חודש: ספטמבר 2019

הוא הכפיל את ההכנסה שלו פי 3 בחודש!

אני מאד מאמין בתכנון ובחשיבה מוקדמת על הדברים שאנו רוצים להשיג וליצור. זה נכון בחיים, ובוודאי שנכון בעסקים (אפילו יותר).

לפני כשבוע קיבלתי את ההודעה הזו מלקוח שאני מלווה באופן אישי. לצורך העניין נקרא לו גלעד (שם בדוי).

כחודש לפני כן, ישבנו כמה שעות מרוכזות ביחד כדי ליצור לעסק שלו אסטרטגיה מקיפה ומעמיקה לעסק.

הוא לקח את האסטרטגיה שבנינו ביחד והתחיל ליישם אותה מיידית.

ואז הגיעה ההודעה הזו ממנו. ועשתה אותי מאושר!

אין דבר שגורם לי לסיפוק והנאה יותר מלראות את הלקוחות שלי מיישמים ומשיגים את התוצאות שהם רוצים.

הוא עוד לא יישם את כל התוכנית האסטרטגית שבנינו לו, ויש לו עוד דרך לעשות, אבל בתוך זמן קצר ביותר, בתוך כחודש, הוא כבר יותר משילש את ההכנסות שלו!!

לאחר ששיתפתי את זה בפייסבוק לפני כמה ימים קיבלתי שאלה מלקוח אחר שביקש שאפרט מה בדיוק הוא עשה שגרם לו להשיג את התוצאות הללו.

חשבתי קצת על התשובה שכתבתי לו, ואני חושב שיש בה ערך ולכן בחרתי גם לשתף אותה אתכם כאן כעת (אפילו עוד העמקתי אותה יותר).

אבל לפני התשובה שלי אליו, קצת רקע:

מדובר בבעל עסק ותיק. הוא לא בתחילת הדרך שלו, אבל עם זאת הוא הרגיש שהוא "תקוע" בסוג של תקרת זכוכית.

דווקא בגלל שהוא מאד טוב במה שהוא עושה, הוא נתקע שם. כי מרבית המוצרים והשרותים שהוא מכר ללקוחותיו היו תלויים בזמן האישי שלו. בעיקר הוא היה מוכר שרות אחד, שהיה כולו מבוסס על הזמן האישי שלו.

כך שהוא הגיע למקום שבו הוא די מילא את הזמן האפשרי, ומצד שני הגיע לאותה תקרת זכוכית.

אני קורא לזה – "קללת המוכשרים". מדובר בבעלי עסק מוכשרים במיוחד, משיגים הרבה לקוחות אבל אז היומן שלהם מתמלא, אין להם דקה פנויה, ואז הם נתקעים באותה "תקרת זכוכית".

כשישבנו ביחד, הסתכלנו על העסק שלו מנקודת מבט רחבה יותר. בדקנו אילו מוצרים ושרותים נוספים הוא יכול להוסיף, פיתחנו כיוונים למקורות הכנסה נוספים, הוספנו מוצר פרימיום שמאד משפיע על השורה התחתונה ומוצרים נוספים.

תכננו תהליך מובנה שבו הלקוח עובר ממוצר למוצר, בחנו מחדש את התמחור שלו (והעלנו מחירים), בחנו את ערוצי השיווק, את כל המשפך השיווקי שלו ויצרנו לו תוכנית עבודה ברורה להמשך.

ואז הוא יצא לדרך ליישם.

אז הנה 3 תובנות עיקריות לגביו ולגבי התוצאות שהוא השיג:

מדובר באדם מאד מאד חרוץ.

הוא לא בוחל בעבודה, בעבודה קשה, ובלעשות את מה שצריך לעשות. מרבית האנשים מעדיפים להשאר בנוחות שלהם. אבל אז לרוב, גם אין תוצאות.

אני מכיר אותו כבר כמה שנים ולכל אורך הדרך ראיתי שהוא לא חושש לנסות דברים חדשים, הוא לא חושש להכשל. הוא מיישם מהר, נכשל מהר וממשיך הלאה.

מרבית האנשים חוששים להכשל. חוששים לטעות. ולכן הם חוששים להתנסות בדברים חדשים. ואם אנחנו לא מנסים דברים חדשים, אין שום סיכוי שנגיע למקומות חדשים.

אני מאד אוהב את הספר של דר' סוס: "אם יוצאים מגיעים למקומות חדשים".

אני מאמין שלצאת מהנוחות שלנו היא עקרון משמעותי ביכולת שלנו להגיע למקומות חדשים.

