שנה: 2019

פרק 12 – מי הם המנהיגים החדשים

הפעם יש לנו פרק מיוחד שבו אני בחרתי להקריא לכם פרק נבחר מתוך ספרי השני רב-המכר "להתעורר".
פרק 4 בספר נקרא "מי הם המנהיגים החדשים" ועוסק באותם אנשים, שהעולם צמא אליהם שיצרו כאן שינוי. האם גם אתם חלק מאותה קבוצה יחודית?
כאשר אנו מדברים על מנהיגים, לרוב עולה לנו תמונה של פוליטיקאים או אנשי עסקים בכירים, אבל אני מאמין, שכל אחד מאיתנו הוא מנהיג. קודם כל את עצמו, לאחר מכן במעגלים הקרובים אליו, במשפחה ובהמשך במעגלים רחבים יותר. אבל המנהיגות מתחילה קודם כל פנימה, אצלנו ובתוכנו.
האזינו לפרק בו אחשוף בפניכם:
• מה מאפיין את אותם האנשים שטמון בהם אותו זרע המנהיגות שינבט ויגרום להם לצאת ולשנות את עצמם, את עולמם ובתוך כך גם להשפיע על עולמם של הסובבים אותם.
• מה הם צריכים לעשות כדי לממש את אותו הזרע שקיים בתוכם.
• במה תלויה יכולת ההובלה והמנהיגות שלכם

10 הדיברות לחיים *לא* מאושרים

שבת שלום חברים!

הפוסט הזה עלה לי בראש אתמול ברגע של השראה.

הרשת מלאה בפוסטים ותוכן בכלל על איך להיות מאושר ב-5 צעדים פשוטים, ב-3 דקות ביום או בשיטה פשוטה ומהירה… 🙂

אז עלתה לי התובנה שאולי כדי להיות קצת יותר מאושר, כדאי פשוט להפסיק לעשות את הדברים שפוגעים באושר שלנו…

אז הנה לפניכם, עשרת הדיברות לדברים שאם תעשו אותם, אני מבטיח לכם שתהיו פחות ופחות מאושרים. ואם תפסיקו לעשות אותם, תהיו קצת יותר מאושרים, קצת יותר בכל יום!

1. השוו עצמכם לאחרים – כל הזמן!

להיות בתחרות יכול להיות דבר בריא ומקדם לפעמים. 2 אנשים שמתחרים בריצה, גורמים לכך, שכל אחד מהם מושך את השני עוד קצת קדימה, גורם לו להוציא מעצמו עוד יותר. מצד שני, להיות בתחרות תמידית עם אחרים זה מעייף, מתיש ובעיקר – חסר תוחלת.

אני לא מעודד בינוניות, להיפך. אבל אם אתם עסוקים כל הזמן בהשוואה שלכם מול האחרים, אני מבטיח לכם שלא משנה מה תעשו, וכמה תתאמצו, תמיד ימצא מישהו שיהיה קצת יותר טוב מכם, או שיש לו יותר.

ואז, במקום להיות מרוצים מהתוצאות שלכם ולהנות מכך, אתם עסוקים בלהתבאס מכך שיש מישהו שמוביל על פניכם.

יותר מכך, כאשר אתם עסוקים כל הזמן באחרים, אז אתם עסוקים פחות – בעצמכם!

יצא לי לא פעם לדבר עם בעלי עסקים שמאד עסוקים בתחרות שלהם, במה שהאחרים עושים, וככל שהם עסוקים בהם, הם משקיעים פחות זמן ומאמץ במתחרים שלהם. איזה בזבוז של זמן ואנרגיה!

2. היו חומריים כמה שאפשר

העולם החומרי הוא חשוב. הגענו לכאן לעולם כדי לממש בחומר. אבל העידן שלנו היום והעולם היום יצר סוג של מרדף אינסופי של אנשים אחרי הדבר החומרי הגדול הבא.

בית גדול יותר, מכונית יקרה יותר, טיסה במחלקה הראשונה או בגד מפוצץ לא באמת הפך אף אחד למאושר יותר. לא מעבר לכמה דקות/שעות (אולי ימים). להיפך, ישנם מקרים שבהם הדברים הללו אפילו גרמו לאומללות נוראה לאנשים. אגב – זה לא קשור לדברים עצמם, אלא למשמעות שאנו נותנים להם.

המרדף הבלתי פוסק הוא מעייף. לעיתים הוא דורש מאנשים לשלם מחירים (לא רק בכסף) מאד גבוהים בשביל להשיגם ואז כשסוף סוף משיגים אותם, אז תחושת האושר הרגעית נעלמת ואת מקומה תופסת לא פעם תחושת ריקנות, אפילו גדולה יותר ממקודם.

3. המשיכו לצפות בפייקבוק בחיים הנפלאים של אנשים אחרים

אני חושב שאחד הדברים שהכי מאמללים אנשים זה הצפייה הבלתי פוסקת בחיים של אנשים אחרים.

קשור למס' 1 ברשימה כאן, של ההשוואתיות האובססיבית שיש לאנשים לגבי מה יש לאחרים, מה הם השיגו וכמה יש להם. ובמיוחד ברשתות החברתיות השונות תוכלו למצוא אינספור אנשים ודברים להשוות את עצמכם אליהם. הרי כולם יפרסמו רק תמונות מהחופשות המהממות, מהמנות שהם אוכלים במסעדות ומרגע השיא של החיים. אבל החיים עצמם קורים בין המסעדות, לחופשות ולרגעים המהממים.

למעשה, מרבית החיים הם בין הרגעים האלו. אבל מי יכתוב בפייסבוק: "קמתי הבוקר והיה לי יום שגרתי לחלוטין, אפילו משעמם.. רבתי עם האשה, ובכלל אני לא כל כך מרוצה מהחיים שלי כרגע"?

החיים זה לא מה שקורה בפייסבוק, באינסטוש או בטוויטר.

4. המשיכו לרצות אנשים אחרים

יש משפט שאני מאד מאמין בו: "מי שמנסה לרצות כל הזמן את כולם, מגלה שהוא הרבה פחות מרוצה". לאחרים תמיד יהיו דיעות לגבינו, מחשבות עלינו ורצונות מאיתנו. אני חושב שמילדות די מתכנתים אותנו לנסות ולרצות את כולם. ואנחנו משלמים מחירים בשביל זה.

בין אם בכך שאנו לא משאירים שום זמן, פנאי ואנרגיה לדברים שחשובים לנו, כי אנחנו עסוקים בלרצות אחרים. או שאנחנו מוותרים על דברים שחשובים לנו כדי שאחרים יהיו מרוצים. בכל מקרה, הריצוי פוגע בנו ופוגע באושר שלנו.

