תגובות לפוסט: לפעמים כדאי להתעכב…

מאת: כדור השלג

כדור השלג — Tue, 19 Jan 2010 21:32:30 +0000

ערן פשוט מדהיםם מזכיר לי הסיפור שהבוס שלי סיפר לי על שהיה לו פנצר והחליף גלגל, ושמע שהיה תאונה בהמשך הכביש. כל הדברים קורים לטובה, גם אם זה דבר רע הוא לא בהכרח רע, תלוי איך מסתכלים על זה.

שבוע מצוין,
כדור השלג

מאת: ירון

ירון — Sat, 16 Jan 2010 16:19:38 +0000

סיפור נחמד, שבעיקר מלמד גישה לארועים שאנו חווים ופרשנות שאנו נותנים להם.
וכן, גם לי היו כל מיני מקרים כאלה, דברים שנראו בתחילה גרועים והתבררו לבסוף כטובים, מצבים לא נעימים שפתחו אפשרויות חדשות והוליכו למחוזות שאחרת לא הייתי מגיע אליהם וכו'.
השאלה היא לאן לוקחים את הגישה הזו, ואיך משתמשים בה. הרי באותה מידה אפשר לכאורה לתרץ חוסר פעולה שלנו לגבי דברים שאנו שואפים אליהם, באותה דרך – כסימן שאנו לא מוכנים, שזה לא נכון עבורנו לעשות, שבעתיד נבין מדוע "עוכבנו" וכו'.
בסופו של דבר אנחנו מספרים לעצמנו סיפור, אנחנו עושים את ההקשרים, בעצם – אנחנו בוראים את המציאות שלנו, כי מציאות אובייקטיבית היא כניראה דבר שלא קיים ולא יכול להתקיים אצל יצורים חושבים.

מאת: יניב ידיד

יניב ידיד — Sat, 16 Jan 2010 02:53:01 +0000

הקישור הזה בין שני אירועים שאין קשר בינהם הוא ממש לא ענייני. אני ממש מצטרף ומזדהה עם החשיבות של הימנעות מתלונות וקיטורים, אבל אין צורך להצדיק את הימנעות זאת על ידי קישור בין שני אירועים שאין קשר בינהם. מה שאני מאמין או מנסה להאמין, זה שגם אם משהו נתקע ולא מסתדר, אז צריך להתמודד עימו עם כמה שפחות אימרות שלא מקדמות אותנו, ואין צורך לשכנע את עצמנו שהכל לטובה. חשוב ראיה מפוכחת וחיפוש התועלת של המקרה, אבל לא צריך לצאת מגידרנו כדי למצוא כזאת. עצם זה שנמנעת מלקטר ולהתלונן, זוהי בפני עצמה התועלת והרווח העודף מהמקרה הזה. מה שבטוח זה שאני מצטרף לשמחתך שלא היית בזמן התאונה באיזור,כי אנחנו רוצים אותך בריא ושלם, ושתמשיך להעשיר אותנו בתכנים יפים ומקדמים.

מאת: דניאלה

דניאלה — Fri, 15 Jan 2010 13:08:04 +0000

שלום ערן אתה מורה ותלמיד ביחד .נעים לכרוא את המכתבים שלך תמיד יש מילה טובה ותקווה . תודה מהלב !דניאלה

מאת: ליזי

ליזי — Tue, 12 Jan 2010 23:26:13 +0000

שלום רב,

ערן היקר,אני מודה לבורא ששולח לי את המדריכים הנכונים והמוארים לחיי
תוד תודה ועוד אלפי תודות על התזכורות,החיזוקים,השיתוף היעיל והכנה והחיוכים שהכנסת לחיי
שפע שפע ועוד שפע-לכולם!
תודה רבה על האהבה שלך לזולת והנתינה האינסופית והנקיה :))
עלה והצלח!

מאת: אפרת ק

אפרת ק — Tue, 12 Jan 2010 15:31:55 +0000

היי ערן, היי לכלום…..

הסיפור שלך מחזיר אותי שוב אל המושג "אשמה" (אחריות, שלווה, מיקוד מטרה, הרמוניה)….ומאוד התחברתי למהלך האירוע ,כאשר במקום להאשים את עצמך על כך שלא סידרת את שלט הרכב…לקחת אחריות, שמרת על שלוותך, הייתי ממוקד מטרה-(חיפוש סוללה חדשה לשלט)להניע את הרכב ולנסוע….וכמו כן פעלת בהרמוניה….כמו נוכחתי להבין שהרכב שלך הוא בעצם היה שם ועמד במקום על מנת להגן עליך, והוא בסופו של דבר עשה עבודתו נאמנה…הביא אותך הביתה בשלום וגם את חברך שהיה ברכב איתך….