גלעד היה מוכן להתנסות בדברים חדשים. לנסות לעשות דברים שלא עשה קודם לכן.

האם היו לו חששות? בוודאי.

האם היה לו בטחון שזה יעבוד? ממש לא.

האם זה עצר אותו מלנסות – ממש לא!

גלעד הוא תלמיד חרוץ ושקדן.

הוא לומד ממני ומאחרים, כבר הרבה שנים. הוא כל הזמן מחפש להעשיר את הידע שלו, רואה דברים חדשים, לומד אותם ומיד מיישם (מאד מהיר ביישום כבר אמרתי?)

אני מאד מאמין בגישה הזו. אין אדם אחד שיש לו את כל הפתרונות ואת כל השיטות.

גם אני לאורך השנים למדתי ועודני לומד מאינספור אנשים. נעזרתי במנטורים רבים (וגם היום עודני נעזר). מכל אחד לקחתי משהו, מכל אחד קיבלתי משהו.

אבל אף פעם לא חיפשתי את ה"אחד" שאצלו יהיו כל התשובות עבורי. תמיד חיפשתי להמשיך ללמוד ולהתפתח.

גלעד השכיל לטפח קהל לקוחות נאמן

הוא בנה רשימת תפוצה לאורך השנים האחרונות, אבל ברגע שהוא החל להציע לרשימה וללקוחות שלו מוצרים חדשים, הוא קיבל היענות מרשימה ולקוחות נוספים שבעצם עד אותו הזמן ישבו על הגדר וחיכו למשהו "חדש" ממנו.

זהו עקרון מאד חשוב. בעיקר למי שיש לו היום רק מוצר/שרות אחד שהוא מציע ללקוחות שלו.

אתם לא רוצים להיתקע רק עם מוצר / שרות אחד. אתם רוצים גיוון. אתם רוצים לתת ללקוחות שלכם אפשרויות.

בכל פעם שאני מציע מוצר או שרות חדש, תמיד אבל תמיד יש לקוחות מאד ותיקים שכאילו רק חיכו שאציע משהו חדש.

מה הדבר הבא שאתם יכולים להציע ללקוחות שלכם לקראת השנה החדשה?

אני מקווה שהמקרה של גלעד יעורר בכם השראה לקראת השנה החדשה.

החגים הקרובים, ותחילת השנה החדשה זו הזדמנות מעולה לעצור לרגע, לעשות חושבים ולבנות אסטרטגיה מקיפה וחדשה לעסק.

ומי מכם שמעוניין להעזר בי בתהליך הזה, מוזמן למלא כאן שאלון הכרות קצר.

מאחר ואיני מלווה באופן אישי לקוחות רבים, חשוב לי לוודא שישנה ביננו התאמה ושאני אוכל להעניק לכם את הערך שחשוב לכם.

מנסיוני, הלקוחות שהפיקו את הערך המקסימלי מהליווי שלי הם אלו שנמצאים במיינדסט המתאים, ושנמצאים בשלב המתאים בחייהם, שבו ליווי מסוג זה יהיה אפקטיבי ובעל ערך מירבי עבורם.

הנה שוב הקישור לשאלון ההתאמה

מאחל לכם שנה טובה, מלאה בהגשמה ואהבה!

שלכם, ערן.

פרק 4 – בדרך להצלחה

ברוכים הבאים לפרק הרביעי של הפודקאסט "כסף טוב". אני ערן שטרן, והפעם אני שמח להביא בפניכם פרק מיוחד במינו.
אני איש של מילים. למילים יש כח עצום. הן מביאות לידי ביטוי את המחשבות שלנו.

פרק 3 – לנהל את העסק עם הנשמה

ג'וליה זהר היתה אשת חינוך, ללא שום נסיון עסקי, כאשר בעלה נפטר בפתאומיות והשאיר אותה עם שני ילדים קטנים ומפעל טחינה קטן הנמצא בתחילת דרכו.
מנקודת פתיחה מורכבת וכמעט בלתי אפשרית, ג'וליה הפכה את אל-ארז ליצרנית הטחינה המובילה בישראל, שזכתה בפרסים והפכה להיות מותג הטחינה האהוב על השפים, המסעדנים ואינספור הלקוחות.
בפרק הפודקאסט, ג'וליה משתפת בפתיחות ובכנות את הדרך המיוחדת שעשתה במהלך השנים, ההתמודדות עם הקשיים והאתגרים שבלהפוך לאשה הערבייה הראשונה שמנהלת עסק, תוך כדי ההתמודדות עם האבדן, הקשיים הכלכליים והרצון לשמור על מקומות העבודה של העובדים.

