סביבה

כל חייו עבד גולן רייס במערכות הבטחון במדינה בתפקידי ניהול בכירים, מורגל ומחונך בתוך התרבות המסגרתית הנוקשה המורכבת משפת יעדים, מטרות וחוקים. באחד מימי המשרד, השגרתיים והאפורים הדרך קראה לו, ולהבדיל מימים אחרים הפעם הוא שמע. מספר חודשים לאחר מכן מצא את עצמו הולך 900 ק"מ, בדרך הצליינות העתיקה "קאמינו דה סנטיאגו" מצרפת לספרד. כשחזר לארץ, המום מעצמתה של דרך העלייה לרגל ומהשיעורים שלמד, החל לכתוב את מה שהפך להיות הספר הראשון שנכתב על ידי יהודי ישראלי העולה לרגל בדרך נוצרית - "בדרך לסנטיאגו". במהלך כתיבת הספר יצא למסע נוסף של 1200 ק"מ שבסיומו הוציא את הספר לאור והוא זה שמשמש ומהווה את הבסיס לבניית "דרך העלייה לרגל ירושלים". בשיחתנו תוכלו לשמוע בין השאר: על שלושת הקריאות שהדרך קראה לו על ההחלטה לצאת למסע תוך התמודדות עם חוסר הוודאות ושבירת אמונות ודפוסי חשיבה על המשקל הכבד של הצורך בוודאות אותו אנו נושאים עמנו לכל מקום האם באמת אנו צריכים להיות מוכנים לכל תרחיש אפשרי מהי הפשטות שגילה בדרך על החוויה של לחזור למקום מוכר כשאתה מכיר את עצמך אחרת מדוע החליט לצאת למסע פעם נוספת על המיזם "דרך עליה לרגל לירושלים" על המסע הרגשי שעבר לצד המסע הפיסי מדוע חשוב לבקש סליחה ולסלוח לעצמנו

מתן שקד הוא מטפל רגשי ומנחה תהליכי עומק קבוצתיים על פי תורת הסוד. בשיחתנו דיברנו על תהליכים עמוקים שאדם עובר עם עצמו, על ההתחבטויות שיש לצעירים והבחירות המבלבלות שהם מתמודדים מולם בחיים. בין השאר תוכלו לשמוע: מדוע הסביבה שלנו חייבת להשתנות כאשר אנו עושים שינוי הפער שאנו חווים בין הנשמה שלנו לפרסונה שאנו מציגים לעולם מדוע אי אפשר לעזור לאחרים באמת מדוע חכמת הקבלה מתאימה היום גם לבני הדור הצעיר ולא רק לבני 40 ומעלה כפי שהיה נהוג לחשוב עד היום מה השאלה החשובה ביותר שאדם יכול לשאול את עצמו מה הם הדברים שהכי גורמים לנו לעונג על הבחירה ללכת אל הלא נודע מדוע ריבוי האפשרויות בחיים שלנו מגדיל את הסבל שלנו וכיצד צמצום האפשרויות תורם לאושר שלנו כיצד אדם צעיר, בתחילת חייו, יכול להתקרב ולהבין מי הוא באמת מדוע אתגרים בחיים הכרחיים להתפתחות שלנו

הדרך ליצירת שינוי היא מאתגרת מלאה בעליות וירידות. לצערנו, הרוב יפלו בדרך בגלל דבר אחד- אין להם את הכלים הפרקטים להתמודד עם הנפילות שבדרך בפרק ההמשך עם ערן שטרן דיברנו על איך מתמידים בדרך שלי למרות הירידות, הכשלונות שבדך, הסביבה שאומרת לא, החברים שמורידים, וממשיכים קדימה בכל הכוח, לעבר החלומות שלי ולמה חייב לעשות ולעבוד על זה בגיל צעיר, כדי שלא ניזכר בגיל 60 להתעורר

אנחנו רגילים שיש הסללה בחיים שלנו תיכון צבא טיול לימודים חתונה בית ומה קורה עם מי שחושב אחרת? לרוב קשה מאוד לייצר את המסלול ה״שונה״ ״המיוחד״ זה שיוצא מהקווים הרגילים שההורים והסביבה מתווה לנו אבל איך בכל זאת אפשר לעשות את זה? איך נכון לפעול? איך הולכים נגד מה שחושבים ההורים והסביבה שלנו? ואיך יודעים, שמה אנחנו עושים, הוא נכון לנו?

