו ירוקים ואז הם יוכלו לעשות את מה שהם רוצים לעשות.

אני לא רוצה להיות "עוכר שמחות" אבל היום הזה אף פעם לא מגיע.

אנחנו מתנהלים בחיים כאילו יש לנו זמן בלתי מוגבל. והוא לא.

שלא נדבר על כך, ש-shit happens ופתאום אתה עשוי למצוא את עצמך מתמודד עם משבר כלשהו (מחלה, גירושים, פיטורים וכו') ואז אתה מגלה שלא רק שהזמן שלך התקצר, אלא שגם אפשרויות הפעולה שלך מאד הצטמצמו.

אין לכם זמן לבזבז יותר, החיים קורים עכשיו.

אז מה אתם עושים עכשיו כדי לממש את עצמכם? להגשים את עצמכם? לעשות את השינוי שתמיד חלמתם עליו?

פרק 93 – יותר משפחדתי למות, פחדתי לא להיות – נעה גביש

ערן שטרן ונעה גביש

נעה גביש מגדירה את עצמה כאישה, אימא, בת זוג ומי שחיה בתנועה מתמדת. בגיל 50 היא פגשה במחלת הסרטן בפעם הראשונה והחלימה, ולאחר חמש שנים פגשה בסרטן פעם נוספת. בעקבות התמודדותה עם הסרטן הקימה את קהילת "תשוקות מרפאות".
לאחרונה יצא לאור ספרה "מוות קטן", בו מתואר מסעה של גיבורת הספר בהתמודדות עם מחלת הסרטן ומסע הגילוי המיני שיצאה אליו בעקבותיו.
בשיחתנו דיברנו על התמודדות עם אתגרים, תשוקות, ריפוי ועל התפיסות המקובלות שלנו לגבי יחסים, זוגיות, מיניות, ושליטה.
בין השאר תוכלו לשמוע:
כיצד התמודדה עם האנורקסיה שחוותה בצעירותה
על ההתמודדות הכפולה שלה עם מחלת הסרטן
מדוע דווקא בתקופת המחלה החלה לכתוב את הספר "מוות קטן"
מדוע המיניות שלנו היא יצר החיים הגדול ביותר שיש
איזה תפיסות חליפיות קיימות בנוגע למה זו אהבה, מונוגמיה וזוגיות
על הדינמיקה של יחסי שליטה ומה החופש והשחרור שהם מאפשרים
וגם, על הקשר בין אוכל ומיניות

פרק 92 – החיים הלא מושלמים שלנו – נעמה קמינר מבורך

ערן שטרן ונעמה קמינר מבורך

נעמה קמינר מבורך היא מטפלת, יועצת ומרצה לפסיכולוגיה חיובית. לאחר שהוציאה את עצמה מדכאון לאחר הלידה שחוותה במשך מספר שנים, התקבלה ללימודי תואר שני בפסיכולוגיה חיובית בארה"ב, שלאחריהם החלה לטפל באנשים הרוצים להיטיב את מערכות היחסים שלהם.
בשיחה שלנו תוכלו לשמוע בין השאר:
מה המשמעות של להיות נאמן לעצמך
למה החיים שלנו אף פעם לא יהיו באמת מושלמים
מה הופך את החיים שלנו לטובים יותר
מדוע עד היום, היא מחזיקה בארון שלה, מעיל עור שחור עם ניטים
מדוע אין באמת "נוסחה מנצחת" לחיים
כיצד ניתן לחזק את החוסן האישי שלנו
למה דווקא לסביבה הכיר קרובה שלנו כל כך קשה עם השינויים שאנו עוברים
מדוע חשוב להיות אגואיסט

פרק 91 – אדם המחפש אינטימיות (עם החיים) – יקיר אנגלנדר

ערן שטרן ויקיר אנגלנדר

יקיר אנגלנדר נולד וגדל בחברה החסידית החרדית-מודרנית, ובצעירותו בחר לצאת משם ולהיפתח לעולמות אחרים. לאורך השנים ומסע חיים מרתק, הוא בוחן את הקצוות בין הניגודים השונים בחברה: דתיים וחילוניים, גברים ונשים, יהודים וערבים, מונוגמיה ופוליאמוריה.
זוהי שיחה לא שגרתית, פורצת גבולות ומוסכמות שהשאירה אותי עם הרבה שאלות לגבי החיים ולגבי האמונות שאנו מחזיקים בהן.

תודה! ההרשמה שלך נקלטה

ברגע זה הרובוטים האוטומטיים שלנו שולחים אליך מייל אישור עם הרבה מידע חשוב על כל התוכן המשמעותי שניתן להפיק מהאתר שלי. 
חשוב לוודא שקיבלת את המייל הזה, לעיתים הודעות תקינות נכנסות בטעות לתיקיית הספאם או הקידומים, אז כדאי לבדוק אם זה לא הגיע לשם בטעות, ואם כן, למשוך את המייל לתיקייה הראשית בתוכנת הדואר שלך כדי שלהבא ההודעות יגיעו לשם.
איזה כיף שאתם כאן!

יש לי מתנה מדהימה עבורכם!

מיטב התכנים שלי זמינים לכם ללא עלות!

הם מחכים לכם כאן בלחיצת כפתור

רגע לפני שאתם עוזבים!

אני מזמין אתכם לקבל ממני את מיטב התכנים שלי ללא עלות!
הם זמינים לכם כאן בלחיצת כפתור

השאלה שלך נשלחה!