תבחרו טוב, תבחרו בטוב!

אני לא מאמין במקריות.

אני מאמין שמה שקורה, קורה מסיבה כלשהי.
גם הדברים ה"פחות נעימים" שאנו חווים, יש להם סיבות גבוהות יותר.

לרוב אנחנו לא יודעים מהן הסיבות הללו, בטח כשהדברים קורים ומתרחשים. ולפעמים רק בפרספקטיבה של ה"בדיעבד" אנו יודעים למה הדברים קרו כפי שהם קרו.

לא מזמן שמעתי בהרצאה מוקלטת של אחד המנטורים שלי מארה"ב שסיפר על בעל עסק שקצת סטה מדרך הישר, נתפס ונשלח לכלא לשנתיים.

לכאורה, סיטואציה בהחלט לא נעימה.

כשנה וחצי לאחר שכבר ישב בכלא, פגעו 2 מטוסים במגדלי התאומים.
אחד המטוסים פגע בדיוק בקומה שבה שכנו המשרדים של אותו אדם.

אם הוא לא היה יושב בכלא באותו הזמן, הוא היה יושב במשרד במגדל התאומים ונהרג ביחד עם כל שאר האנשים שהיו בקומה באותה העת.

יש סיבות גבוהות לדברים שקורים.

היום שוב אנו הולכים לבחירות, רק 5 חודשים לאחר הסיבוב הקודם.

לא משהו שמישהו באמת היה רוצה. לא משהו ש"בריא" למדינה ולתושבים.

אבל זו המציאות כרגע.

למה זה קורה? אני לא חושב שמישהו באמת יודע. (אני לא מתכוון לסיבות ה"ארציות" שהן לכאורה ברורות, אלא לסיבות הגבוהות יותר).

אני מאמין, שפשוט קיבלנו הזדמנות שניה.

הזדמנות שניה לתקן את מה שדרוש תיקון.

השתתפתי בשבועות האחרונים בהרבה שיחות ומטבע הדברים עלה גם נושא הבחירות הקרובות.

שמעתי אנשים שאומרים ש"אין להם בשביל מי להצביע". או ש"הם לא מאמינים שמשהו באמת ישתנה" או ש"הקול שלי גם ככה לא יעשה הבדל".

אני מודה שקשה לי עם אמירות כאלו. כי אלו הן אמירות שהן "תבוסתניות" בעיני. שמי שעומד מאחוריהן בחר בגישה "קורבנית", כזו שאינה לוקחת אחריות על המצב ומעדיפה להטיל את האשם על אחרים.

אני משוכנע שמי שנוקט בגישה כזו כלפי הבחירות, גם נוקט בגישה כזו באופן כללי בחיים שלו. שהחיים שלו זה משהו ש"קורה לו", שהדברים שקורים הם לא באחריותו ושאין לו יכולת השפעה על התוצאות שלו.

תבחרו – אחריות או קורבנות?
הם לא יכולים לגור באותו הבית ביחד.

אין יותר מדי מה לומר על מערכת הבחירות הזו שאין ספק שהידרדרה למקומות מאד מאד נמוכים. כמות ההפחדות, ההסתה, השקרים, השנאה, הספינים והמניפולציות שברו את כל השיאים האפשריים.

אני לא חושב שיש מפלגה שחפה מאלו. יש כאלו שיותר, יש כאלו שקצת פחות, אבל כולן ללא יוצא מהכלל השתתפו במחזה המביש הזה.

השאלה שאני חושב שצריך כל אחד לשאול את עצמו היום כשהוא מגיע לקלפי היא בכלל לא שאלה של מדיניות, היא לא שאלה של בטחון, היא לא שאלה של כלכלה והיא בטח לא שאלה של ימין או שמאל.

לא חושב שכבר יש באמת דבר כזה… מרבית הישראלים יושבים עמוק במרכז. כבר לא מעט שנים.

השאלה החשובה בעיני, היא בכלל שאלה של ערכים.

מה הערכים שאני מאמין בהם?
מה הערכים שאני מאמין שאנו כבודדים וכמדינה צריכים לחיות ולהתנהל על פיהם?
מה הערכים שאני רוצה שהילדים שלי יגדלו כאן על פיהם?

אלו הן השאלות החשובות באמת.

אלו הן בחירות על ערכים.