זה לא שאני אומר שלא צריך לעשות דברים עבור אחרים, השאלה היא מה המוטיבציה שעומדת מאחורי העשייה שלנו. האם אני עושה משהו כי אני מנסה לרצות מישהו אחר, או שאני עושה זאת בלב שלם לאחר שהחלטתי שזה מה שאני רוצה לעשות.

5. תכננו את חייכם על פי מה שמקובל, נחשב ו"כמו כולם"

די בהמשך ישיר לדיברה הרביעית. אנחנו מתוכנתים להכנס למסגרות. ממש מילדות, עוד מהגן. ובגן, בבית ספר, בתיכון, בצבא, באוניברסיטה ובמקומות העבודה התכנות רק מתחזק ומתקבע עוד יותר. ויחד איתו מתקבעות "נורמות" מסוימות. נורמות של מה מקובל, מה נחשב, מה "נכון", מה כדאי. ואנו הופכים להיות שיבוט, כמו כולם.

מי אמר שחייבים ללמוד באוניברסיטה? האם זה מבטיח הצלחה בחיים?

מי אמר שאתה חייב לרכוש את הבית שאתה גר בו (ולהיות משועבד לבנק ליתרת חייך)?

מה זה בכלל נורמלי? נורמלי זה בסה"כ ממוצע…

האם אתם רוצים לחיות חיים ממוצעים? או שאולי עדיף להיות קצת "לא נורמלים"?

6. קחו את עצמכם ברצינות, כל הזמן!

עם ההתבגרות שלנו אנו הופכים להיות יותר ויותר רציניים. התמימות הילדותית נעלמת ואיתה גם חלק מחדוות החיים שלנו. אני חושב שכולנו לוקחים את עצמנו (כולל אני את עצמי) קצת יותר מדי ברצינות.

באחד המפגשים שלי עם בוב פרוקטור הוא דיבר על כך שאנשים עסוקים כל הזמן במה חושבים עליהם השכנים. ואז הוא אמר את המשפט: "השכנים לא חושבים עליכם! הם עסוקים כל הזמן במה אתם חושבים עליהם!"

המשפט הזה אולי מצחיק, אבל בהחלט נכון!

הרבה אנשים עסוקים במה אחרים חושבים עליהם ומתחזקים איזו תדמית חיצונית רצינית שהם חושבים שזה מה שנדרש מהם. זה מעייף ללכת עם מסכה ותחפושת כל החיים. כיצד לדעתכם אנשים מרגישים כשהם נמצאים כל הזמן בתוך תחפושת ולא מאפשרים לעצמם להביא את מי שהם באמת לידי ביטוי?

7. אל תעזו להכשל!

זו אחת הדיברות החשובות בעיני. המילה כשלון מאד מפחידה אותנו. אנשים נשארים תקועים במקום שלא טוב להם, שנים על גבי שנים, מפחדים לזוז ולעשות שינוי כלשהו, רק בגלל הפחד שאולי הם יכשלו. אז הנה החדשות (טובות או לא אתם תחליטו…): אתם תכשלו!

מי שעושה משהו משמעותי בחיים שלו – נכשל. מי שמשיג תוצאות יוצאות דופן – נכשל. מי שפועל מעבר לאזורי הנוחות ומעבר לגבולות הרגילים שלו – נכשל!

באחד הראיונות שקיימתי עם רוברט שמין (איש עסקים, משקיע נדל"ן בינלאומי ופילנטרופ) הוא אמר משפט שנחרט אצלי בתודעה. בהמשך לשאלה ששאלתי אותו מדוע כל כך הרבה אנשים אינם משיגים את התוצאות שהם רוצים ואינם חיים את החיים שהם רוצים, הוא ענה: "כי הם לא נכשלים מספיק!".

אני חובב של ביוגרפיות של אנשים משמעותיים שעשו דבר או שניים בחיים ובעולם, והמשותף לכולם: הם נכשלו! והרבה מאד פעמים. נכשלו, נפלו, קמו, נערו את האבק והמשיכו הלאה.

8. אל תעזרו באנשים אחרים, עזרה זו חולשה!

מהילדות ובמיוחד בבית הספר מחנכים אותנו לפעול לבד. שאסור להיעזר באנשים אחרים. מי שנעזר באחרים במבחן, קוראים לו "מעתיקן" ומענישים אותו.

זה אחד הדברים הכי מגוחכים שמערכת החינוך עושה – יוצרת אנשים שמתוכנתים לעשות הכל לבד ולא להיעזר באנשים אחרים. אף אדם שאני מכיר, שהגיע להישגים משמעותיים, וחי חיים מאושרים, לא עשה זאת לבד.

יש לנו תפיסה משונה שאומרת שלבקש עזרה מעידה על חולשה. אני חושב שזה לגמרי להיפך, בתרבות שאנו חיים בה, זה מצריך הרבה אומץ לבקש עזרה, ומי שעושה זאת הוא בוודאי הרבה יותר חזק ממי שמפחד וחושש לבקש עזרה.

9. הקיפו עצמכם באנשים בינוניים, מקטרים, תחרותיים

הדרך הבדוקה להישאר *לא* מאושר היא להקיף את עצמכם באנשים קטנוניים, מקטרים, בינוניים, עם אנרגיה שלילית.

אנרגיה היא דבר מדבק (לטוב ולרע) והאנרגיה של האנשים סביבנו משפיעה עלינו. אחד הדברים שאני מקפיד עליהם הוא באופן מתמשך לנקות את הסביבה שלי מסביבתם של אנשים בעלי אנרגיה שלילית. אם אני פוגש כזו, אני דואג שאני לא אהיה בסביבתה יותר, או שהיא לא תהיה בסביבתי יותר.

אפילו ברמה של הפייסבוק – אם אני פוגש בקיר שלי פוסטים של אנשים עם אנרגיה שלילית, מקטרים ומתלוננים, אני פשוט מסיר אותם מיידית מרשימת החברים שלי.

גי'ם רוהן טבע את המשפט האלמותי שאמר: "אנו הופכים להיות הממוצע של 5 האנשים הכי קרובים אלינו". וזה נכון, רוצים להיות מאושרים? תדאגו להיות בחברתם של אנשים מאושרים. מאד מאד פשוט.

10. התרחקו מכל מה שמריח "רוחני" או נגוע בכת "ההתפתחות האישית"

כן, כל הקטע ה"רוחני" הזה ממש מגוחך. יש מקרים שזה ממש מרגיש כמו כת. הרי זה לא הגיוני שאנשים יסתובבו כל כך הרבה זמן מאושרים, מחייכים, מתפתחים… מה אין להם חיים אמיתיים להתמודד איתם??