שחר כהן הוא יוצר תוכן בתחום של פסיכולוגיה, התפתחות אישית ובריאות. מנחה את אחד מחמשת הפודקאסטים המושמעים בישראל ומייסד מרכז הארטמיינד. בין השאר דיברנו על: על הילדות שלו כילד בעייתי, חצוף, לא לומד ומפריע והשינוי שעבר מדוע הוא לא אוהב להגדיר את עצמו על החשיבות של להישאר "תמיד תלמיד" כיצד הוא הגיע לעולם ההתפתחות האישית מה הוביל אותו להתחיל וליצור תוכן על היותו אדם מופנם שבחר לשים את עצמו באור הזרקורים על כוחה של המופנמות על השינוי הגדול שהוא עומד בפניו כעת על קצב החיים שסוחף אותנו וכיצד ניתן לשנות אותו

מאיה ורדימון היא מומחית לחקר התודעה, מעוררת מקומות רדומים לאנרגית החיים ומנהלת תחום חינוך ב"מטא העמותה לפתוח התודעה" מבית מרחב מודעות. בעבר כבר אירחתי אותה לפרק בפודקאסט, והפעם הזמנתי אותה לשיחה שונה, שבה כל אחד שואל את השני שאלות שמעניין אותו להעמיק בהן. בין השאר תוכלו לשמוע: על חשיבות ההתפתחות האישית של ילדים, כבר מגיל צעיר כיצד חווית ההורות שלי השתנתה לאורך השנים, וכיצד אני תופס את ההורות שלי היום על ההסללה שכולנו נתונים לה מגיל צעיר ולאילו מקומות מסוכנים היא עשוייה לקחת אותנו החשיבות של "לשים סימני שאלה" על דברים שנראים לנו מובנים מאליהם, כמו: הורות, נישואים, ילדים ולימודים. מה מאפשר לקשר זוגי להעמיק ולהתחזק על החזון שהוביל אותה ליצור תמונות של פותות ולהשתתף בתערוכה עם התמונות שיצרה. וגם איך חייזרים קשורים לכל זה?!

למה סביבה איכותית זה המפתח להצלחה שלך? ואיך ניתן לבנות מיינדסט של אדם מצליח גם אם כל הסביבה שלך לא תומכת בך? כל זה ועוד בפרק שלנו היום. ברוכים הבאים לפודקאסט של מועדון סיכומי הספרים בפרק שלנו היום רפאל יאגודייב מארח את ערן שטרן, מחר רבי המכר להגשים ולהתעורר. בנוסף ערן שטרן הוא בעלים של חברת יוצא מהכלל. יוצר הפודקאסט עושים שינוי. תלמידו של בוב פרוקטור והראשון שהשיק את הספר הסוד בישראל לראשונה. הפרק שלנו היום הולך לעשות בשאלה מרכזית אחת. איך להגשים את עצמך גם אם הסביבה הקרובה שלך לא תומכת בך. ואיזה כלים מנטליים אתה חייב ללמוד וליישם בחיים שלך, וממה כדאי לך להימנע בדרך.

הי!   לפני כמה ימים, באחד ממפגשי הקבוצות של "עושים שינוי", הקרנתי להם את הסרטון הזה של החמישיה הקאמרית: פרספקטיבה.   שתיים וחצי דקות קורעות. לא אספר לכם על מה כדי לא לעשות ספויילר כשתצפו, אבל הקטע מסתיים עם המשפט הבא, כשאחד אומר לחברו: "אל תשתנה לי מותק!". וחשבתי כמה הקטע הזה הוא רלוונטי לחיים שלנו.

מה זה שינוי? איך אנחנו מבצעים שינוי בחיים שלנו? מה מניע אותנו? איך אנחנו לא חוזרים על אותן טעויות? איך אנחנו לוקחים אחריות על החיים שלנו, על ההשפעה שלנו על החיים של אחרים? למה זה בכלל קשה להשתנות למרות שאנחנו יודעים מה באמת נכון, מה באמת חשוב בחיים האלו? האם אנחנו בוחרים את מה שאנחנו עושים בחיים? האם אנחנו רק מממשים את מה שההורים שלנו, הסביבה שלנו בחרה או ציפתה מאיתנו או שאנחנו מעיזים והולכים עם החלומות שלנו? האם אנחנו מוכנים לשלם את המחיר? האם אנחנו אותו הדבר עם הילדים שלנו? לעשות שינוי זה משהו שהוא כל הזמן בתנועה ובשביל זה אני מדבר הפרק הזה עם ערן שטרן, מומחה לשינויים וטרנספורמציות בחיים של אנשים מי אנחנו בעולם הזה? איך אנחנו מוצאים את הייעוד שלנו? מי אנחנו בלי הטייטלים שלנו? כולם מדברים על שינוי אבל מה קורה אם אנחנו עושים שינוי ואף אחד לא אומר לנו כל הכבוד? האם נתמיד בלי הפידבק של הסביבה ? איך אנחנו מרחיבים את הסביבה שלנו כדי שתתמוך בשינוי שלנו לאורך זמן כדי שאף אחד לא יכבה לנו את האש החדשה שפועמת בנו. איך עושים שינוי שלא דורש כאב? האם זה חובה? האם השינוי חייב להתבצע רק כשאנחנו עם הגב לקיר? האם אנחנו מבינים את התפקיד של הקשיים שלנו בהתקדמות שלנו? איך אנחנו לומדים להכשל בצורה מעצימה?