וכל אחד צריך לשאול את עצמו באילו ערכים הוא מאמין. ולבחור על פי מי שמשקף לדעתו את הערכים הללו במידה הטובה ביותר.

שמענו הרבה הפחדות בשבועות האחרונים:
– הפחדות מהערבים
– הפחדות מהחרדים
– הפחדות מהשמאל הקיצוני
– הפחדות מהימין הקיצוני
– הפחדות מהדתה
– הפחדות מחילוניות יתר
– הפחדות מהאירנים, החמאס, החיזבאללה וכל חבריהם

אינסוף הפחדות.

אין מה לומר – שיווקית, הבחירה ללחוץ על הפחדים של האדם ועל הכאבים שלו תמיד הוכחה כאפקטיבית.

השאלה היא, האם אני רוצה לבחור מתוך פחד. האם אני בוחר ללכת עם הפחד. כי המציאות היא מה שאנו בוחרים בה. ומי שבוחר לפחד, יחיה מציאות של פחד.

האלטרנטיבה היא לבחור בתקווה.

כשאתם הולכים היום לקלפי לבחור – תבחרו מתוך תקווה. לא מתוך פחד. יש לנו מספיק ממנו. מדינת ישראל הוקמה בגלל הפחד מהשמדת העם היהודי. אבל זה היה לפני למעלה מ-70 שנים.

אנחנו כבר לא באותו מקום. אנחנו כבר לא במקום שחושש מהישרדות. עברנו את הפאזה הזו.

הגיע הזמן לפאזה של תקווה, לא של פחד.

תבחרו במי שאתם מאמינים שמשקף את התקווה, את העתיד, את מה שטוב לכם ולמדינה. לא במי שרוצה עוד ועוד להפחיד אתכם יותר.

אני מקווה שכעם ניטיב לנצל את ההזדמנות השניה שקיבלנו. שלא נבזבז אותה לריק.

שנדע לבחור מתוך תקווה, לבחור כי אנו רוצים עתיד טוב יותר ולא עתיד של פחד, פילוג ושנאה. שנדע לבחור במי שיאחד אותנו ולא יפלג אותנו.

שנדע לבחור בטוב שמגיע לנו.

צאו להצביע, אל תבחרו להישאר בבית בקורבנות.

תבחרו טוב, תבחרו בטוב!

שלכם, ערן.

פרק 2 – לגרום לסביבתנו לחייך

ראיון מרתק עם צורי דבוש הבעלים ויו"ר של חברת קליל. צורי מוביל את החברה כבר משנת 2001 שבה נרכשה על ידו כשהיא במצב הפסדי. כיום, קליל הפכה להיות חברה רווחית ביותר, מובילה בתחומה ועם נאמנות עובדים גבוהה ביותר (הוותק הממוצע לעובד הוא 17.5 שנים), שגם בימי מלחמת לבנון השניה, תחת מטחי הטילים של חיזבאללה, המשיכו להגיע יום יום למפעל (למרות שלא נדרשו לכך) ולדאוג שהייצור לא יפגע.

משקל עודף! לא מה שחשבתם!

הי,

השבוע נפגשתי עם אחד המשתתפים בקבוצת הליווי שלי.

בשיחה שלי עם אותו אדם עלתה ממנו ביקורת, שיפוטיות והלקאה עצמית כלפי דברים שלתפיסתו הוא נכשל בהם בעבר.

הוא דיבר על הפער שהוא מרגיש בין איפה שדימה את עצמו לפני כמה שנים שיהיה, ואיפה שהוא נמצא כעת בפועל.

הוא דיבר על הקשיים והאתגרים שחווה לאורך השנים.

הוא דיבר על הכשלונות שחווה.

הוא דיבר על האכזבה שלו מעצמו בנקודות מסויימות לאורך החיים.

וככל שהוא המשיך לדבר על כך, יכולתי לראות שכל אלו: הקשיים, הביקורת, האכזבות ותחושות הכשלון, נמצאים איתו כמו סוג של משקל עודף (שק של אבנים) על הגב, גם עכשיו, ולכל מקום שהוא הולך, השק הזה הולך איתו, יושב לו על הגב.

אני בטוח שהסיטואציה הזו מוכרת לכם.

אני לא מכיר אדם אחד שלא חווה אתגרים בחייו.

אני לא מכיר מישהו שאין לו כשלונות בעברו.

לפני כמה זמן השתתפתי במפגש של כמה אנשים, ובדרכי לשם פתאום חשבתי על כך שלכל אחד מהאנשים שיהיו במפגש הזה, יש איזה שהוא אתגר משמעותי שהוא מתמודד איתו.