אז זהו, שיש להם. בדיוק כמו לכל אחד אחר. ויש להם גם קשיים, והם מתמודדים בדיוק עם אותם האתגרים. הם רק בוחרים לא להפוך להיות קורבניים של זה. ובמקום הם לומדים, מתפתחים, לומדים להכיר את עצמם ולשפר את עצמם. למה הם עושים את זה?

התשובה מאד פשוטה: כי זה גורם להם להרגיש טוב יותר. זה נותן להם תקווה, ובסופו של דבר – זה גם משיג להם תוצאות.

זהו.

מה אתם אומרים? התחברתם? איזה מהדיברות הללו אתם עומדים לאמץ? מה אתם הולכים לנקות מהחיים שלכם? מוזמנים לכתוב לי בחזרה ולשתף אותי!

ואם אתם חושבים שגם החברים שלכם יהנו מהפוסט הזה, שלחו להם אותו!

סופ"ש מעולה!

שלכם, ערן.

פרק 11 – הטוב ביותר שכסף לא יכול לקנות

"פרויקט ונוס" הינו תפיסת עולם חדשנית שלא תמיד קל לנו להבין אותה או לתפוס את התכנות קיומה. הרעיון המרכזי שעומד בבסיסה הוא המעבר ממערכת כלכלית המבוססת כסף הנהוגה כיום למערכת כלכלית מבוססת משאבים.
בכלכלה מבוססת משאבים, המוצרים והשירותים זמינים לאנשים ללא המחיר המוצמד אליהם כמו ברעיון של ספריה ציבורית – אתה משתמש במשאבים שאתה צריך בזמן שאתה צריך, ומחזיר לאחר מכן. באותה צורה דמיינו לכם ספריות של כלי עבודה, כלי נגינה, כלי רכב…
אי אפשר לטעות בתשוקה של יונתן גן מור לרעיון החדשני והמהפכני הזה, ובשנים האחרונות יונתן מוביל בישראל את קהילת "פרויקט ונוס".
הצטרפו לראיון המיוחד שקיימתי עם יונתן והחשפו לאפשרויות החדשות שהמודל החדשני של "פרויקט ונוס" מציע לעולם. בין השאר תוכלו להבין:
– מדוע המודל הכלכלי הנוכחי המבוסס על כסף גורם לכלכלת מחסור והישרדות.
– מהו המודל הכלכלי החדשני שמציע “פרויקט ונוס”?
– כיצד תראה הכלכלה שלנו בעולם החדש.
– מהם הצעדים הנדרשים על מנת להגיע לעולם הכלכלי החדש.

איך היית מסביר לעיוור מלידה כיצד נראית הקשת בענן?

שכירים?

רוצים שינוי?

צריכים בטחון?

האם הייתם רוצים להניע את עצמכם לחיים של הגשמה, מימוש וביטוי עצמי תוך כדי יצירת הבטחון הכלכלי שלכם?

אם התשובה שלכם היא – כן! נסו רגע לענות גם על השאלה הבאה: האם הייתם יכולים להסביר לאדם עיוור מלידה כיצד נראית הקשת בענן? או מהם הצבעים?

זה בלתי אפשרי להסביר למישהו משהו שנמצא מחוץ לתודעה שלו. אלו הם אותם הדברים שאנחנו "לא יודעים שאנחנו לא יודעים".

מילדות אנחנו "מתוכנתים" להיות שכירים. זה לא דבר רע או טוב – זה פשוט כך.

זה מתחיל בבית הספר, דרך האוניברסיטה, ולרוב גם החינוך והמודלים שאנחנו רואים וסופגים בבית.

"תהיה תלמיד טוב, תלמד מקצוע טוב, כדי שתוכל למצוא עבודה בטוחה, שבה תוכל להפליג בביטחון עד לפנסיה!

ואז כשאתה בפנסיה, אז באמת תוכל לעשות מה שאתה רוצה ולהנות מהחיים!"

מזדהים עם זה? שמעתם את זה מהסביבה שלכם?

זה מה שלמדנו. לרוב, זה מה שראינו סביבנו, וככה התעצבה התודעה שלנו. זה מה שאנחנו יודעים.

אני זוכר, בסביבות 2004 (כשנתיים לפני שעזבתי את עבודתי באינטל) שיחה עם חבר שהציע לי לעזוב ולהקים עסק עצמאי, שאמרתי לו "אני לא יודע להיות עצמאי, אני יודע להיות שכיר מעולה".

באותה התקופה, לעשות משהו שהוא שונה ממה שעשיתי אז, היה לגמרי מחוץ לתודעה שלי. לגמרי באזור של מה ש"אני לא יודע, שאני לא יודע".

וכך אנו חיים את חיינו. שבויים באותו אזור של ה"מוכר והבטוח". מעבירים יום אחרי יום. סוג של שגרה של חיים. בהתחלה זה עוד נסבל. כבני אדם יש לנו את היכולת להכיל סבל. אז אנחנו ממשיכים להכיל אותו. זה גם קצת קל יותר, כשאנו רואים את כל החברים והאנשים האחרים סביבנו שמרביתם נמצאים באותו המקום כמונו, גם הם – שורדים יום אחר יום.

בנקודה מסוימת, הנוחות הזו מפסיקה להיות נוחה. וככל שאנחנו מתחילים לזוז בחוסר נוחות, עולות המחשבות…

אולי נעשה שינוי? אולי נשנה משהו?

אבל לרוב, מיד לאחר מכן עולים גם הפחדים: הפחד לאבד את הפרנסה, את הבטחון ואת הוודאות. הפחד מלעשות שינוי כלשהו ושהדבר החדש לא יצליח, הפחד לעשות משהו שנראה או נחשב חריג בעיני האחרים.

במרבית המקרים, מספיק שהפחדים הללו עולים, כדי להבריח כל מחשבה על שינוי.

ואז אנחנו חוזרים בחזרה לשגרה. לעוד יום שעובר.

זה סוג של לופ אינסופי (אלא אם נחליט באופן מודע לשבור אותו בשלב מסוים, עוד על כך, עוד רגע בהמשך…).

אנו מוצאים את עצמנו לכודים בלופ של תסכול הולך וגדל, של חוסר שביעות רצון ושל תחושת פספוס.

בסקר מיוחד לקהל של שכירים שערכתי לאחרונה, עלו התוצאות הבאות:

רק 27% דירגו גבוה שהתפקיד שהם ממלאים בעבודתם הוא משמעותי ובעל ערך
רק 10% דירגו גבוה שהם מרגישים שהם מממשים את עצמם ומביאים עצמם לידי ביטוי בעבודתם
רק 8% דירגו גבוה שהם מרוצים מהתגמול הכלכלי שלהם
רק 17% דירגו גבוה שהם מרגישים שמקום העבודה שלהם מעניק להם בטחון כלכלי

המספרים הללו עגומים… מרבית השכירים מסתובבים מתוסכלים, לא מוגשמים, לא ממומשים, לא מסופקים אישית, רגשית וכלכלית, וגם ללא תחושת בטחון שהעבודה "אמורה" לספק להם.