שבת שלום חברים!   הפוסט הזה עלה לי בראש אתמול ברגע של השראה.   הרשת מלאה בפוסטים ותוכן בכלל על איך להיות מאושר ב-5 צעדים פשוטים, ב-3 דקות ביום או בשיטה פשוטה ומהירה... :)   אז עלתה לי התובנה שאולי כדי להיות קצת יותר מאושר, כדאי פשוט להפסיק לעשות את הדברים שפוגעים באושר שלנו...   אז הנה לפניכם, עשרת הדיברות לדברים שאם תעשו אותם, אני מבטיח לכם שתהיו פחות ופחות מאושרים. ואם תפסיקו לעשות אותם, תהיו קצת יותר מאושרים, קצת יותר בכל יום!   1. השוו עצמכם לאחרים – כל הזמן! להיות בתחרות יכול להיות דבר בריא ומקדם לפעמים. 2 אנשים שמתחרים בריצה, גורמים לכך, שכל אחד מהם מושך את השני עוד קצת קדימה, גורם לו להוציא מעצמו עוד יותר. מצד שני, להיות בתחרות תמידית עם אחרים זה מעייף, מתיש ובעיקר – חסר תוחלת. אני לא מעודד בינוניות, להיפך. אבל אם אתם עסוקים כל הזמן בהשוואה שלכם מול האחרים, אני מבטיח לכם שלא משנה מה תעשו, וכמה תתאמצו, תמיד ימצא מישהו שיהיה קצת יותר טוב מכם, או שיש לו יותר. ואז, במקום להיות מרוצים מהתוצאות שלכם ולהנות מכך, אתם עסוקים בלהתבאס מכך שיש מישהו שמוביל על פניכם. יותר מכך, כאשר אתם עסוקים כל הזמן באחרים, אז אתם עסוקים פחות – בעצמכם! יצא לי לא פעם לדבר עם בעלי עסקים שמאד עסוקים בתחרות שלהם, במה שהאחרים עושים, וככל שהם עסוקים בהם, הם משקיעים פחות זמן ומאמץ במתחרים שלהם. איזה בזבוז של זמן ואנרגיה!   2. היו חומריים כמה שאפשר העולם החומרי הוא חשוב. הגענו לכאן לעולם כדי לממש בחומר. אבל העידן שלנו היום והעולם היום יצר סוג של מרדף אינסופי של אנשים אחרי הדבר החומרי הגדול הבא. בית גדול יותר, מכונית יקרה יותר, טיסה במחלקה הראשונה או בגד מפוצץ לא באמת הפך אף אחד למאושר יותר. לא מעבר לכמה דקות/שעות (אולי ימים). להיפך, ישנם מקרים שבהם הדברים הללו אפילו גרמו לאומללות נוראה לאנשים. אגב – זה לא קשור לדברים עצמם, אלא למשמעות שאנו נותנים להם. המרדף הבלתי פוסק הוא מעייף. לעיתים הוא דורש מאנשים לשלם מחירים (לא רק בכסף) מאד גבוהים בשביל להשיגם ואז כשסוף סוף משיגים אותם, אז תחושת האושר הרגעית נעלמת ואת מקומה תופסת לא פעם תחושת ריקנות, אפילו גדולה יותר ממקודם.   3. המשיכו לצפות בפייקבוק בחיים הנפלאים של אנשים אחרים אני חושב שאחד הדברים שהכי מאמללים אנשים זה הצפייה הבלתי פוסקת בחיים של אנשים אחרים. קשור למס' 1 ברשימה כאן, של ההשוואתיות האובססיבית שיש לאנשים לגבי מה יש לאחרים, מה הם השיגו וכמה יש להם. ובמיוחד ברשתות החברתיות השונות תוכלו למצוא אינספור אנשים ודברים להשוות את עצמכם אליהם. הרי כולם יפרסמו רק תמונות מהחופשות המהממות, מהמנות שהם אוכלים במסעדות ומרגע השיא של החיים. אבל החיים עצמם קורים בין המסעדות, לחופשות ולרגעים המהממים. למעשה, מרבית החיים הם בין הרגעים האלו. אבל מי יכתוב בפייסבוק: "קמתי הבוקר והיה לי יום שגרתי לחלוטין, אפילו משעמם.. רבתי עם האשה, ובכלל אני לא כל כך מרוצה מהחיים שלי כרגע"? החיים זה לא מה שקורה בפייסבוק, באינסטוש או בטוויטר.   