לאחד זו בעיה בזוגיות, לאחר זה אתגר בריאותי, לשלישי אתגר שקשור לילד, לרביעי זה בן משפחה קרוב שאינו בקו הבריאות, החמישי מחלים מאבדן של הורה… לכל אחד יש את ההתמודדות שלו. אף אחד לא חסין מפני זה.

אני רוצה שתשקלו שכל אתגר כזה שאנו חווים הוא קורה לנו לצורך. כלומר יש לו מטרה מסויימת עבורנו.

לא תמיד אפשר להבין או לדעת מה היא. לא תמיד זה ברור גם לאחר מעשה.

אבל מה שבטוח הוא שעצם ההתמודדות שלנו עם אתגרים, קשיים, בעיות, כשלונות, או מה שזה לא יהיה מפתח אותנו. מפתח את היכולות שלנו, את העמידות שלנו, את היכולת שלנו להתמודד עם מצבים דומים ומורכבים יותר גם בעתיד.

תשקלו את הרעיון שכאשר הנשמה שלנו בחרה "לרדת למטה", היא בחרה גם שיעורים מסויימים שהיא רוצה לעבור כאן. השיעורים הללו נועדו לפתח אותה, לפתח אותנו.

לרוב ,אנחנו חווים את השיעורים הללו כמשברים, כשלונות ואתגרים. אבל בשביל הנשמה שלנו זה בסה"כ עוד אימון שגרתי בחדר הכושר שנקרא "המציאות הפיסית".

ואז, אם אנו מבינים שאלו הם שיעורים שבחרנו כדי להתפתח, ושכל מה שאנו חווים קורה לנו לצורך – אז אפשר להוריד את שק האבנים של הביקורת, השיפוטיות, הבושה, הכעס העצמי, וכל שאר האבנים המכבידות.

להוריד אותו, ולהוריד ממנו את כל המחשבות הנלוות על כך שאנחנו "לא בסדר" או דפוקים באיזו שהיא צורה.

להוריד את המשמעויות הנלוות לכך.

בראיון שקיימתי לאחרונה עם נדב עטיה, הבעלים של סטודיו אנדג'וי, לפודקאסט החדש שלי "כסף טוב", דיברנו גם על הכשלונות (הפרק איתו יתפרסם בקרוב). והוא הסביר שהתפיסה שלו היא שאין שום טעם להמשיך ולסחוב איתנו את ההפסדים מהעבר.

שאין זה משנה כמה הפסדנו בעבר. אם אנו מתחילים עכשיו משהו חדש, אין שום טעם לשקלל את ההפסדים ואת כשלונות העבר פנימה. צריך ללמוד מהם, להפיק לקחים ולהמשיך הלאה. להתנתק מהשק של הכשלונות ולהמשיך קדימה.

יש משמעות להתנסויות הללו, יש משמעות לכשלונות. וצריך וחשוב לקחת מהן את הלמידה וההתפתחות שעברנו, אבל בצורה נקייה: בלי ההאשמות, בלי החרטות, בלי הביקורת והשיפוטיות שמתלווים להם.

ולזכור לקחת איתנו מההתנסות את העובדה שלאחר שהתמודדנו אנחנו נמצאים עכשיו על מדרגה חדשה של יכולות, עם אנרגיה חדשה ועם מוכנות טובה יותר לאתגרים הבאים (רמז: האתגרים החדשים יגיעו!).

כי בעצם לכך האתגרים הללו נועדו – לפתח אותנו לרמה הבאה שלנו, ליכולת החדשה שלנו – למדרגה הבאה שלנו כבני אדם מודעים ומתפתחים.

צמיחה נעימה!

מחוייב להגשמה האישית והכלכלית שלכם!

שלכם, ערן.

פרק 1 – עסקים ואנשים המשנים את העולם

“איך חיים בעולם של בלבול, כשהסיפורים הישנים קורסים, אבל עוד אין לנו סיפור חדש שיחליף אותם?” – יובל נח הררי (מתוך הספר “21 מחשבות על המאה ב-21”)

העולם שלנו משתנה, ועולם העסקים משתנה במהירות מול עיננו.

מהם השינויים הללו? כיצד הם ישפיעו (וכבר משפיעים) על עולם העסקים כפי שאנו הורגלנו להכיר אותו?

מדוע כסף, הכנסות ורווחים הם כבר אינם מספיקים להוות מקור “מוטיבציה” לבעלי העסק, העובדים ושאר בעלי העניין, ומה מחליף אותם היום?