וזה משפיע.. משפיע על הכל. זה משפיע על היום יום, על ההתנהלות, על מערכות היחסים, וכמובן על האנרגיה שלנו.

וכן, רק 12% דירגו את האנרגיה היום יומית שלהם כגבוהה… וזה לא פלא כשמסתכלים על הנתונים הללו.

וכשתקועים במקום הזה, ישנם דברים שנראים לנו פשוט לא הגיוניים ולא אפשריים שיקרו עבורנו. פשוט, כי אנחנו לא יודעים, מה שאנחנו לא יודעים.

מראיונות שקיימתי עם הרבה שכירים, הם שיתפו כמה מהדברים שנראים להם כרגע לא הגיוניים ולא אפשריים. למשל:

להתחיל משהו חדש "מאפס". בין אם זו קריירה אחרת, או להקים עסק
להרוויח כסף ממקורות אחרים / נוספים מבלי לרדת באיכות החיים
למצוא עיסוק או תעסוקה אחר וטוב יותר ממה שאני עושה היום
לשלב משהו חדש במקביל להיותי שכיר
להצליח להרוויח ממקורות אחרים, את מה שאני מרוויח כיום
לצאת לטיול ארוך בעולם עם כל המשפחה

אבל הנה העניין:

כמו שכתבתי למעלה, ב-2004 אני עצמי אמרתי שבחיים לא אעזוב את עבודתי כשכיר ואקים עסק. שנתיים מאוחר יותר זה קרה.

אם הייתם אומרים לי ב-2014 שאני אצא עם כל המשפחה שלי לטיול של שנה בעולם, הייתי מתפוצץ מצחוק ואומר שאתם הוזים. זה קרה ב-2016.

וזה לא שאני "מיוחד" או יוצא דופן. דברים מהסוג הזה קורים להרבה הרבה מאד אנשים שאני מכיר, שנמצאים בסביבה שלי ושליוויתי ב-13 השנים האחרונות.

המשותף לכולם: הם מוכנים לעשות משהו, שמרבית האנשים לא מוכנים לעשות אותו.

הם מוכנים להשתנות.

הרבה אנשים רוצים שינוי בחייהם, אבל הם פוחדים להשתנות.

רק מיעוט קטן מהם מוכן לעשות את מה שצריך, כדי להשתנות ולהשיג את השינוי שהם רוצים.

ולמען הסר ספק: השינוי המיוחל לא קורה, כי פתאום ברגע מסוים, כל הכוכבים הסתדרו בשורה אחת מדויקת ונכונה ואז כל התנאים בשלים, וכל התמיכה, כסף, אומץ, משאבים (או כל דבר אחר שאתם חושבים שאתם צריכים) קיימים.

זה לא קורה. מי שמחכה שהכוכבים יסתדרו עבורו, ימשיך לחכות עוד הרבה הרבה זמן…

השינוי קורה – מתוך העשייה. ומתוך הנכונות והמוכנות לעבור שינוי.

השינוי קורה, כאשר אתה מוכן לעשות צעד ראשון לתוך האזור של "מה שאני לא יודע, שאני לא יודע".

צעד ראשון. קטן.

אבל מאד משמעותי.

כי הצעד הזה, מניע שרשרת והמשכיות של צעדים נוספים שיקרו אחריו.

ואני רוצה לחדד כאן נקודה חשובה – מדובר בצעד ראשון. לא מדובר כעת על לעזוב את מקום העבודה ולהתפטר. לא מאמין בצעדים כאלו. חושב גם שזה לא אחראי ומסוכן.

אני עזבתי את העבודה שלי לאחר כשנה וחצי שעברתי בהם תהליך שינוי פנימי עמוק. התכוננתי, הכנתי תשתיות – אישיות, רגשיות, זוגיות וכמובן גם כלכליות.

אבל כל זה לא היה קורה, אם לא הייתי עושה את הצעד הקטן הראשון.

מה יהיה הצעד הזה עבורכם?

ישנם כאלו שיגידו בשלב הזה – אבל רגע, פה בדיוק כל הבעיה שלי. אני לא יודע מה אני רוצה. אני לא יודע מה הכיוון החדש שאני רוצה ללכת אליו.

בסדר גמור – במקרה הזה, הייתי שואל את עצמי: אז מה יהיה הצעד הבא, שיעזור לי לגלות מה אני רוצה? מה יהיה התהליך שאם אעבור אותו, יעזור לי להבין מה הדבר הבא שלי?

אם אתם מזדהים עם הדברים הללו, אני רוצה להמשיך ולספר לכם על הדבר הבא שלי.

מאז שעזבתי את אינטל והתחלתי לעבוד עם אנשים וללוות אותם, תמיד נעתי בין שתי קבוצות שעבדתי איתם. בעלי העסקים והשכירים.

כן, אני יודע, כל יועץ עסקי מתחיל יאמר (ובצדק כנראה) שזה לא ממוקד ושאני צריך לבחור.

התקשיתי לבחור. אני אוהב את שני הקהלים הללו, ויודע שיש לי הרבה מה לתת להם.

אבל לאורך השנים יותר ויותר התמקמתי בעולמם של בעלי העסקים. תמיד השארתי עוד רגל בעולם של השכירים, והוצאתי לאור את הספר השני שלי "להתעורר" שיועד רק עבורם, אבל מרבית התוכניות, הסדנאות והליוויים שעשיתי היו עם בעלי עסקים.

אבל עכשיו הרגשתי שזה נכון לעזור גם לשכירים בצורה מעמיקה יותר.

ויצרתי את התוכנית החדשה: עושים שינוי!

זוהי תוכנית ייחודית, בפורמט מצומצם ובליווי האישי שלי לקבוצה קטנה ונבחרת של אנשים (עד 15 לכל היותר).

זוהי תוכנית המיועדת לאנשים שנמצאים ברמת תודעה דומה (גבוהה), אנשים הישגיים (אך לא תחרותיים), שנעים בחברתם, מפרגנים וחברותיים. אנשים בעלי אחריות אישית גבוהה המבינים שהתוצאות שלהם קודם כל ולפני הכל תלויות בהם, אנשים שנמצאים בעשייה ואינם עסוקים בדחיינות, האשמה של אחרים ותירוצים.