אני יודעת שישנו היקום אשר מכוון אותנו ומגן עלינו…ויחד עם זה אני יודעת שעל מנת להגיע ליעדים ולייעוד שלנו….עלינו להתכוון ולפעול….אך הייקום לפעמים יותר חכם מאיתנו….כך שבמידה ולא הגענו ליעד מסויים…ייתכן שעלינו לבחור במסלול אחר….ועל כך רציתי לשאול איך אתה מסתכל על כך…

האם "הסוד" המעיד על כוח המשיכה ועל ההתכוונות ורצון להגיע ליעד מסויים הינה בכל מחיר, או שמא לפעמים הייקום מזמן לנו מסלולים אחרים שיותר טובים לנו ועלינו להיות מודעים לכך??
כיצד כוח המשיכה משתלב עם המערכת הגורלית שגורמת לנו לבחור אחרת ממה שבעצם תיכננו??

אשמח לתגובה על השאלה….

תודה
אפרת ק

מאת: דר' אורי בן נשר

דר' אורי בן נשר — Tue, 12 Jan 2010 12:00:18 +0000

ערן שלום.
בהמשך להערתו של בנצי, שמתי לב שמעט מאוד מהתגובות מתייחסות לתגובות הקודמות של המגיבים (מעטים) והמגיבות (הרוב).
זה מעלה מספר הרהורים:
1. האם כל אחד מעוניין רק במה שהוא אומר ולא מעניין אותו מה אמרו האחרים.
2. האם כולם מחפשים את הקשר איתך ולא מבינים כי מטרתך ליצור קהילה לומדת שאתה מביא חלק מהגרויים ואחרים מפתחים מהם רעיונות, מיזמים, התנהגויות ודיונים.
3. נראה לי שבהכללה ראשונית, נשים מתעמיינות יותר בעולם הרוחני, האומנותי והתקשורתי, בעוד גברים הוכשרו לעום הפיזי, טכנולוגי, ריאלי, ייזמי ותוצאתי (לא "מברברים" חוץ מבפוליטיקה).
4. כמעט ואיני רואה תגובות לתגובות שזה הנפח הגדול של בלוגים מקצועיים בתחומים שונים (מדעים, רפואה, סוציולוגיה, פסיכולוגיה ועוד).
ראה אם תוכל לפתח גישת קהילה ולא רק "גרופיס".
בהצלחה בכל מקרה.

מאת: אפרת

אפרת — Tue, 12 Jan 2010 07:13:55 +0000

הי ערן ,

תודה על הסיפור והתובנה …. בעבר אמרו על הנושא " כל עכבה לטובה "…..

ואני שמחה לקרוא ולהפנים כל פעם מחדש … ולדעת שהחיים מחייכים אלינו , שכל יום מביא איתו חדשות ותובנות ולנו חשוב להיות פתוחים , וקשובים … גם כשמשהו לא נעים קורה ….

ולא לאבד את האמונה …. שהכל לטובה …

יום ניפלא … אפרת

מאת: סנדרה

סנדרה — Tue, 12 Jan 2010 06:01:44 +0000

ערן בוקר טוב,

קראתי את הרשומה שלך ונזכרתי בשיחה שקיימתי עם מתאמנת שלי בדיוק השבוע, בדיוק על נושא זה. במפגש סיום אימון אני אוהבת לפרוס את קלפי POINTS OF YOU ולתת למתאמן לבחור כמה קלפים שמסמלים/מביעים סיכום של התהליך וגם קלף אחד שמביע משהו שהם רוצים להזמין לתוך חייהם, מה הגיע הזמן להביא לחיי…. היא בחרה בקלף שרשום עליו 'פשוט להיות'.
וואו כמה קשה הנושא הזה של פשוט להיות…. פשוט לשחרר ולתת לזמן ולמקום ולעניין להבשיל מעצמו, להתרחש, לנוע.
גם בסיפור שלך האוטומט הוא להיכנס לעשיה, למצוא פתרון, לייצר תנועה בצורה אקטיבית, בלב ידעת שיש דברים שצריך להניח להם, לשחרר, לתת להם לבד ואז הכל מסתדר!

אני מתחברת מאוד לתחושה הזאת, אני עובדת עליה בעצמי כל יום וכל שעה, גם אני נגררת לעשיה מיותרת לפעמים, אז המודעות של צמד המילים הזה 'פשוט להיות' עוזר לי לבחור.
תודה שסיפרת לנו את הסיפור!

סנדרה

——————————————————————————-
סנדרה רגב – בונה גשרים בין אנשים, לקבלת מדריך אלקטרוני חינם 5 כללי הברזל לתקשורת זוגית מוצלחת – https://www.sandraregev.com/54810/ebook

מאת: ערן

ערן — Tue, 12 Jan 2010 04:03:00 +0000

תודה רבה על כל התגובות והפרגון – מחמם את הלב לקרוא 🙂

בנצי – לשאלתך – ישנם הרבה מאד גברים שמשתתפים בתוכניות שלנו, בהרצאות, בשיחות האינטרנטיות וגם שקוראים את הבלוג הזה. העקרונות שאני מלמד אינם יחודיים רק לנשים… הם עובדים עבור כל אחד.

מדוע ישנן יותר נשים שמגיבות בבלוג? לא יודע. אני חושב שזה בגלל שנשים באופן כללי (לדעתי, בלי להכליל יותר מדי) הן פתוחות יותר ומרגישות חופשיות יותר להגיב.

בהזדמנות זו – אני קורא לכל הגברים שביניכם – הגיבו בהמוניכם!! 🙂

שבוע מצויין!
ערן