4. המשיכו לרצות אנשים אחרים יש משפט שאני מאד מאמין בו: "מי שמנסה לרצות כל הזמן את כולם, מגלה שהוא הרבה פחות מרוצה". לאחרים תמיד יהיו דיעות לגבינו, מחשבות עלינו ורצונות מאיתנו. אני חושב שמילדות די מתכנתים אותנו לנסות ולרצות את כולם. ואנחנו משלמים מחירים בשביל זה. בין אם בכך שאנו לא משאירים שום זמן, פנאי ואנרגיה לדברים שחשובים לנו, כי אנחנו עסוקים בלרצות אחרים. או שאנחנו מוותרים על דברים שחשובים לנו כדי שאחרים יהיו מרוצים. בכל מקרה, הריצוי פוגע בנו ופוגע באושר שלנו. זה לא שאני אומר שלא צריך לעשות דברים עבור אחרים, השאלה היא מה המוטיבציה שעומדת מאחורי העשייה שלנו. האם אני עושה משהו כי אני מנסה לרצות מישהו אחר, או שאני עושה זאת בלב שלם לאחר שהחלטתי שזה מה שאני רוצה לעשות.   5. תכננו את חייכם על פי מה שמקובל, נחשב ו"כמו כולם" די בהמשך ישיר לדיברה הרביעית. אנחנו מתוכנתים להכנס למסגרות. ממש מילדות, עוד מהגן. ובגן, בבית ספר, בתיכון, בצבא, באוניברסיטה ובמקומות העבודה התכנות רק מתחזק ומתקבע עוד יותר. ויחד איתו מתקבעות "נורמות" מסוימות. נורמות של מה מקובל, מה נחשב, מה "נכון", מה כדאי. ואנו הופכים להיות שיבוט, כמו כולם. מי אמר שחייבים ללמוד באוניברסיטה? האם זה מבטיח הצלחה בחיים? מי אמר שאתה חייב לרכוש את הבית שאתה גר בו (ולהיות משועבד לבנק ליתרת חייך)? מה זה בכלל נורמלי? נורמלי זה בסה"כ ממוצע... האם אתם רוצים לחיות חיים ממוצעים? או שאולי עדיף להיות קצת "לא נורמלים"?   6. קחו את עצמכם ברצינות, כל הזמן! עם ההתבגרות שלנו אנו הופכים להיות יותר ויותר רציניים. התמימות הילדותית נעלמת ואיתה גם חלק מחדוות החיים שלנו. אני חושב שכולנו לוקחים את עצמנו (כולל אני את עצמי) קצת יותר מדי ברצינות. באחד המפגשים שלי עם בוב פרוקטור הוא דיבר על כך שאנשים עסוקים כל הזמן במה חושבים עליהם השכנים. ואז הוא אמר את המשפט: "השכנים לא חושבים עליכם! הם עסוקים כל הזמן במה אתם חושבים עליהם!" המשפט הזה אולי מצחיק, אבל בהחלט נכון! הרבה אנשים עסוקים במה אחרים חושבים עליהם ומתחזקים איזו תדמית חיצונית רצינית שהם חושבים שזה מה שנדרש מהם. זה מעייף ללכת עם מסכה ותחפושת כל החיים. כיצד לדעתכם אנשים מרגישים כשהם נמצאים כל הזמן בתוך תחפושת ולא מאפשרים לעצמם להביא את מי שהם באמת לידי ביטוי?   7. אל תעזו להכשל! זו אחת הדיברות החשובות בעיני. המילה כשלון מאד מפחידה אותנו. אנשים נשארים תקועים במקום שלא טוב להם, שנים על גבי שנים, מפחדים לזוז ולעשות שינוי כלשהו, רק בגלל הפחד שאולי הם יכשלו. אז הנה החדשות (טובות או לא אתם תחליטו...): אתם תכשלו! מי שעושה משהו משמעותי בחיים שלו – נכשל. מי שמשיג תוצאות יוצאות דופן – נכשל. מי שפועל מעבר לאזורי הנוחות ומעבר לגבולות הרגילים שלו – נכשל! באחד הראיונות שקיימתי עם