וגם – אלו חייבים להיות אנשים פתוחים, שיש להם את מה שאני קורא לו: "צניעות אינטלקטואלית", הם יודעים שהם לא יודעים הכל, ופתוחים ללמוד ולהתנסות בדברים חדשים.

ביחד איתם, אנו נצא ביחד למסע של 8 חודשים.

8 חודשים שבמהלכם הם יעשו את השינוי שהם רוצים לעשות. כל אחד מה שהוא יבחר. זה לא אומר שבהכרח הם יעזבו מקום עבודה או יקימו עסקים… כל אחד יעשה מה שנכון ומה שמתאים לו.

אבל מה שבטוח הוא שהם יגלו את מה ש"הם לא יודעים שהם לא יודעים".

הם עומדים לעבור מסע של למידה ובעיקר של התנסות מעשית בשטח, בחיים שלהם, של שינוי ההרגלים שלהם, של שינוי התפיסות שלהם, של העלאת הערך העצמי, תפיסת המסוגלות שלהם, של יכולת הביטוי, ושל ההבנה הכלכלית שלהם.

הם יצרו לעצמם תוכנית כלכלית שאם יתמידו בה, תיקח אותם למטרות הכלכליות שלהם, הם יפתחו לאפשרויות חדשות של יצירת הכנסות ושל מקורות הכנסה נוספים.

אם הייתם מדברים איתי על הדברים הללו ב-2004, כנראה שלא הייתי מבין איך זה אפשרי בכלל ובמיוחד איך זה אפשרי עבורי. אבל שנה מאוחר יותר, אני זוכר את עצמי יושב עם ויקי, וביחד עם עזרה שלקחנו, בונים לעצמנו תוכנית כלכלית. נחשפים להזדמנויות חדשות ואפשרויות שלא ידענו על קיומן.

אבל כל זה לא היה קורה, אילולא היינו עושים – את הצעד הראשון.

המטרה של התוכנית "עושים שינוי!" היא להעביר את החברים שישתתפו בה מסע. מסע של גילוי ושל התפתחות, מתוך עשייה בפועל. לא מדובר כאן בקורס תאורטי, והתוכנית אינה מיועדת לעצלנים. זו תוכנית שתמתח את הגבולות של המשתתפים בה, שתגרום להם לעשות דברים שהם לא רגילים לעשות, ושגם לא יהיו בהכרח נוחים להם.

מי שמעוניין להישאר בנוחות, מגלה לרוב, שהוא חי חיים לא כל כך נוחים.

אז כדי שנוכל לבחון האם התוכנית מתאימה לכם והאם אתם מתאימים לתוכנית, יצרתי תהליך חשוב שיעזור לנו לבחון (הדדית) האם זה מתאים והאם זה מתאים עכשיו.

אז הנה הצעד הבא (אם תבחרו לקבל אותו על עצמכם) – הכנסו כאן לאתר ומלאו את שאלון ההתאמה. לאחר שתעשו זאת, ואנו נעבור על הפרטים, נתאם אתכם שיחת בהירות.

שיחת בהירות, כשמה כן היא. המטרה שלה היא לעזור לכם להבין האם אתם בשלים לשינוי. ומה נדרש שיאפשר לכם לעשות את השינוי הזה.

היא נועדה לעזור לכם לזהות, איפה אתם נמצאים כרגע (ומה מעכב או תוקע אתכם בנקודה הזו), לאן אתם רוצים להגיע ומה השינוי שאתם רוצים ליצור, וכן – מה יעזור לכם ויקדם אתכם לשם.

בהמשך, במידה וזה יהיה רלוונטי ואתם מתאימים לתוכנית והיא לכם, תקבלו גם את כל הפרטים לגביה.

הנה הקישור לשאלון ההתאמה >> 

רק מילה חשובה לפני כן: מדובר בתהליך שצורך ממני ומהצוות שלי זמן ומשאבים יקרים.

מדובר בהשקעה משמעותית – בזמן, בכסף ובאנרגיה ואני לגמרי מבין שלא כולם נמצאים במקום הזה וברמת המוכנות והבשלות הנדרשת לתהליך מהסוג הזה.

ולכן, אם אתם לא מחפשים שינוי ולא מוכנים להשתנות, אין צורך למלא את השאלון ולהתחיל את התהליך.

אבל אם אתם מחויבים ומחפשים לעשות שינוי, הנה הצעד הבא עבורכם

מחוייב להגשמה האישית והכלכלית שלכם!

ערן

נ.ב. – אם הדברים הללו מהדהדים בכם, ואתם מרגישים את הרצון לשינוי מבעבע בתוככם, אל תתמהמהו. כמות המקומות בתוכנית וכמות שיחות הבהירות שהצוות שלי יכול לקיים היא מוגבלת.

אם אתם מחוייבים לעצמכם – עשו כעת את הצעד הראשון, זה לא דורש מכם דבר כמעט ומתחיל בלחיצה אחת על הקישור הזה.

פרק 10 – אינטליגנציית העתיד

שלמה שהם הוא מהאנשים המרתקים שזכיתי להכיר. לכאורה, אדם שהפעילות שלו מלאת ניגודים: שופט בדימוס ויו"ר ועדת שחרורים בעברו, סגן נשיא עולמי של הארגונים למען הדורות הבאים ומצד שני מנחה מדיטציות אום בפסטיבלים רוחניים ברחבי הארץ ובעולם, תהליכים של שחרור רגשי ומסעות מודעות.
בשיחה פתוחה ואישית, שלמה מיישב את כל ה"ניגודים" הללו ומראה, כיצד לאורך מסע חייו המיוחד, הם לוקחים אותו ואת התלמידים שלו לאותו הכיוון: של הכרה בערך העצמי, חמלה וסליחה כלפי עצמנו וחיבור פנימי עמוק.
שלמה מאמין ביצירת תמונת עתיד רצוי לכל אחד, החל מהרמה האישית של חיינו, דרך הרמה של הארגון, החברה או העסק ועד לרמה של מדינה ואפילו האנושות הגלובלית.
בתפקידו כנציב הדורות הבאים בכנסת שבו שימש, שלמה היה אחראי לוודא שכל חקיקה חדשה שנחקקת בכנסת מסתכלת על העתיד ומאפשרת לדורות הבאים עתיד טוב יותר.

איך משחררים את התלות?

הי!

בתחילת השבוע קיימתי הדרכה מיוחדת לאנשים שהם שכירים.

זו היתה הדרכה שנולדה בעקבות "סקר השכירים" הגדול שערכתי לפני מספר שבועות.

התוצאות שלו היו מאד ברורות והראו שמרבית השכירים אינם מרגישים שהם מביאים את עצמם לידי ביטוי מלא בעבודה שלהם, הם אינם מרגישים שהם מתפתחים בה, והם גם לא מרגישים שהם מתוגמלים באופן ההולם את התרומה שלהם.