רוברט שמין (איש עסקים, משקיע נדל"ן בינלאומי ופילנטרופ) הוא אמר משפט שנחרט אצלי בתודעה. בהמשך לשאלה ששאלתי אותו מדוע כל כך הרבה אנשים אינם משיגים את התוצאות שהם רוצים ואינם חיים את החיים שהם רוצים, הוא ענה: "כי הם לא נכשלים מספיק!". אני חובב של ביוגרפיות של אנשים משמעותיים שעשו דבר או שניים בחיים ובעולם, והמשותף לכולם: הם נכשלו! והרבה מאד פעמים. נכשלו, נפלו, קמו, נערו את האבק והמשיכו הלאה.   8. אל תעזרו באנשים אחרים, עזרה זו חולשה! מהילדות ובמיוחד בבית הספר מחנכים אותנו לפעול לבד. שאסור להיעזר באנשים אחרים. מי שנעזר באחרים במבחן, קוראים לו "מעתיקן" ומענישים אותו. זה אחד הדברים הכי מגוחכים שמערכת החינוך עושה – יוצרת אנשים שמתוכנתים לעשות הכל לבד ולא להיעזר באנשים אחרים. אף אדם שאני מכיר, שהגיע להישגים משמעותיים, וחי חיים מאושרים, לא עשה זאת לבד. יש לנו תפיסה משונה שאומרת שלבקש עזרה מעידה על חולשה. אני חושב שזה לגמרי להיפך, בתרבות שאנו חיים בה, זה מצריך הרבה אומץ לבקש עזרה, ומי שעושה זאת הוא בוודאי הרבה יותר חזק ממי שמפחד וחושש לבקש עזרה.   9. הקיפו עצמכם באנשים בינוניים, מקטרים, תחרותיים הדרך הבדוקה להישאר *לא* מאושר היא להקיף את עצמכם באנשים קטנוניים, מקטרים, בינוניים, עם אנרגיה שלילית. אנרגיה היא דבר מדבק (לטוב ולרע) והאנרגיה של האנשים סביבנו משפיעה עלינו. אחד הדברים שאני מקפיד עליהם הוא באופן מתמשך לנקות את הסביבה שלי מסביבתם של אנשים בעלי אנרגיה שלילית. אם אני פוגש כזו, אני דואג שאני לא אהיה בסביבתה יותר, או שהיא לא תהיה בסביבתי יותר. אפילו ברמה של הפייסבוק – אם אני פוגש בקיר שלי פוסטים של אנשים עם אנרגיה שלילית, מקטרים ומתלוננים, אני פשוט מסיר אותם מיידית מרשימת החברים שלי. גי'ם רוהן טבע את המשפט האלמותי שאמר: "אנו הופכים להיות הממוצע של 5 האנשים הכי קרובים אלינו". וזה נכון, רוצים להיות מאושרים? תדאגו להיות בחברתם של אנשים מאושרים. מאד מאד פשוט.   10. התרחקו מכל מה שמריח "רוחני" או נגוע בכת "ההתפתחות האישית" כן, כל הקטע ה"רוחני" הזה ממש מגוחך. יש מקרים שזה ממש מרגיש כמו כת. הרי זה לא הגיוני שאנשים יסתובבו כל כך הרבה זמן מאושרים, מחייכים, מתפתחים... מה אין להם חיים אמיתיים להתמודד איתם?? אז זהו, שיש להם. בדיוק כמו לכל אחד אחר. ויש להם גם קשיים, והם מתמודדים בדיוק עם אותם האתגרים. הם רק בוחרים לא להפוך להיות קורבניים של זה. ובמקום הם לומדים, מתפתחים, לומדים להכיר את עצמם ולשפר את עצמם. למה הם עושים את זה? התשובה מאד פשוטה: כי זה גורם להם להרגיש טוב יותר. זה נותן להם תקווה, ובסופו של דבר – זה גם משיג להם תוצאות.   זהו.   מה אתם אומרים? התחברתם? איזה מהדיברות הללו אתם עומדים לאמץ? מה אתם הולכים לנקות מהחיים שלכם? מוזמנים לכתוב לי בחזרה ולשתף אותי!   ואם אתם חושבים שגם החברים שלכם יהנו מהפוסט הזה, שלחו להם אותו!   סופ"ש מעולה! שלכם, ערן.