ו-84% מהם!! אמרו, שאם כסף לא היתה הבעיה הם היו עוזבים מיידית את מקום העבודה שלהם (חצי מהם אמרו, שהיו עוזבים גם בלי לדעת מה היו רוצים לעשות במקום).

אגב, זה לא שהם רוצים לעזוב כדי לצאת לחופשות ארוכות ולא לעשות כלום… רק 2% אמרו שזה מה שהיו בוחרים לעשות.

מה שהנתונים הללו מראים הוא שמרביתם מחפשים משמעות!

יכולתי מאד להזדהות עם התוצאות הללו, הן לקחו אותי אחורה, לפני שנים כשעוד הייתי שכיר בעצמי והרגשתי לא מסופק, לא ממומש ומתוסכל.

האמנתי אז, שאני תלוי באחרים: במעסיק שלי ובכמה הוא חושב שאני שווה, בממשלה ובכמה שהיא חושבת שאני צריך לשלם מיסים או איזה תוספת יוקר מגיעה לי, במנהל שלי ובמתי שהוא חושב שמגיע לי קידום או שלא. התלות במה אחרים חושבים ש"נחשב", "מקובל" או "צריך".

האמנתי שההצלחה שלי, הסיפוק שלי והאושר שלי מושפעים מאנשים אחרים, מנסיבות ומארועים שאינם בשליטתי.

האמנתי שהתוצאות שלי תלויות באחרים.

באיזו שהיא נקודה, התחלתי להתעורר.

להתעורר ולהבין שאם אחכה שהמצב שלי ישתפר אני חייב להשתחרר מהתלות באחרים.

המשמעות היא: לקחת אחריות על החיים שלי.

יש שני מצבים אפשריים: אחריות או תלות.

אם שאני מאמין שאני תלוי באחרים, אז לעולם לא ארגיש מסופק, מוגשם ומתוגמל כמו שצריך – פשוט כי תמיד יהיה משהו או מישהו אחר שאני אחשוב שמונע או חוסם אותי מזה.

התלות באחרים נמצאת אצלנו, עד כמה שזה אבסורדי, אבל את התלות במישהו או במשהו אחר, אנחנו יוצרים בעצמנו – לעצמנו.

זה מתחיל עם הדברים הקטנים. זה מתחיל מילדות כשמחנכים אותנו ומרגילים אותנו "להתיישר", ללכת בתלם, לעשות מה שכולם עושים, להתנהג איך ש"צריך" להתנהג, להיראות איך ש"מקובל" להיראות.

וכך אנו גדלים ומפתחים תלות.

תלות בהורים, במורים, בסמכות, במנהלים שלנו, בבנק – באחרים!

וככל שאנו הופכים להיות תלותיים יותר, כך אנו גם הופכים להיות אומללים יותר, כי הנה האמת העצובה: אף אחד אחר לא אחראי על האושר שלנו.

אף אחד אחר לא קם בבוקר וחושב על מה יעשה לנו טוב, מה יגרום לנו סיפוק, מה יגרום לנו להרגיש שאנו מוגשמים וביטוי עצמי מלא.

זו גם לא האחריות של אף אחד אחר – זו האחריות שלנו!

אבל, לאחר שכל החיים אנו "מתוכנתים" לפתח תלות באחרים, זה לא תמיד פשוט לקחת אחריות.

יש כאן גם משהו עמוק יותר. לקיחת אחריות היא לא פעם אקט מפחיד!

זה מפחיד בגלל המשמעות שמגיעה אם כך: זה אומר שהדברים תלויים בי, ורק בי. וזה גם אומר, שאני לא יכול יותר, "להאשים אחרים" בתוצאות שלי.

וזה הרבה, הרבה פחות נוח.

אז אם אתם רוצים להשתחרר מהתלות באחרים, הדבר הראשון ולפני הכל שצריך לעשות – הוא לקחת אחריות.

לקחת אחריות, ולהפסיק לצפות ש"משהו ישתנה" או שהאחרים ישתנו כדי שדברים יזוזו או יקרו לנו.

מנסיוני לאורך הרבה מאד שנים, ראיתי שזה אחד הדברים שמאד מפחידים אנשים שהם שכירים – כי הם מרגישים שהם תלויים במקום העבודה שלהם.

וכמו שציינתי בתחילת הפוסט, 84% מהשכירים ציינו שהם רוצים שינוי.

הרבה אנשים רוצים שמשהו ישתנה בחייהם. אבל יש הבדל גדול בין הרצון של אדם לשינוי ובין המוכנות שלו – להשתנות.

כולם רוצים שינוי, הרבה פחות מוכנים להשתנות כדי להשיג את השינוי שהם רוצים.

בשבוע הבא אני מתכוון לקיים פעם נוספת את ההדרכה מיוחדת לשכירים שרוצים שינוי: 

עושים שינוי!

איך להניע את עצמך לחיים של הגשמה, מימוש וביטוי עצמי
תוך כדי יצירת הבטחון הכלכלי שלך

מה יהיה בהדרכה? הנה…

3 המרכיבים ההכרחיים לבצע שינוי אמיתי ומתמשך בחיינו (מבלי לחזור ולהיתקע שוב ושוב באותו המקום)
כיצד לזהות ולעקר מהשורש את הגורם העיקרי שמחזיר אותנו שוב ושוב לאזור הנוחות שלנו ומונע מאיתנו לעשות את השינוי שאנו רוצים
מה השאלה האחת הכי חשובה שצריך לשאול את עצמנו שתגרום לנו לזוז ולעשות שינוי
מהם 4 השלבים להבטיח את הבטחון הכלכלי שלנו
מה הכלים שיעזרו לנו לחיות חיים של הגשמה, מימוש וביטוי עצמי (אם נשתמש בהם)
מה יהיה הצעד הבא עבורכם?

ההדרכה היא ללא עלות, בשידור וידאו חי דרך האינטרנט, בנוחות של הבית שלכם.

יש להרשם על מנת לקבל גישה.

ועוד דבר חשוב – בגלל אופי ההדרכה, אני לא מתכוון לפרסם הקלטה שלה. אני חושב שמי שזה מספיק חשוב לו יתעדף את הדברים ויגיע.

כל הפרטים, והמועדים שבהם ההדרכה מתקיימת נמצאים כאן בקישור.

סוף שבוע מעולה!

ערן

נ.ב. – כן, כן, אני יודע.. אולי המועד לא מתאים, אולי השעה קצת מאוחרת, אולי אתם עייפים בסוף היום… הכל נכון.

נסיבות תמיד יהיו. תירוצים אף פעם לא חסר.

אבל, תירוצים ונסיבות אולי גורמים לכם להרגיש טוב לרגע, אבל הם לא באמת יגרמו לשינוי שאתם רוצים.

הצעד הראשון ללקיחת אחריות ולהפסקת התלות הוא – להפסיק עם התירוצים!

פרק 9 – הזמן יתקן כל טעות שתעשו

בכל שיחה שלי עם רוברט שמין (ולשמחתי זכיתי לכמה וכמה כאלו לאורך השנים), אני לומד ממנו משהו חדש. תפיסת העולם שלו, האופטימיות והנדיבות האינסופית שלו מעוררים בי השראה בכל פעם מחדש.
בילדותו, רוברט הוגדר על ידי מוריו בבית ספר כאידיוט וטיפש, הוא נשר ממערכת החינוך הפורמאלית ובגיל 15 עבד כמנקה שולחנות במסעדה מקומית.
מאז הוא הפך להיות למשקיע נדל"ן ומנטור בינלאומי המלמד אנשים להשקיע בנדל"ן ללא הון התחלתי.
בשיחה פתוחה וכנה, רוברט משתף על הדרך שעבר, על תפיסת עולמו שהביאה אותו להצלחה בינלאומית, ושעל פיה, גם היום הוא מכשיר אלפי יזמים בכל העולם להשיג את החופש הכלכלי והאישי שלהם.
הוא משתף על האופן שבו הוא תופס כשלונות, על הפעילות הפילנטרופית שלו ברחבי העולם, על החיבור האישי העמוק שלו לישראל, על היעוד האישי שלו ומדוע החיבור ליעוד שלך ושל העסק שלך כל כך חשובים להצלחה בימינו.
בין השאר תוכלו ללמוד מהשיחה שלנו:

האסימון הענק שהוא הפיל לי…

הי!

לפני כמה ימים שוחחתי עם בעל עסק צעיר לקראת תחילת תהליך ליווי עסקי ב-1/1 עמי.

מיד בתחילת השיחה שלנו הוא אמר לי שיש משהו שחשוב לו שאני אדע.

שאלתי במה מדובר והוא אמר לי שמבחינתו הוא מגיע לתהליך ביננו ממקום של "תלמיד-מורה" ולא ממקום רגיל של "ספק-לקוח".

מעולם, עד אותו רגע, לא שמעתי מישהו שהתייחס לתהליך הליווי בצורה הזו, וכדי לוודא שאני מבין לחלוטין את הכוונה שלו ביקשתי שיחדד לי איך הוא רואה את ההבדל בין השניים.

ואז הוא הסביר לי שכשהוא קונה מוצר או שרות כלשהו ממקום של "ספק-לקוח" הוא עושה זאת כדי לקבל מהספק שרות מסויים. אבל ברמה הפנימית אין לו שום רצון להידמות לו.

ומצד שני, כאשר הוא מגיע ממקום של "תלמיד-מורה" הוא בא כי מעבר לשרות שהוא רוכש, הוא בא גם לקבל את המודל – להידמות למורה שלו ברמה הפנימית/אישית.

האמת, שקודם כל מאד התרגשתי מאיך שהוא הסביר את ההבדל בין השניים ובעיקר מכך שהוא בחר בי להיות "מורה" עבורו. זה גם, בעיני, מלמד הרבה עליו. על הרצינות שהוא מתייחס בה לתהליך שאנו עומדים לצאת אליו ביחד, ועל כובד הראש שבה הוא קיבל את ההחלטה לבחור במי שהוא מאמין שיהיה מורה ראוי עבורו.

מעבר למחמאה הגדולה שהרגשתי שקיבלתי ממנו, הדברים שלו גרמו לי לחשוב הרבה על מה גרם לו להרגיש שאני המורה המתאים עבורו.

ובמיוחד, בעולם של היום, של שיווק "צועק", מתאמץ, מלא בהייפ ובהבטחות בומבסטיות, איך אנשים יכולים לדעת במי לבחור, על מי לסמוך ובמי להאמין?

הרי לאן שאתה לא מסתכל, אתה מיד מוצף בהצעות ש"ישנו את חייך", בהבטחות להכפיל את ההכנסות בתוך 4 וחצי דקות, בשיטה או נוסחה חדשה שתמשוך אליך את כל הלקוחות בתוך רגע קצר אחד…

וזה מאד מבלבל…

הייתי בעצמי בצד הזה לפני שנים. ובאמת האמנתי שיש נוסחאות ושיש שיטות שעושות קסמים.

מאז התפכחתי ואני מבין שזה רחוק מהמציאות. תוצאות משמעותיות ושינויים משמעותיים דורשים לעבור תהליכים משמעותיים. זה לאו דווקא עניין של זמן או השקעה, זה בעיקר עניין של עומק שאליו אתה יורד ומגיע. לעומק של עצמך ולעומק של העסק שלך.

להבנה העמוקה של מה אתה מביא עמך, ומה המתנה שלך לעולם. לבהירות של הסיבות שבגללן אתה עושה את מה שאתה עושה ושאתה מוכר את מה שאתה מוכר.

למשל האם אתה מוכר משהו רק כי יש בו פוטנציאל כלכלי שימלא את חשבון הבנק שלך? או שאתה באמת יודע ומאמין שמה שאתה נותן ללקוחות / לתלמידים שלך הוא אמיתי ובעל ערך ממשי.

ושלא תבינו לא נכון, אני מאד אוהב שחשבון הבנק מתמלא וזו בהחלט מטרה ראויה, אבל אני מאמין שבסוף היום מה שבאמת נותן לנו סיפוק, יותר מהכל, זה פחות כמה יש לנו בבנק ויותר כמה השפענו על הלבבות של האנשים שאנו משרתים אותם.

ובין כל ההייפ השיווקי שאופף אותנו, אני חושב שגם הלקוחות שלנו משתנים.

גם הם כבר התעייפו מההבטחות הבומבסטיות, גם הם שבעים מנוסחאות הקסם והשיטות ה"מהירות". גם הם מבינים שיש תהליכים שצריך לעבור ויש עומק של הבנה ושל עשייה שצריך לפעול מתוכו. והם גם מחפשים את העומק הזה אצלנו – בעלי העסקים שנותנים להם את השרותים או המוצרים שאמורים להקל ולפתור להם את הבעיות.

אמיר הפיל אצלי אסימון מאד גדול, כי הוא בעצם הדגיש לי את האופן שבו הלקוחות רוצים לקנות מאיתנו ולהרגיש אותנו כספקים ונותני שירותים. ובעקבות השיחה איתו, ניסיתי לרכז עבורכם מה עושה את ההבדל, לדעתי, באיך הלקוחות שלנו מרגישים וחווים אותנו.

האותנטיות שלנו – יש לכך הרבה פנים וצדדים, אבל זה מסתכם בעד כמה אנחנו אמיתיים. קודם כל עם עצמנו. האם אנו באמת מאמינים במה שאנו מוכרים? באופן שבו הוא משפר / עוזר ללקוחות שלנו? האם השיווק שלנו מראה את מי שאנחנו באמת או את מה שאנו חושבים שיעשה רושם על הלקוחות שלנו?

הכוונה שלנו – מה שנמצא מאחורי השיווק שלנו. האם אנו משווקים רק כי יש כאן הזדמנות כלכלית? האם סוגרים את העסקה כי יש בה פוטנציאל כלכלי שמקדם אותנו קודם כל? או לחילופין, האם אנו באמת מאמינים שמה שיש לנו נכון ומתאים ללקוח וישפר את חייו? האם אנו עושים את מה שאנו עושים כדי "לעשות סיבוב" או שאנחנו כאן כדי להישאר לאורך זמן?

האנרגיה שאנו מגיעים איתה – אני בטוח שהרגשתם בעבר את האנרגיה של "הלחץ לסגור" שהופעלה עליכם מכיוונים שונים. לפעמים זה גם בא לידי ביטוי על ידי שימוש בטקטיקות שיווקיות שגורמות לנו להרגיש שאנו מפסידים משהו אם לא נסגור מיד (FOMO – הפחד מלהפסיד). זה קו עדין בעיני, כי לפעמים הלקוחות צריכים שנהיה עמדה עבורם ונניע אותם מאזור הנוחות שלהם, אבל בהרבה מקרים שחוויתי בעצמי השימוש הוא מוגזם וכל מטרתו הוא לסגור את העסקה בכל מחיר.

הדיוק שלנו ללקוח המתאים – עד כמה אנו באמת מבינים את הלקוחות שלנו, ועד כמה אנו יודעים לבחור ולסנן רק את אלו שמתאימים לנו ושהמוצר/שרות שלנו מתאים להם. האם נהיה מוכנים "לוותר" על לקוח משלם, כי אנו יודעים שמה שאנו מציעים לו זה לא מה שהוא צריך, או שנהמר לסגור עסקה כי יש כאן עוד כסף?

כנות ההבטחה שלנו – יש לא מעט הבטחות שיווקיות "בומבסטיות" מסביבנו. זה מן הסתם נובע מהמחשבה שככל שנבטיח יותר, וככל שזה יהיה "גדול" יותר, כך זה יהיה אטרקטיבי ומושך יותר ללקוחות והם ירצו לקנות מאיתנו.

אני חושב שישנה היום התפכחות בצד של הלקוחות והם מבינים שאין באמת "פתרונות קסם". לאורך השנים ראיתי שדווקא במקומות שבהם "הנמכתי ציפיות" למקום הריאלי שבו הלקוחות יודעים בוודאות מה הם מקבלים, הם ידעו להעריך את זה יותר והתחברו יותר. שלא נדבר על כך שזה מצמצם ומעלים את בעיית הלקוחות הלא מרוצים שמגיעים עם ציפיות למשהו אחד ומקבלים משהו אחר לגמרי.

יש מן הסתם עוד גורמים נוספים שמשפיעים, המשותף לכל אלו שציינתי כאן שהם כולם נובעים מאיתנו. מהמקום שבו אנו נמצאים בו. אם אנו נמצאים בלחץ, זה משדר החוצה ללקוחות, אם אנו נמצאים במקום שלם, עם עצמנו, שיודע ומכיר בערך שלי ושל המוצרים/שרותים שלי, זה מה שיהדהד ללקוחות ויותר מכל הבטחה שיווקית בומבסטית כזו או אחרת, הוא גם זה שימשוך אלינו את הלקוחות הנכונים והמתאימים לנו.

מאחל לכם ולי, עוד לקוחות שיראו בכם מודל ולא רק ספק שנותן להם מוצר או שרות כלשהו…

שלכם, ערן.

פרק 8 – כסף שלא מנציח מסכנות

נדב עטייה הוא איש שכולו אהבה. אהבה לעובדים שלו, אהבה ללקוחות שלו ואהבה לשליחות שהוא מממש בעולם דרך הפעילות של החברה שהקים – סטודיו אנדג'וי.
עסקים עם שליחות נמדדים בסופו של יום בהחלטות שמקבל המנכ"ל. מעבר למילים היפות, בסופו של דבר מתמודדים עם אנשים, תקציבים ולקוחות. ובמקום הזה, קל (כמו שמרבית העסקים נוהגים) לקבל החלטות של "השורה התחתונה" – כלומר, לחסוך בעלויות איפה שאפשר, או לעשות מה שנדרש כדי להגדיל את הרווחיות.
נדב מראה שאפשר גם וגם. גם לקיים עסק כלכלי בר קיימא ורווחי וגם לפעול ממקום אמיתי עם שליחות אמיתית, שעושה הבדל אמיתי בעולם.
בשיחה האישית, הכל כך מיוחדת שקיימנו, נדב חושף את כל הדרך שעבר, מדבר על הקשיים, על האתגרים, על הרגעים שנראה שכבר אין לאן להמשיך מכאן. ועל הסיפוק הגדול שהוא מקבל לראות את העובדים שהוא מעסיק, שמרביתם אנשים המתמודדים עם מגבלה, מנצחים ומתפתחים בכל יום מחדש.

פרק 7 – מנהיגות שאקטי – מודל מעשי למנהיגות קשובה

נילימה בהט משתפת בכנות מרגשת על האופן שבו נוצרת ומתהווה בעולם מנהיגות חדשה – מנהיגות השאקטי. זהו מודל בינלאומי רב עוצמה למנהיגות מודעת וקשובה שחוצה מינים ומגדרים, מבוססת יוגה וערכי קפיטליזם קשוב.
נילימה משתפת את תפיסת עולמה שבה השילוב של שני הכוחות שנמצאים בתוכנו: הגברי (שיווה) והנשי (שאקטי) מהווים, כאשר משולבים ביחד, כח חדש ואפקטיבי למנהיגות של העולם החדש. עולם שבו היזמים אינם יוצרים עסקים עם משימה, אלא מממשים משימה משמעותית (בעלת יעוד גבוה) עם עסק.
שוחחנו על 5 האלמנטים של מנהיגות השאקטי וכיצד ניתן לשנות את השיח האישי והארגוני, משיח המבוסס על תודעת חוסר לכזה המבוסס על תודעת שפע. כיצד הופכים למנהיג מודע ומה ההבדל בין מנהיגות מבוססת אגו למנהיגות שאקטי.